תודה לאלפים שבאו להפגין אתנו למען הדמוקרטיה ונגד הגל הגזעני ששוטף את ישראל. באנו לכיכר ציון בירושלים להשמיע קול שפוי, ברור וחזק, כדי שנוכל להיות עם חופשי בארצנו. התייצבנו כדי שלא יגידו, כדי שאנחנו לא נגיד, עוד שנה, עוד חמש שנים – איפה הייתם, איך לא ראיתם? איפה היינו, איך לא ראינו? כשרבנים גזענים ושליחיהם בממשלה ובכנסת מפלים את החיילים המתגיירים, את העולים מאתיופיה ורוסיה, את האזרחים הערבים, את הרפורמים, את הפליטים, את ילדיהם.
ראינו, והיינו, ואנחנו כאן – בירושלים, ובחיפה, ובבאר שבע ובתל-אביב – ואנחנו לא נותנים לקיצונים לדרדר את המדינה שלנו לביב שופכין גזעני. אנחנו עוצרים את מסע השיסוי נגד ארגוני זכויות האדם, עוצרים את החוקים ההזויים של ליברמן, עוצרים את הכפייה הדתית – ומובילים את ישראל בדרך אחרת.
אנחנו לא קטנים ולא מעטים. אנחנו הרוב שרוצה חברה אנושית, רוב שרוצה שלום, רוב שרוצה חינוך טוב, רוב שרוצה חופש מצפון ודת, רוב שרוצה חברה צודקת, חופשית. זאת הציונות שלנו.