אנחנו 40 האחוזים / מרתון תל אביב של ניצן הורוביץ, בארבע תמונות

    תמונה 1: המכללה האקדמית ביפו, לאחר מפגש עם סטודנטים. בחור חייכן ניגש, לוחץ ידיים בחום, ומציג את עצמו כתומך נלהב שלי לראשות העיר. הוא מספר שהכי חשוב לו עניין הדירות ולכן התחבר לקמפיין שלנו. לפתע נופלות פניו. אני במצוקה גדולה, הוא אומר. רוצים להעלות לי את שכר הדירה ב-1,500 שקל: מ-3,500 ל-5,000. ומה תעשה? אני שואל אותו. יהיה לי קשה מאוד. אבל אני אגרד את הכסף, אעבוד עוד כמה משמרות לילה, אקח מההורים, אסתדר, אין ברירה. הסתכלתי עליו. באמת נראה בחור טוב. חכם, ערכי. תגיד, שאלתי אותו, ...
More

קריאת השכמה / סיכום הבחירות של ניצן הורוביץ

    הרעש היה מחריש אוזניים. מאות תושבים עמדו ודפקו בזעם על גדר הפחים. "זה הבית שלנו", צעקו. מהצד השני של הגדר, עטוף בחגורה של מאבטחים, חגג האלפיון המנותק את השקת "פארק בבלי" של יצחק תשובה. להקת מחול ידועה הופקדה על התכנית האמנותית האנינה. אך גם לרקדניות ולרקדנים הצעירים, שבעצמם מרוויחים שכר צנוע מאוד, היה קשה לחולל מול מוזמני הטייקון, ברעש דפיקות המחאה. הייתי שם עם התושבים שעה ארוכה, כולנו נסערים מאוד. ההפגנה, הצודקת כל כך, של תושבי גבעת עמל ("עזה בצפון תל-אביב", כדברי אחד מה...
More

למי זה שייך?

כששואלים אותי, וזה קורה עשרות פעמים ביום, מה הדבר החשוב ביותר בבחירות האלה, אני אומר שהכי חשוב עכשיו להבין ולהכריע למי כל זה שייך ואת מי זה אמור לשרת. על זה מתקיימות הבחירות. כי מעל כל התכניות שלנו לדיור במחיר שפוי, למהפך בחינוך, לתחבורה ציבורית חדשנית, ולשינוי עמוק בדרום, רובצת השאלה הזו, הגדולה: למי שייכת העיר ואת מי היא אמורה לשרת? אני מאמין שהעיר היא נחלת הכלל. היא לא רכושו או נחלתו של גורם בעל כוח – יחיד או קבוצה זעירה של בעלי אינטרסים. אני מאמין שהעיר שייכת לתושבים שלה, לנו. אנחנו א...
More

דרוש ראש עיר חברתי לתל-אביב-יפו / יהושע סובול

עיר עשויה להיות מקור ברכה לתושביה ועלולה בן-לילה להפוך לגיהינום להמונים המצטופפים בתחומה. בשנת 1832 פרצה מגיפת כולרה בפאריס. יותר מ-20 אלף מתושבי העיר מתו במגיפה בתוך זמן קצר. אוכלוסיית פאריס מנתה באותה שנה כ-600 אלף תושבים שנדחסו בבתים ישנים נטולי מים זורמים, בסימטאות צרות שמנעו זרימת אוויר טרי בתוככי העיר. רופאים בני אותה תקופה ייחסו את התפשטותה המהירה של המגיפה בין השאר לאוויר המצחין והדחוס שעמד בלי נוע בסימטאות החנוקות.   האסון שפקד את העיר המוזנחת היה לטראומה, ו-20 שנה אחרי שוך...
More

אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום

לפני כמה ימים פגשתי את מירי אלוני. זה היה במפגש תושבים במרכז העיר. אנחנו מכירים הרבה שנים. הרבה עצרות שלום, הרבה אירועי רבין. מירי תמיד שם. גם במערכה הזו על עתיד העיר שהיא אוהבת, היא מתייצבת בכל הלהט שלה.  רוב הערב, כמו רוב מפגשי התושבים שלנו, עסק בבעיות הבוערות: הצפיפות במערכת החינוך, התחבורה הקורסת, שוק הדיור הפרוע... הציבור מתקשה להאמין ביכולת שלו לשנות את המצב. אני רואה את זה בכל פינה בארץ. שנים ארוכות של הון-שלטון בעיריות עשו את שלהם, במיוחד ביחס לדירות: ככה זה ״השוק״, אי אפשר לעשות כלום, ...
More

שעבוד הנדל״ן – השוד הגדול מכולם

שיעבוד. זו המילה שמתמצתת את מצבנו כאן, כתוצאה מעושק הנדל"ן. שיעבוד, כבילה, חוב אינסופי לארבע קירות ותקרה: מציאות החיים של כולנו כמעט. כן, גם של בעלי הדירות בינינו, כולל אני שסיימתי לשלם 25 שנה משכנתא והגעתי לסטטוס המיוחל: בעל דירה הרשומה על שמי בטאבו ללא שיעבוד. ללא שיעבוד? מי שחושב שבעלות על דירה מחלצת אותו מהשיעבוד הנדל"ני, חי באשליה. מי שסבור שהבעיה הזו היא נחלתם של צעירים או עניים בלבד, לא מבין איפה הוא חי. הרבה אנשים, רובנו, שהנכס הממשי היחיד שלהם הוא דירת המגורים, נהנים מדי שבוע לפתוח ...
More

הכל בידינו

אז זהו, אני רץ. זה מרגש והלב דופק. חודשים ארוכים של שיחות ומפגשים עם מאות אנשים, ושנים של פעילות בכל הרמות – מהשטח עד הכנסת - הביאו אותי למקום הזה: ההתמודדות על ראשות העיר תל-אביב-יפו. אני מכיר את תל אביב ואוהב אותה בגלל כל הדברים היפים שלה, ואני גם מכיר את הבעיות ויודע מה צריך לעשות. לכן החלטתי להביא את הנסיון שלי, את הידע, ובעיקר את האהבה לתל אביב, אל המקום שבו אפשר לעשות את זה: אל ראשות העיר. כמובן שיש לכך משמעות ומשקל הרבה מעבר לתל-אביב. זו גם הסיבה שאני, כחבר כנסת, מתמודד על התפקיד. האתגר ע...
More