1. האויב – חלק א'. מחמוד עבאס (אבו מאזן), נשיא הרשות הפלסטינית, בראיון לאולפן שישי בערוץ 2, שבוע וחצי לפני מבצע "עמוד ענן": "כל עוד אני כאן, לא תהיה אינתיפאדה שלישית חמושה. לא נחזור לטרור ואלימות. אנחנו נפעל רק בדרכים דיפלומטיות ובדרכי שלום. למרות שאני פליט מצפת, אשוב לשם רק כתייר. בשבילי פלסטין זה גבולות 67 עם מזרח ירושלים. אני פליט, אני גר ברמאללה. הגדה ועזה זה פלסטין, כל השאר זה ישראל".
2. האויב – חלק ב'. נייר עמדה של משרד החוץ – פורסם כמה שעות לפני תחילת מבצע "עמוד ענן": "במידה והמאמץ ההרתעתי לא יישא פרי, על ישראל לגבות מחיר כבד מאבו-מאזן לרבות אפשרות להפלת שלטונו ופירוק הרשות הפלסטינית".
3. האויב – חלק ג'. איסמעיל הנייה, ראש מימשל חמאס, על יוזמת אבו מאזן, היום הרביעי למבצע "עמוד ענן":"האדמה הפלסטינית היא אדמת וואקף אסלאמית, לאף אחד אין זכות להקריב גרגר ממנה. המשא ומתן, השיחות, וההסכמים הם אסון לעם הפלסטיני".
4. האויב – חלק ד'. שר החוץ אביגדור ליברמן, לאחר ההסכם בין ישראל לחמאס: "אבו מאזן מסוכן יותר מהחמאס".
5. קול אחר. מיכל ווסר, מורה, תושבת כפר עזה, היום השני למבצע "עמוד ענן": "אני יושבת בממ"ד שלי בקיבוץ כפר עזה ומקשיבה להפצצות מלחמת הכל-בכל שבחוץ. כבר אינני יודעת להפריד בין ההפצצות "שלנו" לבין "שלהם". כך נראית "הגנה על הבית"? אם ברצונכם להגן עלי – אז אנא מכם: אל תשלחו אלינו את צה"ל כדי "לנצח". תתחילו לחשוב לטווח ארוך, ולא רק עד לבחירות הבאות. הושיטו יד למחמוד עבאס. תפסיקו עם "חיסולים ממוקדים", תביטו לעיני האזרחים גם בצד השני. אני יודעת שמרבית הציבור יאשים אותי ב"יפות נפש". אבל אני זו שיושבת כאן עכשיו כשפצמ"רים נופלים בחצרי, לא בנימין נתניהו וגם לא שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד. אני זו שבחרה לגדל כאן את ילדיה, אף על פי שהיו ויש לי אופציות אחרות. ילדי שירתו ביחידות קרביות בנוסף לתרומתם הנוספת על ידי "שנת שירות" למען המדינה, בהתנדבות. אנחנו חיים כאן ואוהבים את הארץ. מלחמתנו היא על צביון המדינה, לא על גבולותיה. על אופיה הדמוקרטי ועל כבוד האדם שבה. על השפיות. אז אנא הפסיקו להרוג אזרחים מעבר לגדר בשביל להגן על חיי. אם אתם מעוניינים להפסיק את פעולות האיבה מן העבר השני – תפתחו את האוזניים ותתחילו להקשיב. אם אנחנו חשובים לכם – אנא הפסיקו להגן עלינו על ידי טילים, ו"סיכולים", ו"ריכוכים אוויריים". במקום מבצע "עמוד ענן" צאו למבצע "תקווה לעתיד". זה מסובך יותר, צריך אורך נשימה ארוך יותר, זה פופולרי פחות – אבל זה המוצא היחיד".
6. סרטן. יעקב כהן, גולש אינטרנט, בעמוד הפייסבוק שלי: "שאלוקים יסרטן אתכם ואת כל מי שבוחר בכם ואת כל השמאלנים ביחד. ימח שמכם וזכרם. מרצ ראשי תיבות מה רבו צרי. אתם גורמים את כל הצרות לעם ישראל. משתפי פעולה עם אויב ערבי. מאחל שטיל הבא יפול על הבית שלכם. יא כלבים. אתם יותר גרועים מערבים. כי אתם בתוכינו. אתם אויב אמיתי. ימח שמכם".
7. נשים. שלט על דלת מקלט באשדוד, השבוע: "מקלט/ממ"ד זה מיועד לגברים ובחורים בלבד".
8. מתחת לרדאר. ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בראיון לעיתון "כלכליסט", השבוע: "כשהגיעה אלי פנייה להעביר קיצוץ רוחבי, שכולל קיצוץ של 350 מיליון שקל בתקציב הישיבות, לא יצאתי בפירסום של מילה וחצי מילה, כלום. לקחתי את הקיצוץ הרוחבי, שמתי בפח והמשכתי הלאה", כך מסר גפני והוסיף כי העביר תקציבים להקמת העיר החרדית חריש בוועדה "ב־37 שניות לאחר שפנה אליי אטיאס בנושא", מבלי שהנושא פורסם".
9. ועכשיו בוחרים. בסיעה המצטיינת בכנסת. פעילי "כנסת פתוחה" ו"המשמר החברתי" עוקבים אחר המפלגות, ומדרגים אותן לפי פעילות וחקיקה בכל הנושאים. עם סיום הכנסת הזו, מתברר כי מרצ מובילה ברוב המדדים והאג'נדות. בכל הרשימה הזו, מרצ מקום ראשון:
המדד החברתי
הפרדת דת ומדינה
קיימות
קידום החינוך הציבורי
זכויות אדם
שקיפות המידע הציבורי
שיוויון הזדמנויות
הקטנת אי השיוויון במשק
סיוע לנזקקים
מדד השיוויון המגדרי
קידום אכיפת החוק, הבטחת הביטחון האישי, ומאבק בארגוני הפשע
חיזוק הביטוח לאומי
קידום החברה האזרחית בישראל
וכל זה בשלושה מנדטים. עכשיו תארו לעצמכם מה נוכל לעשות עם שישה ועם תשעה. רוצים עוד מרצ? זה בידיים שלכם.
10. תודה. אני רוצה לשלוח תודה גדולה לצירי הוועידה שלנו שהרכיבו את נבחרת מרצ, נתנו בי אמון, ובחרו בי למקום השלישי ברשימה לכנסת, לצדם של חבריי זהבה ואילן. אעשה הכל כדי להמשיך להיות ראוי לאמון שלכם ולהגדיל את מרצ, כך שבכנסת הבאה יצטרפו אלינו חברות וחברי כנסת נוספים. יש לנו נבחרת מצויינת, והמועמדים שלנו יהיו חברי כנסת מעולים.
להתראות, ניצן
(24.11.2012)