נאום במליאה על הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות מזון בלבד), התש"ע–2009 פ/1884
הצעת התיקון באה לקבוע כי תעודת ההכשר תינתן לבית אוכל בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון.
אני מעריך את רצונם של ישראלים רבים לאכול אוכל כשר ולכן נקבע חוק מיוחד לעניין המעגן את איסור ההונאה בכשרות. אנשים אלו מעוניינים כי המזון המגיע המוגש להם יהיה כשר, מוכן באופן כשר ויהיה בפיקוח הרבנות.
אולם לצערנו כיום משתמשת הרבנות בשלל טיעונים שבגינן הכשרות נשללת מבתי עסק. טיעונים שאינן קשורים כלל לעניין הכשרות.
בחודשים האחרונים פנו אלי מספר גני אירועים שתעודת הכשרות נשללה מהם כיוון שערכו אירועים שאינם לרוחה של הרבנות- אירועים עם הופעות בלתי צנועות לטעם הרבנות, אירועים של בני זוג מאותו המין ועוד. מה עניין זה לכשרות?
סיפור נוסף שהגיע לפתחו של בג"ץ הינו סיפורה של בעלת מעדנייה מאשדוד. בעלת הקונדיטוריה שהגישה מזון כשר לחלוטין, קיבלה תעודת כשרות מרבנות אשדוד. אולם כאשר נודע לרבנות אשדוד כי היא יהודיה משיחית, החליטה הרבנות להתנות בשל אמונתה הדתית של העותרת את השבת התעודה בפיקוח צמוד, בכל עת, על עסקה ובהפקדת מפתחות העסק בידי משגיח כשרות.
העותרת הגישה עתירה נגד הרבנות אשדוד ובית המשפט העליון קבע כי הסוגיה נוגעת ליכולת גופי הפיקוח לפקח על הכשרות ולא לכשרות עצמה:
"סמכות הרב המקומי ומועצת הרבנות הראשית להעניק או לשלול תעודת כשרות מוסדרת בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן: החוק). אך החוק מגביל את תחום סמכותם ומתיר להם להסתמך על ה"גרעין הקשה" של דיני הכשרות הקשורים ישירות לכשרות המזון. הוראות הלכתיות אחרות אינן מהוות שיקול לגיטימי במתן תעודת כשרות. כלל הוא כי אין בג"ץ פוסק בענייני הלכה, וכי שיקול הדעת בעניין זה נתון לרב נותן הכשרות. עם זאת, גם שיקול דעת הלכתי זה כפוף למגבלות המשפט המנהלי, ולכן אין להפעיל במסגרתו שיקולים שאינם שייכים לדיני כשרות המזון. "
בג"ץ אילנה רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים (465/89) – בג"צ לא חלק על טענתה של הרבנות ש"צניעות" היא חלק מכשרות המזון על פי ההלכה, אבל הוא פסק שאין הוא מוסמך לדון בענייני הלכה, אלא לדון בחוקים של המדינה, שעל פיהם שיקולים של צניעות, או שיקולים אחרים שאינם קשורים בהכנת המזון ובהגשתו, אינם יכולים למנוע מתן תעודת הכשר. לפיכך הרבנות הראשית אינה רשאית להתנות מתן תעודת הכשר לבית-אוכל באיסור קיומם של מופעי ריקודי בטן או מופעים "בלתי צנועים" אחרים. על פי החוק, יש לפעול כאן לפי דיני הכשרות ולא לפי דיני הלכה אחרים.
הצעת החוק הזו הנתמכת על ידי החלטות בג"ץ באה לאפשר לציבור המעוניין להמשיך ולקבל מזון כשר. כל שאר השיקולים לא רק שאינם רלוונטיים אלא מבחינה עניינית, תוכנית אלא גם מבחינה חוקית.