שתי שאלות: 1. מה הענף היחיד שנשאר כל-כולו סגור לחלוטין מאז תחילת הקורונה, לפני תשעה חודשים ארוכים, רבבות עובדיו מתייבשים באבטלה, והתחום כולו גוסס וגווע? 2. למה זה לא מזיז בכלל לממשלה אבל מאוד אכפת לנו, למרצ, וכמעט אף אחד אחר במערכת הפוליטית לא מתעסק בזה?
ישראל של נתניהו וכל חבורת סייעניו ומשת״פיו, שונאת תרבות. אין לי הסבר אחר לעובדה המקוממת וחסרת ההגיון שזה אכן הענף היחיד שסגור כולו על מנעול ובריח. כחבר בוועדת החוקה שמאשרת את כללי הסגירה והפתיחה, וכיו״ר משותף של שדולת התרבות בכנסת, אני רואה את זה במו עיני. פתחו את החנויות והצימרים, את אילת וים המלח, מתחמי שופינג וקניונים, טיסות, תחבורה ציבורית, מסעדות באיסוף עצמי, גנים, בתי ספר, בתי כנסת, בתי מדרש, ישיבות (אלה פתחו ראשונים, גם כשהיה אסור, והקנסות שלהם בוטלו), והרשימה ארוכה מאוד. מה אין שם? תרבות. אז שאלתי – מדוע לא מאפשרים פעילות תרבות בקבוצות קטנות, בחוץ, עם בדיקות – יש הרבה פתרונות. אבל לא אכפת להם.
זה לב העניין. בעיניהם התרבות היא פינוק שכזה, מותרות לעשירים, משהו ״פריבילגי״ כמו שאומרים היום עם השתלטות שיח הזהויות. מוזיאון, קונצרט, תערוכה, מחול, תיאטרון, אמנות – זה מיטרד עבורם. למה לטרוח? למה לבזבז על זה כסף? אין לתרבות מאכערים ולוביסטים כוחניים במסדרונות הממשלה. אנשי התרבות לא מאיימים על שרי הימין והחרדים. ועוד משהו ששמעתי במסדרונות: זה לא ״שלנו״…
האמת, יש בזה משהו. ההשחתה השלטונית היא לא רק עניין פוליטי ומשפטי. היא יותר עמוקה. חופש המחשבה והיצירה, הרחבת האופקים וההשכלה, וגם היכולת להכיל ביקורת ולאתגר את השיח והגבולות כחלק מהדמוקרטיה – כל אלה עברו תהליך של רידוד, השטחה, הגחכה, ודה-לגיטימציה.
ישראל של נתניהו וסייעניו בזה לחופש היצירה ושונאת ביקורת. איך אמרה מירי רגב, שרת התרבות עד לאחרונה, על תאגיד השידור הציבורי: ״מה זה שווה אם אנחנו לא שולטים בו״? הכל נמדד אצלם בכוח וצריך לשרת אינטרסים פוליטיים. לשם גם מוזרם הכסף.
זה הקרב החשוב ביותר שלנו – על חברה ישראלית חופשית ודמוקרטית. ואין חברה ישראלית ואין דמוקרטיה בלי תרבות חזקה. אז כן, לעזאזל, זה הכי ״שלנו״, של כולנו! ומי שחושב שתרבות היא ״מותרות לעשירים״ או ״פריבילגיה למפונקים״ הוא בור וטיפש. התרבות היא הטעם לחיים, כל אחד וההעדפות התרבותיות שלו. איך היו נראים חיינו ללא מוסיקה וציור וספרות והצגות וקולנוע ושירה?
כואב לי שלתרבות אין הרבה מליצי יושר במסדרונות הכוח. אבל זה לא מרפה את ידיי. להיפך. מרצ תמיד הציבה את התרבות בסדר עדיפות גבוה. לא בגלל שהתרבות היא שמאלנית… אלא בגלל שאנחנו דוגלים בחברה חופשית ומתקדמת, בזכותו וחירותו של האדם לחשוב, ליצור, לבטא את עצמו, להביע ביקורת, להרחיב אופקים. זו המתנה הגדולה של התרבות לכולנו.
אנחנו נגביר את המאבק, יחד עם האמנים, היוצרים, עובדי התרבות, וכל הקהל העצום של צרכני התרבות, כדי שנוכל לנשום כאן.