שבוע עבר מאז שהכרזתי על המועמדות שלי לראשות העיר. זה היה אחד השבועות הסוערים והעמוסים בחיי, אבל גם אחד היפים והמחזקים. הטלפונים המעודדים, ההודעות הנלהבות, ובעיקר התמיכה ברחוב, באוטובוס… קשה לתאר את זה. אנשים ניגשים בחיוך גדול, לוחצים יד, מתחבקים, מצטלמים… זה מחמם את הלב, ובעיקר מוכיח לי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. עדיין מצחיקים האנשים שמתפלאים: "יואו, אתה הולך בסנדלים", או "וואי, שילמת כרטיס באוטובוס…"
אז יש באמת הרבה אהדה, אבל אני לא חי באשליות, ואני יודע שזה הולך להיות קשה. זה כבר קשה. וזה יהיה עוד הרבה יותר. אבל מכל מה שאני שומע, ורק בשבוע האחרון דיברו אתי וכתבו לי אלפי אנשים, המון דרך העמוד הזה, ברור לי עוד יותר עד כמה זה נחוץ. הדברים שאני שומע מכם על הבעיות במערכת החינוך, על התחבורה והחנייה, על הדירות, על ההתעמרות בבעלי עסקים קטנים, על ההזנחה בדרום…
ראש העיר הנוכחי פיתח נוסחה מדהימה: כל הדברים היפים והטובים בת"א זה שלו ובאחריותו, וכל הדברים הלא טובים, כל הבעיות, זה באחריות הממשלה, כי הוא אין לו סמכות ואין לו אמצעים לטפל בזה – לא בדירות, לא בתחבורה, לא במצב בדרום…
אני לא מקבל את זה. בכנסת אני רואה איך יום יום, ראשי ערים מכל הארץ, ממקומות הרבה יותר קשים מת"א, באים ודופקים על השולחן, ונלחמים עבור העיר שלהם מול הממשלה והמערכת הפוליטית. וראש עיריית ת"א הוא לא איש חלש. עיריית ת"א היא החזקה בישראל. אז כן, בהחלט אפשר לעשות דיור בר-השגה בת"א, וכן, זה בסמכות העירייה. וכן, אפשר לעשות תחבורה נורמלית, אטרקטיווית, בת"א, אם במקום לריב כבר שנים עם משרד התחבורה, העירייה והראש היו יושבים עם הפקידים בירושלים, ועובדים יחד. וכן, אפשר וחייבים לבנות מאות כיתות וגנים חדשים בת"א. לעירייה יש את הכסף, וזה באמת בסמכותה המלאה לעשות את זה, ומהר. וזה בדיוק מה שאני אעשה.
ולכל מי שחושש לאבד אותי בכנסת, אני רוצה להגיד: התפקיד של ראש העיר ת"א-יפו הוא בעל משקל והשפעה כלל-ארצית. כך שמי שתומך בי בזכות הערכים והדרך שלי, ייצא נשכר כאשר אבחר לראשות העיר המשפיעה בישראל, גם אם הוא עצמו לא גר בת"א.
ומה בינתיים? אני ממשיך בכנסת במלוא הקצב, ונערך לקרב הגדול על התקציב. ומה אתם יכולים לעשות בינתיים? הכל. תירשמו להתנדבות, קחו שלט למירפסת, או מדבקה לאוטו, תעבירו תרומה, תכתבו בפייסבוק, תשלחו לחברים… זה לגמרי בידכם, לגמרי בידינו.
להתראות, ניצן