סידורי הביטחון המקיפים והרציניים ביותר עם לבנון מאז ומעולם – כמובן שיותר ממבצע ליטני, שלום הגליל והנסיגה החד צדדית ב-2000
למשל, אלה סידורי הביטחון – מבחינת כוחות בינלאומיים – המאסיביים ביותר מאז קום המדינה
כל מה שיש בהחלטה הזו הוא רווח נטו למדינת ישראל. נקודת המוצא שלנו היתה חיזבאללה שיושב עם ביצורים על הגבול ממש וחוטף חיילים. נקודת הסיום – ההחלטה הזו – חיזבאללה לאחר חודש של פגיעה רצופה, ייסוג מעבר לליטאני, שטח מפורז, וכוח בינלאומי ענק שנמצא שם יחד עם צבא לבנון, ופיקוח על גבולות לבנון עם סוריה – וכל זאת בהסכמת ממשלת לבנון – מצב שכמוהו לא היה בלבנון אף פעם.
האם יכולנו להשיג יותר? אולי, אבל המחיר שהיינו צריכים לשלם על "הישג" כזה, שטיבו לא ברור בכלל, היה עולה על ההישג הזה.
כמו בכל הסכם, יש כאן פשרה, ובהחלטה הזו השגנו את המקסימום שיכולנו להשיג.
צריך לראות את התהליך הגדול – ממשלת חרירי, ממשלת סניורה יורשו, הצליחה להוציא את סוריה מלבנון, מה שאף אחד לא חלם שיקרה. הנוכחות הסורית בלבנון היתה דבר הרבה יותר מאסיבי מנוכחות חיזבאללה ופעילותו. וזה קרה עקב התנגדות פנימית בלבנון עם גיבוי בינלאומי.
עכשיו הוא השלב השני – יש הסכמה לבנונית, בגיבוי בינלאומי מאוד ברור, למציאות חדשה, שכוללת גם את פירוק חיזבאללה מנשקו. זה מופיע בהחלטה. וכפי שלבנון הצליחה לסלק את סוריה, הוא תוכל לטפל גם בחיזבאללה.
ההישגים הברורים של ישראל בהחלטה 1701:
* חיזבאללה יסוג צפונית לליטני, ולא יהיה יותר לאורך הגבול
* האזור שמדרום לליטני יהיה אזור מפורז
* הכוח הבינלאומי החדש גדול ביותר מפי שבע מכוח יוניפיל הוותיק – יורכב ממדינות רציניות
* לכוח הבינלאומי הוגדרו תחומי פעילות שלא היו ליוניפיל כלל (סיוע במניעת העברת נשק, מניעת כניסת חיזבאללה לאזור המפורז)
* ממשלת לבנון לוקחת אחריות צבאית על הדרום
* פיקוח על מעברי הגבול (עם סוריה)
* אמברגו נשק למיליציות בלבנון
* חיזבאללה מוגדר במבוא כמי שגרם למשבר
* החזרת החיילים החטופים אינה כרוכה באופן ישיר בשחרור האסירים הלבנונים
* חוות שבעה יטופלו בנפרד, בדוח של מזכל האו"ם.
כל אלה הם דברים שכלל לא היו לנו עד עכשיו. זו החלטה טובה מאוד מבחינת ישראל.
והראיה – תגובות הזעם, באיראן למשל, על ההחלטה "הציונית".
אין להיבהל מניסוח לגבי הכוח הבינלאומי ש"יסייע" לממשלה, "על –פי בקשתה" וכו'. זה הניסוח המקובל בהחלטות בינלאומיות, ואין פירושו, שהכוח יהיה פאסיבי. פשוט, לבנון היא מדינה ריבונית, חברת או"ם, כל המטרה היא לחזק את השלטון המרכזי שלה – גם ישראל הרי רוצה בכך – ועכשיו יש כוח שיוכל לעשות את זה באופן אקטיבי וגלוי. פשוט אין שום אפשרות לנסח את זה בצורה אחרת…
גדולתה של ההחלטה – שהיא לוקחת בחשבון את רצון הצדדים, ויש פה כמה צדדים, ונותנת כלי טוב להסדר. האם זה יחזיק מעמד שנים? דבר אחד אפשר להגיד – ההסדר כאן הוא הכי מקיף והכי רציני שקיבלנו בלבנון.
האלטרנטיבה היחידה להסדר כזה, בעיני מתנגדיו, היא כיבוש לבנון.