מטרת הצעת החוק היא לאפשר התקנת מערכות מי דלוחין בבניינים, לצורך שימוש חוזר במי דלוחין מטופלים, למטרות השקיה, הדחת אסלות וכיו"ב, כך שייעשה ניצול מיטבי של משאב המים.
האקלים בישראל הינו חצי מדברי ומאופיין הן בעונת גשמים קצרה, הנמשכת כארבעה חודשים והן בהתאדות גבוהה. בשלושים השנים האחרונות היו שנות בצורת רבות, חלקן ברציפות, שגרמו לדילול מקורות המים. הביקוש למים גדל יחד עם גידול האוכלוסייה והעלייה המתמדת ברמת החיים.
http://147.237.72.114/site/undefinedhttp://147.237.72.114/site/undefined
למרבה הצער, משק המים בארץ מנוהל תוך התעלמות מחוסר האיזון בין הביקוש למים וההיצע, קרי, התחדשות המקורות. הפרת האיזון הטבעי גרמה לפגיעה בכמות המים הזמינים ובאיכותם. מפלסי המים שבמאגרים העיליים ובאקוויפרים ירדו מאוד ויש חשש כבד ביחס לשיקומם בעתיד. אי לכך, חשוב לחסוך בשימוש במים, להשיב ולמחזר מים, ולמצוא מקורות מים נוספים.
מחסור במים גורם לפעולות נרחבות ומעמיקות במציאת מקורות מים חדשים וגם בכל הקשור לחיסכון במים, בהשבה ובשימוש חוזר בקולחים. בין היתר נעשה שימוש חוזר במה שמכונה "מים אפורים" (מקלחות, כיורים).
על פי הצעת החוק כל בנין שיבנה, החל מיום תחילת החוק, יחויב בהתקנת מערכת מי דלוחין. הוראות הצעת החוק מאמצות את דוח ועדת הלפרין ("עקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים", אוגוסט 1999 (מעודכן באוקטובר 2002), ו"כללים לשימוש חוזר בקולחים בעיר, בנופש ובתעשייה" יוני 2003).
הצעת החוק אושרה ב-6 ביוני 2011 לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
http://hasviva.co.il/?p=18247/