ניצן הורוביץ הוא עיתונאי ופרשן, יועץ לפיתוח חברתי בינלאומי, ולשעבר שר הבריאות ויו״ר מרצ. כיהן כחבר הקבינט המדיני-בטחוני בממשלת השינוי, וכח”כ בכנסות ה-18, 19, 22, 23, 24. לפני כניסתו לפוליטיקה הוביל את סיקור חדשות החוץ בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה וברדיו, ויצר סדרות וסרטים דוקומנטריים.
הורוביץ התגייס לצה״ל ב-1983 ושירת בגלי צה״ל ככתב צבאי. בתפקיד זה שהה תקופות ממושכות בלבנון, שם סיקר את פעילות צה"ל. לאחר מכן התמנה לעורך חדשות החוץ, ייסד את התוכנית "משהו עולמי" (מגזין גלי צה"ל לענייני חוץ), וערך יומני חדשות ("בוקר טוב ישראל") ומשדרים מיוחדים בתחנה הצבאית. הוא שידר גם פינה יומית העוסקת בענייני חוץ במסגרת יומן הערב של התחנה. בפינה זו שם לעצמו מטרה להציג בפני ציבור המאזינים פינות של העולם מנקודות מבט אותן לא הרבו לסקר בתקשורת הישראלית.
משנת 2003 עד 2007, במסגרת שירות המילואים, הגיש מדי שבוע את התוכנית "העולם הערב", מגזין גלי צה"ל לעניינים בינלאומיים. תוכנית זו זכתה פעמיים בפרס מפקד גלי צה״ל.
מ-2017 עד 2019 הגיש בתחנה את תוכנית האקטואליה "מצד שני”.
ב־2018 ערך והגיש את הפודקאסט "איך עושים עיר טובה" בדיגיטל ובתחנת כאן תרבות של תאגיד השידור הישראלי.
ב-1987 החל לעבוד בעיתון ״חדשות״ כעורך חדשות החוץ, וייסד את מדור חדשות החוץ של העיתון. הורוביץ שם דגש מיוחד על השינויים הסוחפים של תקופת ״הגלאסנוסט״ בברית המועצות, תחת הנהגתו של מיכאיל גורבצ׳וב, והשפעתם על מזרח אירופה והעולם כולו.
ב-1989 עבר לעיתון הארץ, כעורך חדשות החוץ. בתפקיד זה הוביל סיקור אינטנסיבי של קץ המלחמה הקרה: התפרקות ברה״מ והגוש המזרחי, נפילת מסך הברזל וחומת ברלין.
ב-1993 יצא לפאריס כשליח "הארץ" בצרפת והיה מופקד גם על סיקור האיחוד האירופי. בעת שליחותו באירופה מילא משימות עיתונאיות רבות, בהן: סיקור המפגשים במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, מסע לסרייבו הנצורה, הסכם השלום בצפון אירלנד, שיגורמשגר הלוויינים ״אריאן 5״ בגויאנה הצרפתית, ועוד.
במשך מספר שנים כיהן בהנהלת אגודת הכתבים הזרים בפריז, ופרסם ראיונות עם דמויות בולטות בפוליטיקה האירופית ובעולם הרוח והתרבות, כגון הקרדינל ז׳אן-מארי לוסטיז׳ה, האדריכל ז׳אן נובל, הסופר אנרי טרויה, המחזאית יסמינה רזה ועוד. בנוסף לכתיבתו בהארץ, פרסם מאמרים בעיתונות הצרפתית, והופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה ורדיו בצרפת.
בעת שהותו בצרפת ייסד יחד עם מספר עיתונאים אירופים את הארגון הבינלאומי "אינטרמדיה", לסיקור פעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה – ICTR. במשך מספר שנים שימש כמזכ”ל הארגון והיה מופקד על הוצאת בטאונו ״אובוטאברה״.
ב-1998 התמנה לשליח "הארץ" בארה״ב וסיקר בין היתר את ועידות השלום בוואי פלנטיישן (1998 – הסכם ישראלי-פלסטיני), שפרדסטאון (2000 – ישראל-סוריה), וקמפ דיוויד (2000 – ישראל-פלסטין).
הורוביץ הופיע רבות בתוכנית "News Hour" ברשת הטלוויזיה הציבורית PBS וברשת הרדיו הציבורית NPR.
ב-2001 שב לישראל, והיה פרשן הארץ לענייני חוץ וכתב נוסע, עד שהצטרף לטלוויזיה שנה לאחר מכן.
ב-2015 הורוביץ שב לעיתונות הכתובה, לאחר שהודיע על פסק זמן מהפוליטיקה, והיה פובליציסט בהארץ ובעל טור במגזין ליברל, עד לחזרתו לכנסת.
כבר בזמן מלחמת המפרץ (1991), החל להופיע בשידורי הטלוויזיה של הערוץ הראשון (״ערב חדש״, ״הערב במפרץ״ ועוד). ב-1992 היה שותף להקמת תכנית החדשות ״8 בערב״, במסגרת שידורי הנסיון של ערוץ 1. הורוביץ ערך והגיש את התכנית מספר פעמים בשבוע.
ב-2002, לאחר שובו משליחותו בחו״ל, עם תחילת שידורי החדשות בערוץ 10, הצטרף למערכת זו. הוא עבד כפרשן, כתב, מראיין וראש דסק חדשות החוץ, בחברת החדשות של הערוץ ״חדשות 10״. בנוסף הגיש פינה פופולרית בתכנית ״לונדון את קירשנבאום״, שבה הביא ידיעות מן העולם.
הוא יצר סרטים תיעודיים עבור ערוץ 10 במדינות שונות בעולם, כגון הסרט ״הין לקח הכל״ על אסון הצונאמי שהתרחש בסוף 2004 בדרום-מזרח אסיה, והסרט ״המירדף – מסע בארץ העפיפונים״ על המצוד הכושך אחר אוסאמה בן לאדן באפגניסטן.
במהלך 2008 שודרה בערוץ 10סדרה דוקומנטרית בבימויו והגשתו "העולם הבא – ניצן הורוביץ מחפש את המחר", אותה צילם בעשר ארצות שונות. הסדרה הציגה תופעות מפתח בעולם של הדור הבא, שהשפעתן ניכרה מראשית המאה ה-21: מהפכת הפיתוח בסין על רקע האולימפיאדה, תנופת ההיי-טק של הודו, המהפכה הסביבתית בערים (״אגדה אורבנית״), גלי ההגירה הגדולים, הזינוק בתוחלת החיים ועוד. הסדרה זכתה לשבחים רבים ואף נכנסה לללימודי הגיאוגרפיה בבתי הספר התיכוניים.
ב-2015, לאחר שהודיע על פסק זמן מהכנסת, הורוביץ חזר לפעילות ענפה בטלוויזיה. הוא השתתף באופן קבוע בתוכנית "המטה המרכזי" בערוץ 10.
ב-2016 יצר וביים את הסרט הדוקומנטרי "רוח עז" על תופעת תנועות הבוגרים, הקומונות העירוניות וקיבוצי המחנכים בישראל.
באפריל 2016 מונה לשליח חברת החדשות של ערוץ 2 לארה״ב, לסיקור מערכת הבחירות לנשיאות 2016.
לאחר שובו לישראל, עבר לשמש כפרשן בחדשות 13. הורוביץ הנחה את התוכנית "בין השורות – מסביב לעולם" בספטמבר 2017 ששודרה בטלוויזיה החינוכית, והגיש את התוכניות השבועיות "משחק חוץ" ו"טחנת רוח” בערוץ הכנסת.
ב-2017 יצר את הסרט הדוקומנטרי ״הנאצים של אמריקה״ עבור תכנית ״המערכת״ בערוץ 2, בו הציג את עליית הימין הקיצוני הפרוע בארה״ב של טראמפ.
הורוביץ הקדיש מקום בולט בפעילותו התקשורתית לנושאים סביבתיים, והיה אחד הדוברים הבולטים בסוגיית המשבר הסביבתי כתוצאה מההתחממות העולמית, ובנושאים שלפיתוח בר קיימא וקיימות עירונית.
בשנת 2007 זכה בפרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה. בנימוקי הבחירה נאמר: ״הורוביץ מעלה את נושאי הסביבה בכל הזדמנות, ומפגין את מחויבותו לנושאים אלה בהתמדה, בלהט ובתשוקה אישית ומקצועית. הידע הנרחב אותו הוא מפגין מאפשר לו לחבר בין המישור הגלובלי למישור המקומי, ובין השקפת עולם סביבתית להשקפת עולם חברתית ומדינית. את החיבורים החשובים האלה הוא עושה בדרך רצינית ומעמיקה, אך גם בדרך מושכת לב ומובנת לכל״.
לא אחת הדגיש בדיווחיו את הקשר בין נושאים סביבתיים וחברתיים, והרבה לסקר מקרים של הפרת זכויות אדם, תוך דגש על פעילותם שלבתי דין פליליים בינלאומיים העוסקים בנושא.
בתחילת שנות ה-2000 היה בעל טור קבוע ״בזמן הוורוד״ – ירחון קהילת הלהט״ב בישראל, ובו התייחס פעמים רבות לסוגיות פוליטיות וחברתיות של הקהילה הגאה.
בסוף 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, קיבל הצעה ממרצ להיות הנציג הראשון של התנועה החדשה ברשימה המשותפת עם מרצ ונענה לה. הוא פרש מערוץ 10 ושוריין במקום השלישי ברשימת התנועה. מונה ליו"ר המטה הירוק של הרשימה.
ב-24 בפברואר 2009 החל לכהן כחבר הכנסת מטעם הסיעה. חלק מפעילותו התבצעה בשדולות השונות שהוביל. בכנסת ה-18 הקים שדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם, שאיגדה 14 חברי כנסת ועשרות ארגונים הפועלים לחופש דת וחופש מדת, ואת השדולה למאבק בהומופוביה. הוא עמד בראש שדולת התרבות, השדולה להצלת ים המלח, וכיהן כיו"ר עמית בשדולה הסביבתית-חברתית.
בכנסת ה-18 כיהן כיו״ר ועדת עובדים זרים, וכחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ובועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות.
הורוביץ יזם עשרות הצעות חוק בעיקר בנושאים חברתיים, דת ומדינה, חינוך ותרבות, רפורמות סביבתיות והגנה על בעלי חיים. בין הצעות החוק הבולטות שלו: חופש בחירה בין נישואים אזרחיים לנישואים דתיים, הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, הצעת חוק איסור אפליית תלמידים, הצעת חוק חובת לימודי ליבה בבתי הספר, הצעת חוק מים אפורים, ועוד.
הצעת החוק שלו להגנת הסופרים והספרות בישראל, התקבלה לאחר מאבק ממושך, ולראשונה בישראל נקבע מחיר ברור והוגן לספרים.
הורוביץ הוביל את הפעילות בכנסת בסוגיות הקשורות לקהילת הלהט"ב, וארגן כנסים שנתיים בכנסת לפתיחת אירועי הגאווה בישראל. הוא ייסד בכנסת במהלך היום הבינלאומי נגד הומופוביה, במאי 2011, את השדולה למאבק בהומופוביה שעמד בראשה.
החל משנת 2012 הוביל ביחד עם מפלגתו את יוזמת "אוטובוס השבת של מרצ", בדרישה לקיום תחבורה ציבורית אפקטיבית ביום זה. לאחר שהצעה להקמת קווי תחבורה ציבורית בשבת בעיריית תל אביב, של חברת המועצה תמר זנדברג התקבלה על ידי עיריית תל אביב אך נדחתה על ידי משרד התחבורה, עתר הורוביץ לבג"ץ ביחד עם חברי מפלגתו.
במאי 2013 הכריז הורוביץ על מועמדות לראשות עיריית ת״א-יפו מטעם סיעת מרצ. בקמפיין שניהל שם דגש על שיפור החינוך הממלכתי בעיר, פיתוח התחבורה הציבורית, קידום דיור בר השגה ובנייה ציבורית בקרקעות העירייה והמדינה לנוכח העלייה התלולה במחירי הדירות בעיר, ושיקום שכונות הדרום. כמו כן, כן הדגיש את המאבק בשחיתות ואת הצורך בהחלפת ראש העיר המכהן, רון חולדאי, לאחר שלוש קדנציות מלאות ו-15 שנות כהונה.
במהלך מסע הבחירות הציג הורוביץ מצע של עירוניות מתקדמת, קיימות מקומית, ותכנון עירוני חברתי, ופרסם תוכנית להפניית תקציבים להקמת מוסדות חינוך וחיזוק השירותים החברתיים. ברוח זו, אחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "עיר של אנשים". סיסמה אחרת בה הרבה להשתמש במהלך הקמפיין הייתה "עיר צודקת".
בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2013 זכה הורוביץ בכמעט 40% מהקולות לראשות העיר (כ-51,000 קולות), אך הפסיד ליריבו חולדאי שזכה ביותר מ-50% מהקולות. הסיעה שהוביל הורוביץ הכפילה את כוחה ל-6 מנדטים – התוצאה הגבוהה ביותר של מרצ בעיר מאז ומתמיד. למרות הישגיו אלה, בחר הורוביץ להמשיך לכהן כח"כ. לדבריו, כדי שיוכל להשפיע על קידום רעיונותיו ודרכו, ובכך ויתר על חברותו במועצת העיר.
בבחירות המקדימות במרצ לכנסת ה-19, זכה הורוביץ במקום השלישי ברשימה. בכנסת ה-19 הקים את השדולה לשיתוף פעולה אזורי, המתמקדת בקידום יחסי כלכלה, תרבות וסביבה בין ישראל לשכנותיה, כחלק מהמאמץ לחיזוק התהליך המדיני ולביסוס השלום. הוא המשיך לכהן בראשות שלוש שדולות מרכזיות נוספות: השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם והשדולה הגאה.
כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המדע והטכנולוגיה. בנוסף, כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין.
ביולי 2013 זכה באות הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
ב-31 בדצמבר 2014 הודיע שלא יתמודד ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-20.
בין החוקים שנחקקו ביוזמת הורוביץ:
יו״ר מרצ
עם פיזור הכנסת ה-21 הודיע הורוביץ ב-10 ביוני 2019 כי יתמודד על ראשות מפלגת מרצ מול תמר זנדברג, וב-27 ביוני ניצח לאחר שזכה ב-54% מהקולות בבחירות שנערכו בקרב חברי ועידת מרצ. הוא הלהט״ב הראשון שנבחר לעמוד בראש מפלגה בישראל.
הורוביץ הכריז כי בכוונתו לבסס את הזהות הסוציאל-דמוקרטית של מרצ, להגביר את המאבק להפרדת דת ומדינה, ולחזק את מעמדה של מרצ כמפלגת השמאל של ישראל הנשענת על שותפות יהודית-ערבית וחותרת לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות.
לקראת הבחירות לכנסת ה-22, הודיע הורוביץ ב-25 ביולי, על ריצה משותפת עם ״ישראל דמוקרטית״ בראשות אהוד ברק, ו״התנועה הירוקה״ אליה הצטרפה ח״כ סתיו שפיר. הרשימה החדשה נקראה ״המחנה הדמוקרטי״. הוחלט כי הורוביץ יעמוד בראש האיחוד, שפיר שנייה, וברק במקום העשירי. הרשימה זכתה בחמישה מנדטים.
בכנסת ה-22 כיהן הורוביץ כחבר בוועדת הכספים, והוביל את המו״מ הקואליציוני מול בני גנץ עד לפיזור הכנסת בעקבות כישלונה של רשימת כחול-לבן להקים ממשלה.
בבחירות לכנסת ה-23 חבר הורוביץ למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, ולמפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס, ורץ יחד עימם לכנסת במסגרת רשימת העבודה-גשר-מרצ. הרשימה הדגישה סדר יום חברתי סוציאל-דמוקרטי וחתירה לפתרון מדיני, וזכתה בשבעה מנדטים. לאחר שהעבודה וגשר חברו לממשלת נתניהו, פוצלה הרשימה, ומרצ חזרה להיות סיעה עצמאית, בראשות הורוביץ.
עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-23 מונה הורוביץ ליו"ר הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך, והתמקד בגיבוש פתרונות למערכת החינוך בצל משבר הקורונה, להטמעת שיטות לימוד מתקדמות, קידום מעמד המורים, וחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי.
הוא עמד בראש השדולה לפתרון שתי המדינות, ובראש השדולה לקידום יחסי ישראל-אירופה, ומשמש יו"ר משותף בשדולת התרבות ובשדולה הגאה. כבר במושב הראשון של הכנסת ה-23, הצליח הורוביץ להעביר בקריאה טרומית את הצעת החוק שלו לאיסור טיפולי המרה, למרות התנגדות חריפה של המפלגות הדתיות, חלקים מהימין ומהרשימה המשותפת. בכנסת זו היה חבר בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת חוקה, חוק ומשפט.
בבחירות לכנסת ה-24 הוביל הורוביץ את רשימת מרצ, וזכה ב-6 מנדטים. לאחר שחתם על הסכמים קואליציוניים עם יאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, נכנסה מרצ לממשלת ישראל ה-36, שקמה ב-13 ביוני 2021, והורוביץ מונה שר הבריאות ה-31.
ב-12 ביולי 2022 הודיע כי לא יתמודד לראשות מפלגת מרצ לקראת בבחירות לכנסת ה-25, והמשיך בכהונתו כשר הבריאות עד לסיום כהונת הממשלה.
* עם היכנסו לתפקיד, מינה את פרוייקטור הקורונה פרופ׳ נחמן אש לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. מאוחר יותר מינה את פרופ׳ סלמן זרקא לתפקיד פרויקטור הקרונה.
* התגברות על גלי הדלתא והאומיקרון ללא סגרים וללא סגירות וללא השבתת לימודים.
* חיסונים לבני הנוער.
* מבצע החיסון השלישי – ראשונים בעולם.
* סגירת הפירצה בנתב״ג – בדיקות לכולם ואיסור טיסה למדינות אדומות.
* הכנסת בדיקות אנטיגן מהירות ובדיקות עצמיות.
* מבצע ״חיסון עד הבית״.
* הקמת מערך תקשורת למאבק בקורונה.
* בודקים-לומדים – ביטול בידודי המגעים לילדים.
* חיסון רביעי – הראשונים בעולם.
* תרופות קורונה – עד הבית.
* הקמת מערך מודיעין בריאות לאיתור מחלות.
* אישור מסיכות שקופות בקורונה – להקלה על כבדי שמיעה.
* תוספת ריאלית של 2 מיליארד שקל לתקציב הבריאות מעבר לתוספת האוטומטית.
* קיבוע אלפי תקנים זמניים מתקופת הקורונה בכל מקצועות הבריאות כתקני קבע בבסיס התקציב.
* תוספת מאות מיליוני שקלים לבריאות הנפש.
* קביעת מודל תקצוב לכלל בתי החולים בישראל, המעגנים לראשונה תקצוב ישיר לבתי החולים העצמאיים ולכללית בבסיס התקציב ונותן כלי בקרה ואכיפה לבתי חולים המתנהלים בגרעון/
* העלאת העדכון של סל שירותי הבריאות ל550 מיליון שקל ועיגון סכום העדכון בנומרטור.
* הכנסת מקדם דמוגרפי לסל הבריאות – מהלך היסטורי שישפיע על מערכת הבריאות שנים רבות קדימה ויגדיל את התקציב בהתאם לגידול הראלי באוכלוסיה והזדקנותה.
את ביקורו הראשון כשר הבריאות קיים הורוביץ במרכז לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים, והכריז כי יעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו, וכך היה.
* כבר בתקציב המדינה הוקצתה תוספת של 600 מיליון שקל במסגרת תקציב משרד הבריאות לבריאות הנפש.
* הכנסת פסיכיאטר לוועדת סל התרופות.
* הוצאת מאות חולים כרוניים מבתי החולים הפסיכיאטריים (420).
* הקמת 7 קהילות משקמות ברחבי הארץ.
* תמיכה בפתיחת בתים מאזנים ותמרוץ קופות החולים להתקשר עם המסגרות הקיימות.
* 400 מיליון שקל לבינוי ושיפוץ תשתיות בבריאות הנפש.
* סינוף אברבנאל לאיכילוב.
* קידום תהליך סינוף מעלה כרמל ורמב״ם.
* פיצול אגד מרפאות יפו וסינוף כל מרפאה לבית חולים מתמחה באזור הגיאוגרפי שלה, כדי לשפר את השירות ואת איתנות המערך האמבולטורי בבריאות הנפש.
* חנוכת מחלקות חדשות במרכז לבריאות הנפש באר שבע.
* חנוכת מחלקות חדשות באברבנאל.
* חנוכת מחלקות חדשות במעלה כרמל.
* חנוכת מרפאות חדשות לפוסט טראומה בבי״ח הרצוג בירושלים.
* היגוי תכנית חירום לאומית לטיפול במשבר בריאות הנפש של ילדים ונוער יחד עם משרדי החינוך והרווחה, ותחילת יישום התוכנית באמצעות מבחן תמיכה ל4 מרכזי התערבות במשבר שיפתחו במרכזים רפואיים ברחבי הארץ.
* הקמת מנגנון בקרה ורישום של התאבדויות בישראל, תקצוב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
* הכללת תרופות וטכנולוגיות חדשניות בסל התרופות.
* תכנית ממשלתית מקיפה, ראשונה אי פעם, למאבק בהתמכרויות בתקצוב של 80 מלש”ח.
* תכנית לשיפור הנגישות לטיפול בהפרעות האכילה: פתיחת 18 מיטות טיפול וכ-20 עמדות טיפול יום.
* הכפלת תקציב המילגות למתמחים בפסיכולוגיה הציבורית.
* פרוייקט הרחבת חצרות לשימוש המטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות סגורות בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ: הקצאת כ-6 מלש"ח לשיפוץ והשמשת מרחבים ציבוריים לשימושם החופשי של המאושפזים.
* מבחן תמיכה בסך 87 מיליון לקיצור תורים לשירותי בריאות הנפש בקופות החולים.
* אימוץ דוח הוועדה למערך האשפוז בבריאות הנפש בישראל על מערך האישפוז הפסיכיאטרי הקובע לראשונה סטנדרט לטיפול הניתן במחלקות הפסיכיאטריות הסגורות.
* קמפיין ראשון מסוגו למאבק בסטיגמה, בהשתתפות מתמודדי נפש, שזכה לשבחים רבים.
* מינוי מקדמי בריאות בעשרות יישובים.
* תקציב מניעה של 50 מיליון ₪ לטובת קידום בריאות.
* מס על משקאות ממותקים שהפחיתו את הצריכה באופן משמעותי. כספי המס מגיעים למערכת הבריאות.
* ביטול ההחלטה על סגירת מר״ג ראשל״צ, הקצאת קודים חדשים לאשפוז ופתיחת מרפאה להפרעות אכילה במקום בשיתוף עם בי"ח אסף הרופא.
* הגדלת מספר עובדי סיעוד זרים במחלקות לגריאטריה פעילה.
* רפורמת ההפלות: במהלך השנה, הורוביץ קידם רפורמה שעידכנה את תקנות הפסקות ההריון לראשונה מאז שנות ה-70, ובהתאם עודכנו נהלי העבודה לוועדות לאישור הפסקות הריון.
*ההתקנות מאשרות לראשונה ביצוע הפסקת הריון תרופתית בקהילה, שינוי טופס הבקשה להפסקת הריון והסרת כל השאלות הפוגעניות והחודרניות שנכללו בו, ביטול החובה להיפגש עם עו"ס במסגרת והוועדה ומתן אפשרות לפונה להגיש מסמכים מרחוק ללא צורך להופיע בפני הוועדה.
* קידום תקנות המאפשרות מתן תרומת זרע וביצוע טיפולי פוריות לנשים עגונות ומסורבות גט.
* תכנית מקיפה לטיפול בנפגעות תקיפה מינית.
* העלאת התקצוב ופתיחת חדרים אקוטיים לנפגעות תקיפה מינית ברחבי הארץ. עדכון נוהלי העבודה לחדרים האקוטיים כדי לספק טיפול מודע טראומה וקביל פורנזית.
* מתן מרשמים למניעת הריון ל-6 חודשים (במקום 3).
* הגדלת מספר השאיבות של ביציות בטיפולי פוריות – מספר סבבי השאיבה הועלה מ-4 ל-6 וגם הוגדלה כמות הביציות בכל שאיבה. העניין מחזק את האפשרות לשמר פוריות ולהרות.
* 90 מיליון שקל לקהילה הגאה הודות הסכם הקואליציוני עם מרצ.
* הכשרות לצוותים רפואיים.
* חנוכת מרפאות להט"ב בקופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת.
* שינוי היסטורי – פונדקאות לזוגות מאותו מין ואבות יחידנים בישראל.
* אישור הוראת שעה המאפשרת לזוגות המבצעים פונדקאות לייבא עוברים מוקפאים לישראל.
שינוי היסטורי – עידכון חוזר תרומות הדם וביטול האיסור על גברים ששוכבים עם גברים לתרום דם.
* קיצור תורים לניתוחי התאמה מיגדרית לטרנסג׳נדרים – הכפלת מספר הניתוחים להתאמה מגדרית המתקיימים מדי חודש.
* הכנסת טיפולים לנישוי קול לסל התרופות.
* הקצאת תקנים למתאמי טיפול לטרנסים ובמרפאות להט"ב באיכילוב ושיבא.
שינוי היסטורי – בפברואר 2022, הודיע משרד הבריאות כי חל מעתה איסור על טיפולי המרה על ידי כל העוסקים במקצועות הבריאות, ומזהיר את הציבור מפני הסכנות הגלומות ב"טיפולי המרה״.
* שינוי נוהל עבודת הוועדה לאנשי רפואה נשאי HIV – צמצום סמכות הוועדה לזמן ולתחקר אנשים.
* הוזלת פרפ במסגרת סל התרופות.
* עדכון נוהל מתן טיפול מניעתי חירומי – PEP – גם בקהילה (קופות החולים), ולא רק בחדרי מיון.
* בדיקת HIV בבדיקת סקר לנשים בהריון.
הנגשת ההצטרפות לאדי בטפסים מקוונים של המשרד
* העברת מכשירי ניידות לקופות – אחרי שנים של סחבת הממשלה אישרה את תכנית משרד הבריאות להעביר את מכשירי השיקום והניידות לאחריות ישירה של הקופות. כולל תוספת תקציב גדולה שמבטיחה את שיפור השירות.
* מאות מיליוני שקלים להנגשת מוסדות בריאות לאנשים עם מוגבלויות
הקצאת כוננויות למכון לרפואה משפטית כדי שיספק שירותי נתיחות פורנזיות גם בשבתות וחגים, ויאפשר שחרור מהיר של נפטרים לקבורה, כדי לכבד משפחות נפטרים ולתת להם שירות מהיר ככל הניתן, בתיאום עם המשטרה והפרקליטות. בעיקר כדי לכבד את איסור הלנת המת בדת האיסלאמית.
* הגדלת תקציב סל התרופות ל 550 מלש"ח מדי שנה ל-3 שנים.
* הקצאת 50. מלש"ח למניעה
* קיבוע תקציב עדכון סל התרופות על 500 מלש"ח בנומרטור (במקום 300 שהיו מקובעים עד כה).
הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים משמרים ומשקמים כבר מגיל 72, בעליות מינימליות. כולל כתרים, טיפולי שורש, פלטות ועוד – במסגרת סל שירותי הבריאות.
הקמת מועצה לאומית לרוקחות.
* ב-28 ביולי 2021 נועד הורוביץ לפגישה רשמית בירושלים עם שרת הבריאות הפלסטינית ד״ר מאי אל כילי. זו היתה פגישה ראשונה של שרי בריאות משני הצדדים אחרי יותר מעשר שנים.
* ב-3 באוקטובר 2021 נפגש הורוביץ ברמאללה עם יו״ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. בפגישה דנו בין היתר על קידום פתרון שתי המדינות וחידוש תהליך השלום, והסכימו כי בניית התנחלויות וסיפוח השטחים לישראל, יפגעו בתהליך. כמו כן סיכמו להגביר את שיתוף הפעולה בנושאי בריאות ולהדק את התיאום במאבק בקורונה.
* סיוע בריאות לרשות הפלסטינית.
* סיוע בחיסוני קורונה.
באוקטובר 2021, הציג הורוביץ יחד עם שרת הכלכלה (בסמכותה כשרת העבודה), ולאחר סיכום מלא עם משרד האוצר, מתווה לקיצור התורנויות של המתמחים ברפואה. זה היה הישג היסטורי לאחר שנים רבות של מאבקים. המתווה שנחתם כצו של שרת העבודה, קבע כי בשלב הראשון (1.4.2022) יקוצרו התרונויות בעשרה בתי חולים בפריפריה, בחלק מהמחלקות, ולאחר מכן יתווספו לקיצור מחלקות ובתי חולים נוספים. לצורך כך הוקצו 64 מיליון שקלים לתקני מתמחים חדשים.
לקראת יישום המתווה משרד האוצר חזר בו מהסיכום, וגם ההסתדרות הרפואית שתמכה בהתלהבות במתווה, ואשר המתווה גובש על בסיס התכנית שלה, פעלה לסכלו עקב מאבק כוחות מול ארגון ״מירשם״. בעקבות הקדמת הבחירות ועתירה לבג״צ, שינתה שרת הכלכלה את הצו ודחתה את מועד היישום של המתווה לספטמבר 2023.
* בעקבות ארועי אלימות בבתי החולים, הורוביץ דרש להציב עמדות שיטור בתוך בתי החולים. בעבודה מול משרד הבט״פ והאוצר, אישרה הממשלה תקצוב להקמתן של עמדות שיטור ב-28 בתי חולים כלליים.
* במקביל, עודכן שכר מאבטחי סל"א ונתנו תמריצים כלכליים למועסקים באבטחה במוסדות בריאות הנפש.
* משרד הבריאות אף השיק קמפיין ציבורי גדול נגד אלימות במערכת הבריאות.
תוספת מכשירים מיוחדים ראשונה אחרי 4 שנים:
MRI
CT
PET-CT
רובוטים
תא לחץ
* קביעת מודל תיקצוב לבתי החולים – לראשונה, כל בתי החולים בישראל, הממשלתיים, הציבוריים ושל כללית, נמצאים במנגנון תקצוב אחיד שנותן כלים לבקרה תקציבית וודאות לבתי החולים הציבוריים ביחס למימון התקציבי שלהם.
* תקציב לבתי החולים העצמאיים בבסיס התקציב – לראשונה אי פעם.
* הזנקת שני בתי חולים חדשים – בב״ש ובקריית אתא.
* תוספת תקציבית למחלקות הפנימיות במסגרת חוק הקאפ, על בסיס דוח טור-כספא – 90 מיליון שקל.
* הנחת אבן פינה לבית החולים האונקולוגי בשיבא.
* מחלקת ילדים חדשה בוולפסון.
* השלמת המיון הממגון בבני ציון.
* הוספת עשרות מיטות טיפול נמרץ.
* חנוכת בית החולים השיקומי בהדסה הר הצופים.
* השלמת בית החולים השיקומי עדי נגב.
מהפכת כוח אדם בבריאות – תקציב לתוספת של אלפי סטודנטים לסיעוד ורפואה לאוניברסיטאות בישראל.
* הרחבת כיסאות הלימוד במעל 100 סטודנטים לרפואה בשנים 2021 ו2022, וכ-1000 כיסאות לסטודנטים לסיעוד באותן שנים.
* קידום קבלת ההחלטה במל"ג על סגירת המסלול לסטודנטים זרים לרפואה באוניברסיטאות ישראליות.
* הקמת מנגנון פיקוח על התמחויות רופאים במשרד הבריאות.
* יצירת קשר לראשונה עם סטודנטים ישראלים לרפואה בחו״לֹ.
* חנוכת בית ספר חדש לאחיות באיכילוב.
* קיצור תורנויות המתמחים – קידום מתווה קיצור התורנויות ותקצובו לבסיס התקציב החל משנת 2021, הקמת צוות יישום שהמליץ על מתווה לתחילת קיצור התורנויות.
* הסכם שכר חדש לעובדי המינהל והמשק (מנמ״ש).
* הסכם שכר לדימותנים הרפואיים.
* יישום צו ההרחבה לעובדים הסוציאלים המועסקים במערכת הבריאות.
* הקצאת מסוק פינוי רפואי קבוע הממוקם בבי"ח יוספטל באילת.
* אישור CT למרכז הרפואי בסכנין.
* אישור רובוט ניתוחים לבית החולים נהריה.
* חנוכת פט-סיטי בבית החולים בני ציון בחיפה.
* הקמת תחנת מד״א בבית ג׳ן.
* הפעלת תחנת מד״א ביוטבתה 24 שעות ביממה.
* חנוכת מחלקה לצנתורי מוח בפוריה.
* חנוכת פט-סיטי בבית החולים האיטלקי בנצרת.
* חנוכת בית החולים השיקומי עדי נגב.
* מיון ילדים מוגן בבית החולים הצרפתי בנצרת.
* צנתורי מוח בברזילי.
* תא לחץ בזיו.
* אישור ותקצוב תוכנית "כוכבים לרפואה" בצפון ובדרום.
* השקת תוכנית אילנות לסטודנטים לרפואה עם זיקה לפריפריה.
* קיצור תקופת ההכשרה לזכאות לביטוח בריאות ממלכתי לפלסטינים באיחוד משפחות.
* קידום הסדר ביטוח רפואי לזרים בגירים שאינם ברי הרחקה.
* מתן הסדר ביטוח רפואי לפליטים האוקראינים.
* הקמת תוכנית למתן שירותי בריאות הנפש לקורבנות הסחר בסיני בשותפות עם בי"ח איכילוב.
* 600 מיליון שקל לקידום בריאות בחברה הערבית.
* תכנית יעודית למאבק בסכרת.
* תכנית למאבק בעישון.
* מינוי ממוני בריאות בעשרות רשויות ערביות.
* הרחבת בדיקות הקורונה במיגזר הערבי.
* הכרה בלימודי סיעוד בג׳נין.
* חנוכת פט-סיטי בבית החולים האיטלקי בנצרת.
* מיון ילדים מוגן בבית החולים הצרפתי בנצרת.
* תא לחץ בזיו.
* תוספת מיליוני שקלים לשלושת בתי החולים בנצרת.
* CT למרכז הרפואי בסכנין.
* תמיכה בלגליזציה של קנאביס.
* קידום מעבר מרשיונות למירשמים – ביצוע הליך מסודר מול הקופות, פירסום טיוטת תקנות להערות ציבור.
* קידום הוצאת ה cbd מפקודת הסמים המסוכנים. מינוי וועדה ציבורית בראשות פרופ' שוקי שמר שהמליצה להחריג CBD מפקודת הסמים המסוכנים ופרסום טיוטת תקנות כאמור להערות הציבור.
* שחרור התמרוקים ליבוא חופשי.
* רפורמת יבוא המזון.
* קידום תקנות לסימון אלרגנים במוצרי מזון.
* מס על משקאות ממותקים – הוריד באופן משמעותי את הצריכה שלהם.
* הקמת בית חולים שדה ״כוכב מאיר״ באוקראינה.
* קליטת פצועי מלחמה אוקראינים בישראל.
* טיפול בילדים אוקראינים חולי סרטן בישראל.
* שדרוג מעמד ישראל בארגון הבריאות העולמי. לראשונה נערך בישראל כנס האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי בהשתתפות עשרות שרי בריאות ממדינות אירופה.
* ביקור בדנמרק במטה האירופי של ארגון הבריאות העולמי.
* ביקור בגרמניה – פגישה ראשונה עם הקאנצלר המיועד אולף שולץ וקידום הסכם בריאות.
* השקת הפורום הישראלי-גרמני לבריאות דיגיטלית ואינטליגנציה מלאכותית.
* ביקור רשמי באמירויות ובחריין. תכנית בילטרלית להתמודדות עם מגיפת הסוכרת.
* הסכמי מסדרון ירוק עם איחוד האמירויות ובחריין.
* חתימת הסכם בריאות עם בחריין.
* שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם אינדונזיה.
* ביקורים בקפריסין – חתימת מזכר הבנות לשת״פ בריאות. ועידת הקורונה בלימסול.
* חתימת הסכמי בריאות עם גרמניה, קרואטיה, קזחסטן וקפריסין.
