משבר האקלים – פגיעה ישירה וקטלנית באדם

(ועידת האקלים של מרצ, ת״א). (תמונה: מצעד האקלים 2021, ת״א). איזה כיף לעמוד כאן על הבמה בוועידת האקלים של מרצ! בזמן האחרון המאבק במשבר האקלים תופס מקום מרכזי בשיח הפוליטי בישראל ובכל העולם. זה ממש, אבל ממש לא תמיד היה ככה. המון שנים שהנושא הסביבתי נדחק לאחורי השיח הציבורי. המון שנים שהוא היה נחשב כנושא לוקסוס, כנושא שמי שאין לו בעיות מתעסק בו, אבל הדבר הזה משתנה. אני פעיל בנושאים סביבתיים שנים ארוכות. עוד מימי כעיתונאי, כיוצר דוקומנטרי, כפעיל בחברה האזרחית וכמובן בזירה הפוליטית. זה אחד הנ...
More

פקקים ושקרים

הדו"ח המזעזע של מבקר המדינה, ההאשמות נגד ישראל כץ, הפקקים האימתניים, תלאובות הרכבת, והנזק שכל זה מחולל בחיינו — לא יביאו לשינוי, כל עוד לא יגידו כאן את האמת. כל מי שמעורב מכיר את האמת הזו, אבל לאיש אין אומץ ליישם את מה שמתחייב ממנה: המכונית, בבת עיננו, היא הבעיה, וכל פתרון לקטסטרופת התחבורה מחייב לצמצם באופן דרסטי את המקום שהיא תופסת בחיינו. זה קשה, כי אנחנו מכורים. המכונית היא חלק בלתי נפרד מישותנו. ישראל הקטנה והצפופה, בעצם עיר־מדינה באזורים המאוכלסים שלה, מכורה למכונית כאילו היא אמריקה או אוס...
More

איך הפכו ראשי הערים בישראל לחזקים כל כך?

בימים האלה עושים את דרכם לפחי האשפה טונות של מדבקות וכרזות, השלטים נעלמים מהמירפסות, ועוד רגע איש לא יזכור מי הם אותן דמויות שהבליחו למשך כמה חודשים על לוחות המודעות, והבטיחו ״ראש טוב״, ״לנקות את העיר״, וכמובן ״לשים את התושב במרכז״. מבט מהיר בקמפיינים המוניציפליים, מדימונה ועד קריית שמונה, מגלה דמיון מביך בסיסמאות - כאילו כל הקמפיינים נוהלו ממטה מרכזי אחד. האמת היא שקופירייטר מוניציפלי לא צריך להתאמץ יתר על המידה: הסיסמאות חוזרות על עצמן כל חמש שנים. בתכלס, לא רק הקמפיינים דומים, גם העיריות כ...
More

ראש העיר שלי

ראש עיר ותיק התוודה באוזני, שהרבה מעמיתיו לא אוהבים תושבים: הם נודניקים, זקוקים לשירותים עירוניים, ולכן עולים הרבה כסף. התושב הוא מטרד, נטל. עדיף עסקים גדולים: הם לא צריכים בית ספר, עובד סוציאלי, או גינה, והם מעשירים את קופת העירייה. ואם כבר תושבים, אז עדיף כמה שיותר מבוססים וכמה שפחות ״בעייתיים״. לכן ראשי ערים מעדיפים דירות גדולות ויקרות וחוסמים בנייה של דירות קטנות וזולות. כי הרי מי רוצה דירות כאלה? מבוגרים, משפחות חד־הוריות, צעירים. אבל אלה גם צורכים הרבה שירותים ולכן העירייה מנסה להיפטר מ...
More

תחבורה זה האמא של הפוליטי

במקום נורמלי, שבו סופרים את האזרח, שר התחבורה היה מתייצב באולפנים ומספק הסברים על קטל הילדים בכביש והאנרכיה של הכלים החשמליים. אבל לא כאן. פה כל שר הוא בעצם שר ביטחון. ישראל כץ אפילו נושא בתואר ״השר לענייני מודיעין״. לאולפנים הוא מזומן בכל נושא, חוץ מהעניין עליו הוא מופקד: התחבורה. מדוע? כי בישראל זה לא באמת חשוב. במדינה רצינית, עמיתו שר המשטרה, היה נשאל על האכיפה הכושלת, על זה שבעיר, היכן שנדרסים רוב הולכי הרגל, לא רואים כמעט משטרה. אבל גם גלעד ארדן הוא סוג של שר ביטחון: ״השר לנושאים אסטרטגיים״...
More

השחיתות האמיתית מסריחה עד השמיים

״העירייה מושחתת״, אומרים לך אנשים בכל הארץ, והם צודקים. כרגע, ממתינים לא פחות משמונה ראשי ערים, חלקן ערים גדולות ומרכזיות כמו ראשון לציון, נתניה ורמת גן, להכרעת הפרקליטות או בית המשפט בעניינם. אגב, כמעט כל החשודים, ואפילו אלה שמשפטם מתנהל, מתכוונים להתמודד בבחירות. למה לא? אין שום חוק שמונע מהם לעשות זאת. ומה עם טוהר המידות, אתם שואלים? הצחקתם. השחיתות היא מגיפה. ברוב המקומות זה אותו סיפור: שוחד תמורת קידום פרויקטים, בדרך כלל מקבלנים. הפיתוי עצום. כן כן, אני יודע, לא כולם כאלה, הרוב ישרים. אבל ...
More

נתניהו שונא "ציבורי" והמדינה תקועה בפקק

"הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", סנט בנימין נתניהו בתקשורת באמירה בלתי־נשכחת. אמנם חלקים גדולים מהתקשורת שותפים לפולחן האישיות סביבו, אבל נתניהו, בדרכו התגרנית־הקורבנית, ממשיך לחבוט בה. "תעשייה של דכדוך", כינה אותה. אלא שדווקא הדוגמה שבחר מבליטה את אחד הכשלים הגדולים והמדכדכים שלו, שנובעים ישירות מתפישת עולמו הכלכלית־החברתית. בעידן נתניהו, כראש ממשלה וכשר אוצר, הוכנו בממשלה חמש תוכניות מקיפות על מצב התחבורה. בכולן הובהרו הנזקים העצומים הנובעים מהגידול בשימוש במכוניות במקום בתחבורה ציבורית....
More