החזון
חינוך טוב, ערכי ומעמיק, הוא עמוד הבסיס של חברה נאורה. מערכת החינוך העירונית נושאת בתפקיד החשוב מכל: עיצוב עתיד ילדינו. מערכת החינוך, הפורמלית והלא פורמלית, צריכה לייצר חווייה חינוכית שלמה: להעניק לדור העתיד של ת"א-יפו השכלה וכלים שיאפשרו לו להתפתח ולצאת לחיים, תוך הקניית ערכים שיעצבו את זהותו וצמצום פערים בחברה.
העיר זקוקה למסגרות שונות שיאפשרו לתושביה לצאת לעבוד, בידיעה שהילדים, מגיל רך ועד תיכון, נמצאים בידיים הטובות ביותר.
לכן, ההשקעה בחינוך היא ההשקעה במשאב החשוב ביותר. היעד הראשון של העירייה, מבחינת סדרי עדיפויות ותקציבים, צריך להיות הפעלת מערכת חינוך מצויינת, נגישה, שוויונית ופלורליסטית, עם צוות הוראה מסור הרואה בכל ילדה וילד מטרה בפני עצמה ומעניק להם יחס אישי, כדי להבטיח את מיצוי יכולותיהם וכישרונותיהם.
מערכת החינוך העירונית תחתור לצמצום פערים בין מוסדות חינוך שונים ואזורים שונים, באמצעות השקעה דיפרנציאלית. נחזק את החינוך הציבורי, תוך כדי עידוד המיגוון והפלורליזם החינוכי.
הבעיות
נסיגה
ת"א-יפו שאמורה להוביל בכל פרמטר בנושא החינוך, הולכת לאחור. העיר שבעבר נחשבה כעיר חינוך מצויינת, ותלמידיה הגיעו להישגים מרשימים, הפכה לעיר עם מערכת חינוך בינונית ובלתי-שוויונית בעליל.
צפיפות התלמידים בגני הילדים ובכיתות סובלים מצפיפות גבוהה במיוחד. כך למשל, ב-270 כיתות בעיר לומדים 36 תלמידים או יותר בכיתה אחת, והמצב בגני הילדים דומה. הצפיפות הקשה נגרמת עקב מחסור במאות גנים וכיתות ברחבי העיר.
תשלומים
תשלומי ההורים הפכו לנטל כבד ביותר. התשלום בגנים רבים מגיע לאלפי שקלים בחודש. שכר לימוד בבתי ספר "יחודיים", מגיע לכאלף שקל לחודש, ובבתי הספר העירוניים הורים נדרשים לשלם אלפי שקלים בשנה כתשלומי הורים.
בינוניות
מדד מדלן, המדרג את בתי הספר לפי נתוני משרד החינוך ומבחני המיצ"ב, נתן לעיר ציון 68. לשם השוואה, ת"א-יפו מדורגת נמוך יותר מערים כמו ראש העין, יהוד, רמת גן, גבעתיים, רעננה, כפר סבא, הרצליה, נס ציונה, הוד השרון, רמת השרון, מודיעין, וקרית מוצקין.
אלימות
האלימות בבתי הספר הפכה למכה של ממש. אחד מכל עשרה תלמידים בעיר דיווח במבחני מיצ"ב האחרונים כי היה מעורב בתקרית אלימה בחודש שקדם למבחנים.
פערים
במקום לשמש ככלי לצמצום פערים חברתיים, מערכת החינוך העירונית, מנציחה את הפערים ומעמיקה אותם.
קיים פער דרמטי בין אזורים שונים וגם בין מוסדות שונים באותו אזור. הביקוש הגדול לבית ספר יחודיים מצביע על תחושה של היעדר מענה חינוכי בבתי הספר "הרגילים". ההפרטה הדוהרת מגבירה את התופעה ויוצרת חינוך מובדל על-פי יכולת כלכלית של ההורים, ויכולת הילדים להידחק ולעבור סלקציה. כך מחריפים המאבקים ונוצרת אפלייה כלפי בתי ספר רבים.
ניתוק
מערכת החינוך העירונית מתנהלת באופן מסוגר, ללא שיתוף אמיתי של ההורים והקהילה, ומנותקת מגורמים בעלי משקל חינוכי רב בעיר, כגון מוסדות הוראה, מוסדות תרבות, ותנועות נוער. כך למשל, רוב הפעילויות המהותיות של המכללות לחינוך נעשות מחוץ לעיר (חולון, לוד). אין חיבור בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי.
העסקה פוגענית
תופעת מורי הקבלן היא אחת הרעות החולות של מערכת החינוך, שזולגת אל תוך בתי הספר באמצעות תוכניות שונות שמפעילה העירייה. המורים הם היסוד החשוב ביותר במערכת החינוך, והפרטת מערך ההוראה פוגעת הן בזכויות המורים והן בטיב החינוך לו זוכים התלמידים. כיום, אלפי מורים בת"א, מועסקים כך, ללא ביטחון תעסוקתי ובשכר שעתי.
תיקצוב
שורש הבעיה הוא בגישה ובסדרי העדיפויות הלקויים של העירייה. ההשקעה בחינוך בת"א-יפו היא מהנמוכות בערי ישראל באופן יחסי. על-פי נתוני משרד החינוך לשנת 2012, ההשקעה בחינוך מהתקציב העירוני השנתי בת"א-יפו היא 17.8%, לעומת 30.3% בראשון לציון, ו-36.4% באשדוד.
הפתרונות
קודם כל חינוך
עיריית ת"א-יפו בראשות ניצן הורוביץ תבצע מהפך בהשקעה בחינוך, ותגיע באופן הדרגתי, להכפלת תקציב החינוך העירוני.
ניהול נכון
העירייה תעבוד על-פי תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח עם יעדים, משימות, ותוצאות מצופות בתחום החינוך. בתי הספר יימדדו על בסיס פרמטרים חינוכיים, חברתיים וערכיים כמו הישגים לימודיים, אחוז המתמידים (מסיימי י"ב) ומעורבות חברתית.
רפורמה במינהל החינוך
מינהל החינוך העירוני יעבור רפורמה מקיפה, ותיפסק הסחבת האופיינית לו. המערכת תקיים שיתוף ציבור אמיתי עם ההורים והקהילה. היא תנוהל על-פי תכנית רב-שנתית ונתונים דמוגרפיים, כך שהודעות על שיבוצים יימסרו להורים זמן רב מראש ויאפשרו להם להיערך בהתאם.
מאבק בצפיפות
העירייה תקים מאות כיתות וגני ילדים חדשים בהתבסס על מיפוי גיאוגרפי של צרכי התושבים, תוך הקפדה על התקנים הדרושים להקצאת קרקע למוסדות ציבור. על-פי נתוני העירייה, עלות הקמת יחידת גן היא כ-1.5 מיליון שקל. מתוכם מתקצב משרד החינוך 650 אלף שקל, והעירייה מתקצבת 850 אלף שקל. לשם השוואה, עלות השיפוץ של בניין העירייה בכיכר רבין, על-פי תקציב העירייה, הגיעה ל-229 מיליון שקל – שווה ערך לתיקצוב עירוני של הקמת 269 גני ילדים חדשים…
הגיל הרך
קידום "מסלול ירוק" להכרה ופתיחה של גני ילדים בהליך מהיר, ידידותי ומפוקח.
הקצאת מבנים לגני הילדים, כך שלא יפגעו ויהוו מטרד לדרי הבניין.
יוגברו קורסי הכשרה מקצועית לסייעות בגני העירייה – כפי שנעשה במכללות ובערים שונות בארץ, כגון נתניה. כיום שני מבוגרים עובדים עם 35 ילדי גן. יש לשאוף לתקן של מבוגר אחד על כל 9 ילדים.
סגירת פערים
העירייה תפעל לסגירת הפערים הלימודיים בין השכונות בצפון העיר, במרכז, במזרח ובדרום, באמצעות השקעה דיפרנציאלית.
יוקם תיכון עיוני חדש בדרום ת"א.
העירייה תפעל להקמת מוסדות חינוך יסודיים ותיכוניים בסביבת מגוריו של כל תלמיד, כך שהגעה אליהם לא תהיה כרוכה בהסעות או נסיעות ארוכות.
הורדת תשלומים
העירייה תפקח על תשלומי ההורים ותוודא כי אינם חורגים מהמותר.
יופעל מערך השאלת ספרים בכלל בתי הספר, לצמצום הצורך לרכוש ספרים חדשים.
חינוך איכותי
הקמת מרכזים עירוניים לסיוע לתלמידים המתקשים בלמידה.
הערכת בתי ספר על פי מעקב אחר אחוז הזכאים לתעודת בגרות, ממוצע בהישגים בבגרות ובמבחני המיצ"ב.
מתן חופש פעולה למנהלים
צמצום הנשירה – מתן מענה לצורכי הפרט בתחומים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. פיתוח תכניות בבתי הספר להכלת תלמידים מתקשים ובסיכון
הגברת פיקוח ודיווח על היעדרות תלמידים והידרדרות במצבם הלימודי כדי לאתר נשירה סמויה.
הערכת בתי הספר עפ"י אחוזי ההתמדה/ נשירה.
עיר חינוך
שימוש במשאבי העיר במסגרות החינוכיות והלימודיות: מוסדות תרבות, ארגונים חברתיים, ומוסדות מסחר ותעשייה.
ברית אקדמיה-שטח – יצירת חיבור חי בין האקדמיה, ובמיוחד הסמינרים למורים, לבין השטח כדי להעצים את המורים לטובת התלמידים. רתימת החדשנות של מכללות החינוך כדי לייצר את המיטב בשטח.
העיר כבית ספר
יצירת מרחבי למידה עירוניים,"פריצת גדרות ביה"ס": הגדרה של 100 נקודות ואתרים עירוניים, מחוץ לבתי הספר, כמרכזי לימוד, להעשרת החווייה החינוכית. כגון לימודי ביולוגיה וטבע בחוף הים, לימודי ספרות בבית הקברות טרומפלדור. שילוב מלא של מוסדות התרבות, כגון מוזיאונים, בתכנית הלימודים.
חינוך ללא הפסקה
כולם מתחנכים בעיר כל הזמן. חיבור החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי: שיתוף עם כל התנועות הנוער, המרכזים הקהילתיים, המתנ"סים, והמועדוניות.
יפתחו מרכזי למידה עירוניים ומרחבים קהילתיים פתוחים ומוגנים בשעות הצהריים ואחר הצהריים לכל שכבות הגיל.
נחזק ונסבסד את המערכת הלא-פורמלית, כך שהנגישות לקייטנות ופעילויות אחרות לא תישלל מילדים בגלל המצב הכלכלי של הוריהם.
מעורבות חברתית
הפעלת התכנית לתעודת בגרות חברתית
שיתוף הורים
הקמת פורומים לשיתוף הציבור וההורים.
הקמת פורטל עירוני להורים.
דיווח ושיתוף ההורים בחשדות לנשירה סמויה, העדרויות והידרדרות בלימודים.
מאבק באלימות
אימוץ תוכנית "עיר ללא אלימות" הכוללת פעילות מיוחדת בכל בתי הספר בעיר להגברת תחושת הביטחון של התלמידים, המורים וההנהלה.
מינוי מדריכים חיצוניים שיסייעו במניעת שוטטות, נשירה סמויה, אלימות, סמים ועבריינות, תוך שיתוף פעולה עם גורמים שונים בבית הספר ובקהילה.
תוקם ועדת משמעת עירונית, שתספק מענה לבעיות אלימות חריגות בבתי הספר.
פלורליזם
מערכת החינוך העירונית תפעיל שיטת תיקצוב ותמיכה שמאפשרת לכל תלמיד ללמוד במסגרת המתאימה לכישוריו ואמונותיו, ותבוסס על קריטריונים שיווניים ושקופים. לא תהיה סלקציה או אפליה.
נפעל להכליל בתוך החינוך העירוני בתי ספר עם גישות חינוכיות מגוונות, מתוך תפיסה כי הפלורליזם והחדשנות של העיר צריכים לבוא לידי ביטוי גם במערכת החינוך, על פי הקריטריונים הבאים:
הרישום יהיה פתוח לכל
המוסד מוכר על ידי משרד החינוך ופועל בהתאם להנחיות המשרד
לא יהיו תשלומי הורים מופרזים
רוב תלמידי המוסד הם תושבי העיר.
העסקה הוגנת
העירייה תפעל למיגור תופעת מורי הקבלן, וקליטת מורי קבלן כעובדי מערכת החינוך. במקביל, תקודם הפעלת תוכניות עירוניות בחודשי הקיץ שישמשו כמסגרות חינוכית לתלמידים וימנעו פגיעה בזכויות המורים.