בריאות הנפש – כבר לא החצר האחורית של מערכת הבריאות

(דברים בכנס איגוד הפסיכיאטריה. בתמונה: ביקור במרכז לבריאות הנפש באר יעקב).
תודה רבה על ההזמנה להיות פה הבוקר איתכם בכנס איגוד הפסיכיאטריה. אני רוצה לברך את יו"ר האיגוד המכהן, פרופ' יובל מלמד, את יו"ר האיגוד היוצא, ד"ר צבי פישל, ואת יושבת הראש הנבחרת – ד"ר מרינה קופצי'ק.
אני מודה לכל אחד ואחת מכם על העבודה החשובה שאתם עושים. הפסיכיאטריה בישראל היא מקצוע במצוקה, ואתם, בלי קשר למדיניות השר, בחרתם ללמוד אותה, להתמחות בה, ולקדם אותה לקריירה שלכם. תפקידכם במערכת בריאות הנפש הוא חיוני וקריטי, ותודה לכם על בחירתכם בנושא.
תחום בריאות הנפש היה החצר האחורית של משרד הבריאות. אולי בגלל סטיגמה, אולי מחוסר הבנה. אבל צריך להתייחס לזה כתחום בריאות המוח, ולשלב את הדיסציפלינה שלכם ברפואה הכללית. אתם לא מטפלים במשהו אימורפי שאין בו סטנדרט טיפולי. יש סטנדרט כזה. פסיכיאטריה צריכה להיות גם מקצוע מתחדש – ככל שהרפואה מבינה יותר טוב את גוף האדם, ואת מוח האדם, ככה צריך להיות שיתופי פעולה מחקריים גם בטיפולים שאתם מובילים.
לכן התעקשתי השנה לשלב לראשונה אשת מקצוע מתחום הפסיכיאטריה בוועדת סל התרופות, כי זו באמת בשורה, וצריך לשים זרקור על חדשנות בתחום הזה, ועל היכולת של הרפואה לשפר, לייצב, ולרפא, גם את מוח ונפש האדם.
בחזון שלי, המחלקות הפסיכיאטריות הן חלק בלתי נפרד מבתי החולים הכלליים, והרצף הטיפולי מתחיל בבית המטופל, בקהילה ובקופות, לאבחון מוקדם, טיפול ומניעה, דרך צוותי משבר ובתים מאזנים הנותנים טיפול בתחילת ההתדרדרות במצב הרפואי, עד למערך האשפוז שנועד למקריים אקוטיים בלבד. לחולים הכרוניים צריכים לפתח מענים משקמים ארוכי טווח מחוץ לכותלי בתי החולים. בית חולים אינו בית.
זו הדרך שבה אנחנו מתחילים לצעוד השנה.
בינתיים, אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות. והמציאות היום יומית היא קשה.
אמנם בתקציב המדינה הנוכחי תעדפנו את תחום בריאות הנפש, הקצנו מאות מיליוני שקלים לפרוייקטים לשיפוץ ולבינוי של בתי החולים הפסיכיאטריים הנמצאים במצב קטסטרופלי, כי מגיע לכם לעבוד בתנאים ראויים, זו אחריותנו כלפי המטופלים ליצור סביבת אשפוז טיפולית ראויה.
אבל בינתיים, אתם עובדים יום יום במוסדות המתמודדים עם תקצוב חסר, בצפיפות נוראית, וחווים על בשרכם את העליה הדרסטית במקרי האלימות במחלקות הפסיכיאטריות, כלפי מטופלים וגם כלפיכם אנשי הצוות. זהו אחד האתגרים המשמעותיים ביותר כרגע עבורי כשר הוא הצורך להגביר את הביטחון האישי של המטפלים והמטפלות במערך האשפוז בבריאות הנפש. אני מבין שאתם נאלצים להתמודד עם מקרי אלימות קשים ביותר כלפיכם וכלפי צוותיכם, זה לא חומק מעיניי ולא עובר ליידי, ואני מחויב למצוא מענה למצוקה הזו. האינטרס של כולנו כמערכת היא לצמצם את מקרי האלימות, הם פוגעים ומסכנים את המטופלים שאנו אחראים עליהם, מקשים עוד יותר בשימור הצוות המקצועי העובד בתחום, ומרתיעים עובדים חדשים מלהיכנס אליו. אני בוחן כרגע דרכים להרחיב את המענה של מאבטחי סלא במחלקות, לצד הגדלת התקנים ומתן תמריצים להתמחות במקצוע.
מצידי אני מתחייב לכם שבריאות הנפש לא תישאר מאחור במשרד הבריאות. תילקחו בחשבון בכל צעד שהמשרד עושה – בעדכון סל שירותי הבריאות, בקיצור תורנויות המתמחים, בפעילויות להגדלת כוח האדם במקצועות הרפואה ובמערכת הבריאות, ובתכנון אסטרטגי צופה פני עתיד.
אני מצפה ומבקש ממכם גם להציע פתרונות יצירתיים לשילוב הדוק יותר בין מערך האשפוז לקהילה, בביסוס וחיזוק המערכת הציבורית בתחום הזה על פני המערכת הפרטית, ובשילוב פעילות מחקרית וחדשנית במוסדותיכם ומחלקותיכם.
אני מודה לכולכם על המחוייבות למקצוע ועל העבודה החשובה שאתם עושים כל יום.