ועידת הסביבה: המפתח לתכנית הירוקה הוא שינוי פוליטי

נאום בוועידת הסביבה – 2.2.2020 – ת״א

ההתחממות העולמית, משבר האקלים, קריסת האקלים – זה סיפור עולמי, ולכן אי אפשר לעסוק בהתמודדות אתו אצלנו, בלי להביט קודם על העולם.

בניגוד לשינויי האקלים הידועים לנו ממאות אלפי השנים האחרונות, שינויי האקלים של התקופה המודרנית בעלי משמעות מיוחדת מכיוון שרוב הסבירות (על פי הערכות נאס"א, יותר מ-95% סבירות) היא תוצאה של פעילות אנושית מאז אמצע המאה ה-20.

מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 עלתה באופן דרמטי השפעתו של האדם על הסביבה, החל בזיהום הסביבה, דרך השתלטות על שטחי מחיה רבים, ועד פליטה עצומה של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני. השפעות אלו, ובמיוחד פליטת גזי החממה, לקחו חלק במגמת התחממות עולמית שלא הייתה כמוה באלפי השנים האחרונות. בכמיליון השנים שלפני שנת 1950, יחס חלקיקי הפחמן הדו-חמצני נשמר לרוב בטווח 0.00028-0.00020, וגם בתקופות הקיצוניות ביותר לא עבר את יחס של 0.00030, ואילו בעשור השני של המאה ה-21 היחס הנמדד הגיעה לרמה חסרת תקדים של 0.00040

אפקט החממה
תופעה זו מגבירה את אפקט חממה הקיים באטמוספירה של כדור הארץ, וגורמת מעשית לעליית טמפרטורות. מידע הנאסף מלווייני מחקר, לצד ליבות קרח שנשאבו ממקומות שונים, וראיות קדומות כמו טבעות עצים, משקעי אוקיינוס, שכבות סלע ועוד, מראה כי ההתחממות הנוכחית מתרחשת בקצב מהיר בערך פי עשרה מהשיעור הממוצע של התחממות אחרי תקופת הקרח האחרונה.

טמפרטורת פני השטח הממוצעת של כוכב הלכת עלתה בכ-0.9 מעלות צלזיוס מסוף המאה ה-19 ועד שנת 2016, כאשר רוב העלייה התרחשה ב-35 השנים האחרונות. שינוי זה מתרחש בעיקר בגלל העלייה בפליטת גזי חממה על ידי האדם לאטמוספירה. השנים החמות ביותר שנמדדו היו כולן בעשור השני של המאה ה-21, כאשר שנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר, ובה 8 מתוך 12 החודשים שלה שברו שיא לרמות החום הגדולות ביותר שנמדדו עבור חודשים אלו.

התחממות הים

האוקיינוסים, להם תפקיד משמעותי בהשפעה על האקלים, ספגו חלק ניכר מחום מוגבר זה, כאשר 700 המטרים העליונים של האוקיינוס מראים התחממות של יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס מאז שנת 1969. האוקיינוסים גם סופגים אליהם כמות אדירה של פחמן דו-חמצני לעומת תקופות קודמות, כך שמאז תחילת המאה המהפכה התעשייתית חומציות מי האוקיינוסים עלתה בכ-30
אחוז. עליית הטמפרטורה של האוקיינוסים משפיעה על תהליכי היווצרות סופות, ומגבירה את הסיכוי לסופות קיצוניות בעוצמתן.

עליית הטמפרטורה בים התיכון היא בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו. הדבר משפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת.

הקטבים והקרחונים
בעקבות שינויים אלו, שכבות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה ירדו במסה שלהן. מניסויי אקלים שונים ובדיקות שבוצעו על ידי נאס"א, עולה כי גרינלנד איבדה בממוצע 286 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בין השנים 1993–2016, בעוד אנטארקטיקה איבדה בממוצע 127 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בתקופה זו. העשור השני של המאה ה-21 שיעור אובדן מסת הקרח של אנטארקטיקה שילש את עצמו. גם במקומות נוספים בעולם, כמו הרי האלפים, ההימלאיה, הרוקי ועוד, נמדדת נסיגה משמעותית של קרחונים.

המסת הקרחונים גורמת לעלייה הדרגתית של מפלס מי הים. בשנים 1916–2016 עלה מפלס מי הים בכ-20 ס"מ. מהירות עליית מפלס מי הים מתגברת באיטיות משנה לשנה, כאשר בשנים 1996–2016 קצב עליית מפלס מי הים הממוצע בכל שנה היה כפול לעומת השנים 1916–1996.

בעקבות שלל סיבות אלו החלו שינויים הדרגתיים באזורי האקלים של כדור הארץ, כאשר המקרים הבולטים ביותר נכון לשנת 2019 הם התרחבות האזור הטרופי סביב קו המשווה לכיוון הקטבים, התקררות מי האוקיינוס דרומית לגרינלנד בעקבות המסת הקרחונים, ועלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים במערבולת הפולארית.

השפעות נוספות
השפעת שינויי האקלים על הסביבה רחבה ומגוונת. השינויים משפיעים בין היתר על החקלאות, משנים את היכולת לגדל גידולים שונים במקומות שונים, ואף משפיע לרעה על ההרכב התזונתי של גידולים. בנוסף, משפיעים השינויים על אזורי המחיה של בעלי חיים שונים, לרבות נגיפים.

משבר בריאותי
סיבות אלו ועוד הובילו בנובמבר 2018 את ארגון הבריאות העולמי להגדיר את משבר האקלים כמשבר בריאותי. על פי הערכות הארגון, שינויי האקלים גורמים במישרין או בעקיפין לכ-12 מיליון מקרי תמותה מדי שנה, כאשר הגורם העיקרי לכך הוא זיהום האוויר שנוצר בגלל שריפת הדלקים המאובנים. הארגון העריך שיישום הסכמי פריז היה מונע כמיליון תמותות מדי שנה.

תגובות לשינויי האקלים

במהלך המאה ה-20 התחזקו ההשערות שמתקיים שינוי אקלים יוצא דופן, ושישנה השפעת האדם על נושא זה, אולם רק בסוף המאה נושא זה חדר בהדרגה לידיעת הקהל הרחב.

בשנת 1988 הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, גוף בינלאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית, ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו. הגוף הוקם על ידי שני ארגונים של האו"ם – הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) ועל ידי ממשלות המדינות החברות באו"ם. הפאנל מבסס את פרסומיו בעיקר על סמך עבודות מדעיות או טכניות שפורסמו או עברו ביקורת עמיתים. כותבי הדו"חות הרשמיים של הפאנל הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות.

בין השנים 1997–1999 נוסח ונחתם פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים. מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו-חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לבצע פעולות שונות להקטנת הנזק הסביבתי אם אינן מקטינות את הפליטה.

בדצמבר 2007 זכו אל גור והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בפרס נובל לשלום על הירתמם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ.

ב- 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז התקבל הסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, מיזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ישראל, חתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.

הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית – המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד
2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון
3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים
4. צמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים.

גרמניה

בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תוכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם. בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים.

הצורך בעדכון

בסוף 2019 העריכו גורמים באו"ם, שעל פי הממצאים העדכניים יש לעדכן את היעדים שנקבעו בהסכם פריז, שכן אלו לא יספיקו כדי למנוע את ההתחממות בקצב שנשאף אליו בהסכם פריז. בנוסף העריכו באו"ם שלא נעשה מספיק גם כדי לעמוד ביעדי ההסכם המקוריים, ושהמדינות החתומות עליו מתקשות להגיע ליעדים שנקבעו. עם זאת, דו"ח של צמיחת פליטת הפחמן לשנת 2019 הראה שאמנם גדלה כמות הפליטות, אך קצב הצמיחה קטן (גידול של 0.6% לעומת שנת 2018, זאת בהשוואה לגידול בשנה קודם לכן שעמד על 2.1%)

יציאת ארה״ב

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה.

ההתפתחות החשובה ביותר בהקשר הזה – הקמפיין של טראמפ, הנצחון שלו בבחירות לנשיאות, והמדינויות שהוא מוביל בשלוש השנים שהוא נמצא בבית הלבן.
יש כאן שינוי חד, דרמטי, ממה שהיה בארה״ב קודם לכן, ויש לזה השפעה עצומה על העולם וגם עלינו, כחלק מהעולם, וכמדינה שמקורבת מאוד לארה״ב, וגם לנשיא טראמפ…

אנשי הסביבה באמריקה נחרדו כי הוא הכריז על קיצוצי תקציב גדולים בתכניות של מחקר באנרגיה מתחדשת, ולבטל את המדיניות מתקופת אובמה שכוונה למאבק בשינויי אקלים וצמצום הזיהום הסביבתי.

אפילו חמור מכך – טראמפ דחה ולעג לקונצנזוס המדעי בעניין שינוי האקלים.
הכי מעניין בדיון הזה- סיפור של פייק ניוז מרתק
גם פה יש לטראמפ תרומה נאה – הרבה פעמים הוא כינה את כל הסיפור הזה ״מתיחה״ – HOAX .
ומה טראמפ אומר – אין משבר בכלל, זו המצאה של הסינים, זו מזימה לחבל בייצור האמריקאי…ֿ

ב 2017 הודיע ממשל טראמפ על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית”

מייק פומפאו, מזכיר המדינה, הצהיר כי ההסכם יהיה נטל בלתי נסבל על הכלכלה האמריקאית.

ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.

מחאת הנוער

בשנים 2018–2019 החלו התארגנויות המוניות של "שביתות" תלמידים, החוששים מפני עתידם על רקע שינויי האקלים. המייסדת היא כמובן גרטה תונברג השוודית.
ההתארגנויות שהיו מקומיות בהתחלה, הפכו במהלך שנת 2019 להמוניות במספר גלים בינלאומיים של מחאה. גל השביתות העולמי הראשון התקיים במרץ 2019, ובו השתתפו 1.6 מיליון איש מיותר מ-125 מדינות. הגל השני התקיים במאי 2019 על רקע הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, ובו אורגנו מוקדי מחאה ב-1,600 אירועים ב-125 מדינות. גל השביתות הבינלאומי השלישי התקיים בספטמבר 2019 על רקע פסגת האקלים של האו”ם במדריד, ובו השתתפו למעלה מ-4 מיליון משתתפים ברחבי העולם, באירוע שנחשב כמחאת האקלים הגדולה ביותר בהיסטוריה.

השפעות שינוי האקלים בישראל

על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים מ-2008, נמצא כי במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על אגן הים התיכון, וישראל בתוכו. על פי תרחיש אחד, תהא עלייה של 1.5°C בטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים הקרובות בהשוואה לשנים 1961–1990. על פי תרחיש נוסף, הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 2071–2100 צפויה לגדול בין 3.5°C עד 5°C. כמויות הגשמים בישראל צפויות לקטון, ב־20% בשנת 2050. השפעה צפויה נוספת היא גידול במספר האירועים הקיצוניים בישראל, במקביל עם ירידה בכמות העונות הגשומות. ההבדלים בכמויות המשקעים הממוצעות צפויים לגדול משנה לשנה. צפויה עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים, שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב. יתר על כן, משכי הזמן בין פרקי השנה היבשים לרטובים צפויים לגדול. כלל ההשפעות האלו מצביעות על נטייה ברורה של שינוי באופי האקלים בישראל לאקלים צחיח ויבש. שינויים אלו ישפיעו בצורה משמעותית על ענף הביטוח, ענף האנרגיה, תעשיית החשמל, חקלאות, ניהול משק המים, ובצורה כוללת על התוצר הלאומי של ישראל.

בסוף העשור השני של המאה ה-21 תכננו ממשלות ישראל שתי תוכניות לאומיות הקשורות להתמודדות עם שינויי האקלים והשלכותיהם: התוכנית "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" שאושרה בקיץ 2018, ו"תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", שנכתבה באותה השנה אך נכון לסוף שנת 2019 טרם אושרה. כמו כן, מתגבשת אסטרטגיה ברורה לגבי הפעילות והתוכנית הנדרשות לשנים הקרובות כדי להתמודד באופן מיטבי בישראל עם שינוי האקלים וכיצד להעצים את החוסן הלאומי בנושא. בשנת 2020 תוכן תוכנית פעולה שתקצובה ויישומה יביאו את ישראל להיערכות טובה יותר ולמוכנות להתמודדות עם שינוי האקלים

.
השלכות הבריאותיות של שינויי האקלים

בדיון בנושא שהתקיים בכנסת באוקטובר 2018, מספר מומחים העלו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סכנות בריאותיות שנובעות משינויי האקלים ושהם ממליצים למדינה להיערך לקראתן.

רשות הטבע והגנים – נתונים על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים לצד הגדלת צריכת המים על-ידי האדם.
יש עלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות שמסוכנות לאדם ולחקלאות.
מחלות שהחלו להיות נפוצות בגלל שינויי האקלים, ושקיים חשש שעם המשך שינויי האקלים יתפשטו המחלות גם לישראל על ידי יתושים.

הממשלה לא הקצתה תקציב וכוח אדם לטיפול באוכלוסיות הפגיעות יותר לשינויי אקלים.

אנו חיים בתחושה כאילו האוכלוסייה בישראל מוכנה ומסוגלת להתמודד עם גלי חום קיצוני אך חשוב לזכור שכ-20 אלף איש מתו באחרונה בגלי חום בארצות מערביות.

אז מה עושים?

אז איך בכל זאת, צריך לעשות את זה?
אז למה עושים את ועידת האקלים?
כדי להדגיש את הרלבנטיות של העניין לחיינו.

קודם כל, לסתור את השיח הזה שאין מה לעשות. לישראל יש הרבה מאוד מה לעשות כדי לעבור לאנרגיה ממקורות נקיים, מתחדשים, ולעשות תכנון נכון של דיור ותחבורה וערים כדי שיהיו כמה שפחות פליטות –

2. הדגש צריך להיות שגם אם ההשפעה על העולם הגדול תהיה קטנה, אפילו קטנה מאוד, מזערית מבחינת ההתחממות העולמית, הרי ההשפעה על החיים שלנו כאן, תהיה גדולה, ותהיה רווח נקי שלנו.

לכן, האקלים, מבחינתנו כאן, הוא בעצם לא המטרה. אין טעם להגיד ״חייבים את הכדור״. כי מה שלא נעשה, פה, אצלנו, הוא קטן ביותר, וכל מי שיטען אחרת לא יקבל במה רצינית, כי זו האמת. מה שכן צריך להגיד – שהאקלים הוא עוד סיבה לעשות את מה שנכון לעשות גם מכל הסיבות האחרות. כשנקטין פליטות נצא נשכרים בראש ובראשונה מהפחתת הזיהום, ושיפור הבריאות שלנו.
וגם כאלה שלא מקבלים את התיאורה על ההתחממות , וכל הטראמפיסטים שחושבים שזה מתיחה – עדיין כל אלה יסכימו שטוב אם נצמצם את הזיהום!

3. חוץ מזה שיש גם הזדמנויות – הוועידה הזו היא ההוכחה!
תשאלו את אנשי משרד החוץ – כמה רוצים ומתעניינים בעולם בפיתוחים הישראלים בתחום הגרין-טק והקלין-טק…
חבל שאת רוב הפיתוחים לא מיישמים בארץ – אלא מוכרים את הכל בעולם – לא פה…

לכן הכיוון בכלל צריך להיות כלפי חברות, כלפי השוק הפרטי – אלה יכולים להיות השותפים שלנו בתנועה הסביבתית. אז אנחנו כאן בארץ הקטנה שלנו לא יכולים לעצור את ההתחממות העולמית, אבל אנחנו בהחלט יכולים לסייע למי שכן יכולים לעשות את זה בהיקפים הרבה יותר גדולים, וגם להרוויח מזה יפה.

רק שהממשלה והציבןר חייבים להבין שאם לא ניישם את הפיתוחים והטכנולוגיות האלה בארץ, ואם לא תהיה לנו מדיניות נכונה, זה יפגע מאוד במו״פ שלנו בנושאים האלה וביכולת של חברות ישראליות להתפתח, לגדול, לפרוש כנפיים, לקבל הזדמנות….

לכן אני מציע:
1. להדגיש את היכולת לפעול בנושא. כשאומרים על משהו שהוא אבוד – זו לא גישה טובה.
2. להדגיש את ההשפעה עלינו – הצדדית או המשנית, שמבחינתנו היא בכל מקרה טובה.
3. להדגיש ההזדמנויות הגדולות שהנושא הזה יוצר לישראל, ולפעול יחד עם מי שיוצא נשכר מזה

המצע שלנו

בבחירות האחרונות הצגנו תכנית מקיפה ״גרין ניו דיל״…
תכנית אופרטיבית, לא תיאורטית, ליישום עקרונות של כלכלה ירוקה במשק הישראלי במהלך 12 השנים הבאות, והיא כוללת קפיצת מדרגה בחמישה תחומים עיקריים:
1. תחבורה ציבורית
2. דיור ועירוניות
3. אנרגיה
4. מיסוי ירוק
5. שינויי הרגלי הצריכה – בעיקר בתחום המזון והפלסטיק

תחבורה

השקעות†משמעותיות†שיביאו†את†התחבורה†הציבורית†בישראל
לקו†אחד†עם†מדינות†המערב¨†יישום†הדרגתי†של†אגרות†גודש¨† תמרוץ
עובדים†לוותר†על†הרכב†הפרטי¨†והעברת†צי†הרכב†בישראל†לחשמלי

דיור ועירוניות

התכנית†תביא†להרחבת†מלאי†הדירות†בתוך†הערים¨†התחדשות
עירונית¨†פיתוח†כלכלי†וחיזוק†מרכזי†העריםƆמרכזי†הערים†יהפכו
להיות†ירוקים†וידידותיים†לאנשיםÆ

אנרגיה
פיתוח†מאסיבי†של†ייצור†חשמל†מאנרגיה†מתחדשת†בדגש†על† אנרגיית
השמש¨†התייעלות†אנרגטית†והפחתת†צריכת†שיאƆגמילה†מוחלטת
מדלקים†פוסיליים¨†ומעבר†ל†100•†אנרגיות†מתחדשות¨†עד†שנת†2050†Æ

מיסוי ירוק
החלת†מיסים†שיפחיתו†זיהום†מקומי†וגלובאלי¨†ויביאו†למעבר† לכלכלה
בת†קיימאÆ
למשל – מיסוי†פליטות†של†התעשייה†וייצור†חשמל†מזהם – לפי עקרון ״המזהם משלם״

שינוי הרגלי הצריכה
עידוד†ותמרוץ†מעבר†לצריכה†בת†קיימא†של†מזון†ומוצרים†אחרים¨
הפסקת†השימוש†בכלים†חד¢פ¨†והובלה†ממשלתית†של†שינויים†אלוÆ

למשל – סימון†סביבתי†על†מזון†ארוז†שיכלול†את†טביעת†הרגל†הפחמנית
של†המזון†באריזה

סיכום

יישום†מלא†של†התכנית†יביא
†
לצמצום†דרמטי†בפליטות†גזי†החממה†של†ישראל
¨
להורדת†מחירי†הדיור
¨
†יפחית†דרמטית†את†בעיית†עומסי†התנועה¨†

ישפר†דרמטית†את
איכות†האוויר†בישראל†

וישפר†באופן†משמעותי†את†איכות†החיים†והסביבה†של†אזרחי
מדינת†ישראל

התכנית†צפויה†לעלות†כ†290≠†מיליארד†ש
†לאורך†תקופה†של†12†שנה¨†לייצר
הכנסות†לתקציב†המדינה†של†כ≠†108†מיליארד¨†ולהביא†לתועלות†כלכליות†וסביבתיות
הנאמדות†בכ†420≠†מיליארד†¢©Æ†

סך התועלת של התכנית, כשאנחנו מנכים את ההשקעה הנדרשת, היא 240 מיליארד שקל לתקופה של 25 שנה.

 

חברות וחברים, יש פה אנשים שאני מכיר מהפעילות הסביבתית כבר יותר יותר מ-20 שנה. גם אז אמרו עלינו הזויים ומנותקים… והנה, למרות הכל, התקדמנו!

אז למי שחושב שתכנית ירוקה כזו היא פנטזיה, כדאי שיביט על הקטסטרופה התחבורתית למשל, והנזקים של עשרות מיליארדים בשנה שהיא גורמת למשק הישראלי, ויבין שמציאות החיים הנוכחית שלנו היא המופרעת והחולנית. התכנית הזו היא קריאת כיוון חשובה ביותר לעתיד, וכמובן שהמפתח לזה הוא שינוי פוליטי. יש לנו הזדמנות בעוד חודש, וההכרעה היא בידי כל אחת ואחד מכם…

תודה רבה!