״אחדות״ – באחד הערבים איתרע מזלי ושוב נאלצתי לצפות בחילופי הגידופים בין אנשי הליכוד לכחול-לבן. השיח המביך הזה נערך דווקא במסגרת המגעים להקמת ״ממשלת אחדות״. אחדות? מה לקטטה המרה הזו ולאחדות? אולי אני לא מבין נכון את המילה, אז בדקתי במילון אבן-שושן (אני מחזיק עוד אחד כזה על המדף), וזה מה שכתוב שם: ״אחדות – התחברות ביחד, שיתוף מלא, הסכמה כללית בדיעות או בפעולות״… חברים, אם יש מונח שבשום אופן לא מתאים לתיאור הקשר בין כחול-לבן לבין הליכוד זה ״אחדות״. מדובר בפירכה גמורה. איזו אחדות בראש שלהם?
כבר שנים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, ביבי וסייעניו משתלחים במערכות המדינה ורומסים כל נורמה דמוקרטית. כתבי האישום מתקרבים, ועמם גוברת הבריונות כלפי רשויות המשפט ואכיפת החוק וכלפי כל מי שמעז להתייצב נגד בריוני בלפור. “אלה ימים שאין להם אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו”, אמרה אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון.
אז אתו ועם כל חבר שריו ויועציו שואפים לעשות ״אחדות״? אם כבר מחפשים הגדרות מתאימות לממשלה שכזו, אפשר לחשוב על ״שחיתות״, למשל. ״ממשלת שחיתות לאומית״ – מתאים, נכון? או אולי ״שיתוק״ – ״ממשלת שיתוק לאומי״. גם זה יכול לעבוד. אבל אחדות? אחדות זה לא.
ואז נזכרתי שגם בקמפיין שלהם, זה בדיוק מה שכחול-לבן הבטיחו: ממשלת אחדות. איזה אבסורד. הרי הרצון העז ביותר של בוחרי כחול-לבן היה להיפרע משלטון הליכוד ונתניהו. אז למה להצביע למפלגה שאומרת בצורה הכי ברורה שהיא מעדיפה את הליכוד ותלך לאחדות איתו? עמדתי על האבסורד הזה כבר במהלך הבחירות. דיברנו על זה בכל מקום, אבל הציבור לא לא הפנים. ״הכוונה לאחדות בלי ביבי״, הסבירו לי אינסוף פעמים. כששאלתי איך זה אפשרי, אמרו לי שיהיה ״מרד״ בליכוד נגדו… כבר אז הערכתי שמדובר בתרחיש מופרך. ואכן התברר שלא רק שהליכוד ניצב מאחורי מנהיגו, אלא שגם גוש הימין כולו ניצב שם. ולמרות זאת, כשכבר ברור שאין ליכוד ואין ״אחדות״ בלי ביבי, ושהתנאי המרכזי של ביבי הוא ראשון בראשות הממשלה, ממשיכים בכחול-לבן בחיזור המיוזע אחריו.
אין בזה תוחלת. ממשלה של כחול-לבן עם ביבי והליכוד (במתווה ״נבצרות״ כזה או אחר) היא לא רק פרס למושחתים, אלא ממשלת שיתוק וקיפאון. הרי לביבי ולימין אין כל עניין בהצלחת גנץ – הם יעשו הכל, מהרגע הראשון, כדי להכשיל ולהכפיש אותו. בוודאי שלא יאפשרו לו לבצע שום שינוי ושום מהלך.
יש אפשרות אחרת, נכונה וראויה הרבה יותר מעוד ממשלת ביבי. גנץ יכול להקים ממשלה בראשותו עם הגוש הגדול שהמליץ עליו לנשיא: כחול-לבן, הרשימה המשותפת, העבודה-גשר, והמחנה הדמוקרטי. הממשלה הזו תוכל לעבוד ולהתקדם כי יהיו בה שיתוף והסכמה. מדוע? משום שלחברי הממשלה הזו יהיה אינטרס משותף בהצלחתה, ולא רק בניגוח והכשלה של השותפים-יריבים כפי שיהיה בממשלת האין-אחדות העקומה עם ביבי.
אמנם לצורך הקמת ממשלת מרכז-שמאל נדרש שיתוף פעולה של גורמים פוליטיים נוספים, ואין לנו אשליות – זה בוודאי לא פשוט. אבל אופציית ביבי קשה הרבה יותר. לא רק עבור גנץ וכחול-לבן, אלא בעיקר עבור החברה הישראלית. תחשבו על זה: אחרי שתי מערכות בחירות מיותרות שנועדו רק כדי למלט אותו מהמשפט, אחרי פעמיים שנכשל בהקמת ממשלה, ואחרי שנים של הסתה ופלגנות (כולל רצח אופי שניסה לעשות לגנץ עצמו) – זה יהיה הגמול שלו: עוד פעם ראש ממשלה? האם זו תהיה התוצאה של כל המהלך של הקמת כחול-לבן: להעניק חבל הצלה ליריב הגדול שלהם ולהשאיר אותו בשלטון? בעיני זה בלתי-נסבל.
״ממשלה בלי יהודים״ – ראש הממשלה של אזור רומלנד הבהיר השבוע כי יסכל כל נסיון להכניס יהודים לממשלת החבל. ארגונים יהודיים בינלאומיים וגם משרד החוץ הישראלי שיגרו מחאות חריפות, אך הנהגת האזור דבקה בקו האנטישמי. ״לא יתכן שהממשלה תהיה תלויה בהחלטות היהודים״, אמר אחד מראשי המפלגות שם. ״הם לא נאמנים למדינה״, הדגיש פוליטיקאי אחר.
מי שמתקשה למצוא את רומלנד על המפה, כדאי שיביט סביב. זה פה. ראש ממשלת ישראל וגורמים רבים בימין הישראלי, דבקים באותו קו גזעני ופוסלים את הנציגים של מאות אלפים מאזרחי המדינה: הערבים. אפשר רק לשעבר כיצד היינו חושבים אם מדינה כלשהי המגדירה את עצמה דמוקרטית, היתה פוסלת יהודים. ובכן, אנחנו עושים את זה לאזרחים הערבים.
גם בעניין הזה, מוטלת עלינו אחריות היסטורית. הרשימה המשותפת עשתה מהלך משמעותי, ואסור להחמיץ את ההזדמנות. בעיקר אסור לשעות לקולות שמטילים ספק בלגיטימיות של שותפות או תמיכה מצד חברי הרשימה הזו. הם אזרחים ישראלים לכל דבר, והגיע הזמן, באמת הגיע הזמן, שיהיו שותפים בממשלה. ולאלה מכחול-לבן וממפלגות אחרות שחוששים שתדבק בהם בשל כך תווית ״שמאלנית״, אני אומר: די לפחדנות הזו. אל תקבלו החלטות לפי מה שיגידו עליכם בימין. תעשות את הדבר הנכון, ותזכרו שממילא אם לא תתיישרו לפי הביביסטים, יכנו אתכם שמאלנים ובוגדים. אז קדימה, אין יותר מדי זמן לבזבז. צריך להקים ממשלה שפויה שתוכל לפתוח בתהליך של תיקון וריפוי. זו תהיה ממשלת האחדות האמיתית.
״עשבים שוטים״ – לעתים קרובות הם מכונים גם ״קומץ״, ״שוליים״ וכו׳, אבל זו תמיד אותה הכוונה: בריונים ועבריינים ממאחזים והתנחלויות שונות שפועלים באלימות נגד פלסטינים, פעילי שמאל וגם חיילים ושוטרים. היחס אליהם סלחני להפליא, וכשהם ״מגזימים״, מנהיגי המתנחלים והימין סופקים כפיים ומגנים אותם, אבל תמיד תמיד ידגישו שמדובר בתופעה שולית וזניחה.
האמת הפוכה. כבר שנים, בחסות ההתנחלויות, פועלות בשטח קבוצות אלימות. ״נוער הגבעות״ זה לגמרי חלק מהסיסטם המתנחלי. אלוף פיקוד מרכז לשעבר גדי שמני הגדיר זאת כך: הם ״הרוטוויילרים״ של ההנהגה הפוליטית שמשתמשת בהם אבל יכולה ״להתנער״ מהם כשהם ״מגזימים״… לכן המערכת לא מטפלת בהם. זו האמת.
ראו למשל את הצדיק הידוע, הרב רפי פרץ שר החינוך. רק לפני חודשיים הוא התעקש להגיע לטקס שבו קיבל הרב יצחק גינזבורג פרס על "יצירה תורנית". אותו גינזבורג שכתב את הקונטרס תומך הטרור ״ברוך הגבר״, שחתם על החיבור הגזעני ״תורת המלך״, אותו גינזבורג שהוא רבם המובהק של אותם צעירים אלימים מיצהר. עכשיו הוא נזכר לגנות, כי פגעו גם בחיילים.
אנחנו באנו לשטחי הכפר יאסוף באזור צומת תפוח, עם מתנדבי ״רבנים לזכויות האדם״, כדי לעזור לחקלאים הפלסטינים במסיק הזיתים, מול אלימות של ביריוני הגבעות מהמאחזים הלא-חוקיים בסביבה. כולם הזדעזעו כשחיילים הותקפו, אבל זו המציאות הקבועה כאן. המפגעים האלה משתוללים ושורפים כדבר שבשיגרה כי הם יודעים שהמערכת מגלה כלפיהם סלחנות מופלגת. ״אחים יהודים״? פושעים. הצבא והמשטרה מעדיפים לעצום עין. אנחנו לא ניתן לטייח את זה.