שני אנשים יושבים על ספסל בגן ציבורי. מה מיוחד בזה? למה זה מעניין? האמת, שזה הדבר הכי בנאלי שיש, ולא צריך לעניין אף אחד. אלא שאנחנו חיים בעולם עקום, וכל מה שקרה מסביב לתמונה החביבה הזו, הוא מעוות ומקומם. כי יש פה יהודי ויש פה ערבי, ובגלל זה סירבו בתוקף לתת לנו להיכנס לגן העירוני של עפולה.
באנו, ח״כ עיסאווי פריג׳ ואני לגן הזה, אחרי ששמענו שהוא סגור לערבים. השומרים בכניסה ביקשו תעודות זהות. לא, לא אמרו לנו במפורש שאסור לערבים להיכנס. אמרו: זה ״לתושבים״ בלבד. וכמו דברים אחרים שמתרחשים בארץ, וגם בעפולה, ברור למה הכוונה. יש לזה הגדרה ברורה: גזענות.
היתה שעת צהריים, אמצע השבוע, חום אימים, הפארק היה ריק לחלוטין. מה אכפת לך שנשב פה קצת? שאלתי את המאבטח המבוגר. קיבלתי הוראות, אמר. הוא היה די לחוץ מכל העניין. שמע, אמרתי לו, אני יודע שזו לא אשמתך ואתה רק עושה את העבודה שלך, אבל שתדע שנתנו לך הוראה בלתי-חוקית, אז עכשיו אנחנו נכנסים ואם אתה רוצה אתה מוזמן לקרוא למשטרה. וככה פשוט נכנסנו פנימה, והתיישבנו על הספסל בצל, וקצת דיברנו, וכמובן ששום משטרה לא באה, והכל היה בסדר, ואפילו מישהו בא ושאל אם אנחנו רוצים מים קרים. ככה זה צריך להיות, דבר מובן מאליו.
אז די, מספיק עם זה. אין פה שום עתיד ושום חיים עם גזענות. יש פה יהודים וערבים, ועולים מרוסיה ואתיופיה, ולהט״בים, וחילונים ודתיים, ואנחנו חייבים לכבד אחד את השני, כי לכולנו יש זכויות שוות. זה בדיוק הקמפיין שהשקנו השבוע תחת הסיסמה ״הפעם מרצ״: שיוויון וחופש. כן, ליצמן ודרעי, לא רק לדתיים יש ערכים והשקפת עולם ורגשות – גם לחילונים יש רגשות, וכואב להם כשפוגעים בהם. כן ביבי, גם סבא וסבתא צריכים לשלם בסופר. מדוע אתה מאלץ אותם לבחור בין אוכל לבין תרופה? כן, גנץ ולפיד, גם ערבים חיים כאן, והם זכאים לשיוויון מלא. אין עתיד למדינה הזו בלי שתבינו את זה. וכן, מר סמוטריץ׳, גם להט״בים רוצים משפחה. ועוד עניין אחד חשוב: גם בשדרות וגם בעזה ילדות רוצות לחיות, ואנחנו רוצים שלום.
את כל הערכים הללו, את המכלול, אנחנו היחידים שמדגישים בשמאל, ואפשר לסמוך עלינו שנעמוד על הערכים האלה. על מרצ אפשר לסמוך, על חברי הכנסת שלנו אפשר לסמוך, על הפעילים שלנו אפשר לסמוך – שלא נזנח את הערכים האלה ותמיד נילחם עליהם. מרצ היא מפלגה שורשית, אידיאולוגית, נאמנה למצביעיה ומייצגת אותם, בלי להתחנף ובלי להתקרנף.
הזירה הפוליטית גועשת. הייתי הראשון שקרא ותמך בשיתופי פעולה עם גורמים שקרובים לנו, במטרה לחזק את השמאל הישראלי. לכן אנחנו מקיימים הידברות עם כל מי שמעוניין בחיזוק המחנה. בסוף החודש יוגשו הרשימות לכנסת. עד אז אנחנו נבחן כל שותפות פוליטית על פי המטרות והערכים שנמצאים בנפשנו. יש לנו משימה, מוטלת עלינו שליחות: להיאבק בגזענות ובשחיתות ובריקבון ולעשות שינוי במדינה הזו. אי אפשר לשאת יותר את מעללי נתניהו וחבר מרעיו. אנחנו חייבים להביא רוח אחרת לישראל – של שיוויון, חופש ושלום. נעשה הכל כדי לעמוד במשימה. נעשה ונצליח.
חזק ואמץ,
ניצן