ועידת מרצ – 22 בדצמבר 2008 , גני התערוכה ת"א
חברות וחברים יקרים – ערב טוב וחג שמח!
זה כבוד גדול, ובעיקר זכות גדולה, לעמוד כאן בפני ועידת מרצ.
אני רוחש הערכה עצומה למפלגה הזו ולאנשים שיושבים כאן –
יש פה הרבה חברים שלי: שותפים לשנים של פעילות בארגונים הירוקים,
באגודה לזכויות האזרח, בקהילה הגאה, ובהפגנות למען השלום.
הנבחרת שהמפלגה הזו העמידה הפעם היא נבחרת מעולה – כל מפלגה היתה מתברכת בה
זה ממש הפועל מרץ – אחד עשר המעולים:
ג'ומס, אילן גילאון, זהבה גלאון, מוסי רז, אבו וילן, צביה גרינפילד, עיסאווי פרג', מיכל רוזין, אורי זכי, גבי לסקי ורועי פלד.
לב העניין שלנו הערב הוא החיבור בין הנבחרת הזו לבין כוחות ואנשים חדשים וטובים, מחוץ למסגרת המפלגתית שלכם, כדי להרחיב את המסגרת הזו, לפרוץ לקהלים חדשים, להגיע לאנשים שמביעים סלידה ובוז מהפוליטיקה.
אתם יודעים, בשבוע האחרון מאז שהעניין שלי התפרסם אני מקבל אינסוף תגובות, מאוד אוהדות, אבל חלקן – מתוך אהדה – הם תגובות של – "למה אתה הולך לפוליטיקה המושחתת", "למערכת הרקובה הזו", "חבל עליך ניצן…"
אם ניכנע להלך הרוח הזה שכל כך נפוץ עכשיו במדינה, אם נרים ידיים, ונפקיר את הפוליטיקה לאותן מפלגות חסרות זהות, חסרות עמוד שידרה, "מפלגות השלטון" כביכול –
אז באמת הפוליטיקה תהפוך לעסק רקוב, ואז רק תחשבו מה יקרה לחברה ולמדינה שלנו.פה יש לנו הזדמנות לעשות שינוי, להראות לציבור הישראלי משהו אחר: חיבור בין תנועה חדשה של אנשים שמסרבים לאבד את התיקווה, לבין המפלגה הכי ערכית במדינה – מרצ.
אני משוכנע שהחיבור הזה בינינו יביא אלינו אנשים שאחרת לא היו מצביעים – לא למרצ ולא לאף אחד – ופשוט היו שוקעים לתוך האדישות הכללית.
הדרך היחידה לפרוץ את מחסום הניכור הזה היא באמצעות הליכה משותפת – שלנו אתכם – ביחד!
זו ההחלטה שלכם – ולפני שאתם מחליטים אני רוצה לומר לכם מה אני רוצה שייצא מהחיבור הזה בינינו – ואני אגיד פה את המילה שכבר כמעט לא שומעים בשום מקום: חזון.
החזון שלי הוא לעשות בישראל סביבה שתתמוך בחברה מתוקנת. אנחנו צריכים להיות הכתובת הירוקה לכל מי שרוצה סביבת חיים טובה יותר בארץ הזאת.
באתי לכאן כי אני מאמין שסביבה טובה היא חלק בלתי נפרד מחברה טובה, זו סביבה שהאדם נמצא במרכזה, וזה אומר:
מדיניות עירונית ולאומית שמקטינה פערים ומקרבת אוכלוסיות ולא כזו שיוצרת גטאות ומזניחה מיגזרים שלמים
זה אומר תחבורה מתוחכמת, יעילה, נגישה, ולא מזהמת, שתקרב את הפריפריה, תוציא אותנו מהפקק הנוראי, ותמנע תאונות דרכים.
וזה אומר – חופים פתוחים לכל, שמירה על הריאות הירוקות בתוך הערים ובין הערים, ומאבק במזהמים שפוגעים בראש ובראשונה באוכלוסיות המוחלשות – למען חיים טובים לכולנו
אני רואה במועמדי מרצ לכנסת ובמרצ בכלל שותף טבעי לרעיונות הללו. אני רוצה ללמוד מהנבחרת של מרצ, ואני רוצה להביא אליה את הנסיון והשקפת העולם שלי.
ביחד נוכל לעשות עבודה מצויינת.
ומדוע אני רוצה לעשות את זה אתכם, ולא עם איזו מפלגה אחרת?
– כי אתם מבינים מה זה אומר "לשים את האדם במרכז",
ואצלכם "זכויות אדם" זו לא סתם סיסמא ריקה אלא דרך חיים,
וכשבאולם הזה אומרים "שלום" מתכוונים לדבר האמיתי.
ואני רוצה לעשות את זה אתכם כי אתכם במרצ אנחנו יכולים להגיד בגאווה את המילה המפורשת, שבכל מקום אחר לוחשים ולא מעזים להגיד בקול רם, למרות כל מה שמתרחש מסביבנו, למרות המשבר הכלכלי הנוראי:
והנה אני אגיד את המילה הזו, תתכוננו – הנה זה בא:
"ס-ו-צ-י-א-ל-י-ז-ם"….
כן, צריך להגיד את זה, ובקול רם, בגאווה.
לסיום אני רוצה לומר לכם משהו אישי – זו לא היתה החלטה קלה עבורי לעשות את השינוי.
מדוע עשיתי זאת?
כי אני מרגיש שיש עכשיו הזדמנות לקחת את העניין הסביבתי-חברתי שכל כך יקר לי, ואני יודע שיקר גם לכם, ולהעלות אותו כיתה. העניין חדר לתודעה הציבורית, השיח השתנה. עכשיו צריך לתרגם את השינוי גם למעשים.
אני רוצה לעשות את זה ביחד אתכם, ולהביא אלינו את כל האנשים שהעניין חשוב להם, ומתלבטים למי לתת את קולם.
ביחד יש לנו הזדמנות להציע לאנשים האלה חיבור שלא קיים בשום מקום אחר. חיבור בין תפיסה סביבתית אמיתית לבין ראיה חברתית עם הקבלות הכי חזקות.
החיבור הזה הוא החזון שלי. קוראים לו קיימות – לקיים חברה טובה בסביבה טובה – ואנחנו יכולים לעשות את זה!
אני קורא לוועידה המכובדת הזו לאשר את ההסכם כדי שנוכל לצאת לדרך חדשה, משותפת, ולהפוך למפלגה בסדר גודל אחר לגמרי.
תודה רבה לכם, תודה שהענקתם לי את הכבוד לדבר בפניכם, חג שמח!