חברות וחברים יקרים שלי. אחרי התלבטות עמוקה החלטתי לא להתמודד ברשימת מרצ לכנסת הבאה. שקלתי את זה במשך חודשים רבים והתלבטתי עד הימים האחרונים. שתי קדנציות בכנסת – יותר משש שנים כחבר כנסת – ואני רוצה להמשיך לכיוונים חדשים.
זו הכרעה מאוד לא פשוטה מבחינתי. עשיתי דרך ארוכה ומרתקת בתנועה הזו ויש לי בה חברים ותומכים רבים בכל קצות הארץ.
אני אוהב את הארץ הזו ואני אוהב אתכם מאוד. עשינו המון דברים יחד. הובלנו מאבקים, יזמנו חקיקה מתקדמת, לחמנו על ערכי היסוד: על הדמוקרטיה, על זכויות האדם, על הצדק החברתי ועל השלום.
בכל התפקידים שמילאתי במרצ, במערכות הבחירות השונות לכנסת ולעיריית תל-אביב, ובכל הפרוייקטים והמחוייבויות שלקחתי על עצמי, נתתי את המקסימום. מיגוון הנושאים שהובלתי נגע בהמון אנשים: מאבק בגזענות, שיתוף פעולה אזורי, מאבק בכפייה דתית, הגנה על הסביבה, פלורליזם ותרבות חזקה, עירוניות מתקדמת, וכמובן זכויות הקהילה הגאה והאהובה שלי.
אני רוצה להגיד תודה מכל הלב לחברים, לתומכים ולשותפים לדרך שלא הספקתי להודות להם באופן אישי, וגם למצביעים שנתנו בי אמון. במיוחד אני רוצה להודות לעוזרים הפרלמנטרים המסורים שלי שמרי ואורי (ולעוזרות ולעוזרים המעולים האחרים שליוו אותי במהלך השנים) ולצוות המתנדבים שלי. לא אשכח את התמיכה והעידוד המרגשים שלכם לאורך כל הדרך – בכנסת ומחוצה לה. בלעדיכם לא הייתי יכול להגיע להישגים הרבים שלנו, לחוקים שהעברנו, ולאנשים הרבים כל כך שהצלחנו לטפל בבעיות שלהם ולעזור להם. עכשיו אני מאחל בהצלחה לחבריי בסיעה בראשות חברתי זהבה גלאון, ומייחל למהפך בבחירות.
מה הלאה? לאן פניי מועדות? יש לי מחשבות ותכניות והן יתבררו בקרוב. דבר אחד בעיקר ברור לי מאוד: דעותיי וערכיי לא השתנו. מאז שעמדתי על דעתי, עוד כנער, דגלתי בערכים המשותפים שלנו. מאבק בניצול ובדיכוי, סובלנות, חופש המחשבה, הביטוי והיצירה. הצרפתים ניסחו את זה הכי טוב, כרגיל: חירות, שיוויון, אחווה.
השנים שלי בפוליטיקה, על אף הקשיים והמכשולים וההיכרות עם כמה היבטים עוד פחות נעימים של העסק, לא ערערו את השקפת העולם שלי, אלא דווקא חיזקו והעמיקו אותה. כיום אני רואה דברים בצורה חדה וברורה יותר, מכיר את התהליכים מקרוב, ומאמין יותר מתמיד בצדקת הדרך. ואני יודע: הדרך הזו, גם אם ארוכה, גם אם קשה – הדרך הזו תנצח.
להתראות (ושנה טובה!), ניצן