(דברים בכינוס מנהלי בתי החולים). כשנכנסתי לתפקיד שר הבריאות, קיוויתי וקיווינו כולנו שהקורונה מאחורינו.
נכנסתי למשרד ולמערכת במצב משבר – לאחר שנים רבות של ייבוש תקציבי ושנתיים אינטנסיביות של משבר
בריאותי, חברתי וכלכלי בינלאומי, במקביל לשנתיים של משבר פוליטי חסר תקדים במדינת ישראל, בהן לא היתה
למעשה כנסת נבחרת מתפקדת, ממשלה שפועלת, ותקציב מדינה מאושר.
מאז עברה חצי שנה. הספקנו להתמודד ולצלוח את גל הדלתא, הודות בין היתר לפעילות המסורה והנחושה של
כל הנוכחים פה, ואנו נמצאים בפתחו של גל תחלואה נוסף.
הקורונה תלווה אותנו עוד הרבה מאוד זמן, בגלים חדשים, וריאנטים מאתגרים, ואנחנו נאלצים להתמודד יום יום
עם חוסר וודאות, בכל הכלים שיש ברשותנו.
לשמחתי הכלים האלה כוללים היום חיסונים ויתכן שבקרוב גם תרופות, אך המשאב הגדול ביותר של ישראל בעת
הזו היא מערכת הבריאות הציבורית, בהובלתכם, המתעלה על עצמה ומצליחה לספק שירותי רפואה מהטובים
בעולם תחת תנאים על גבול הבלתי אפשריים.
בכל שבוע אני נפגש איתכם, מבקר במוסדות הרפואה אותם אתם מנהלים, נפגש עם האחים והאחיות, הרופאים
והרופאות, צוותי המנמ"ש, ההנהלה וכמובן המטופלים שלכם. בכל מוסד אני נפעם, גם מהחסרים האבסורדים
שאתם מתמודדים איתם, וגם מהמסירות האינסופית והמחוייבות שאתם פועלים בהם. אני יודע שזה לא קל, בכלל
מדד בינלאומי ישראל נמצאת בתחתית הטבלה: מספר מיטות לנפש, מספר רופאים לנפש, מספר מכשירים לנפש.
אני מנסה בכהונתי להזרים משאבים חסרים למערכת – לבסיס התקציב, לבנות תשתית מסודרת לחלוקה
תקציבית, לקבע מדדי עדכון קבועים כדי לייצר וודאות ויכולת תכנון ארוכי טווח.
זאת לא משימה פשוטה, והדרך לא קלה.
בריאות הנפש
אחד התחומים שהכי קרוב לליבי, ואני רואה בו חשיבות לאומית, בטח בעת הזו, נמצא במצב הכי קשה ואקוטי
כרגע במערכת הבריאות. תחום בריאות הנפש. זוהי תופעת לוואי של משבר הקורונה, שגורמת להתפרצות חסרת
תקדים של חרדות, הפרעות אכילה, דיכאון, והחמרה במצבם הנפשי של רבים מאוד בישראל, במיוחד ילדים ונוער.
מנהלי בתי החולים הפיסיכיאטריים פה מכירים את המצוקה על בשרם, מתמודדים יום יום עם מקרי האלימות
הרבים במערכת, ונאלצים לתת טיפול במחלקות עם תשתיות צפופות ורעועות, עם משבר כוח האדם החמור
במערכת הציבורית. החוסר במערכת נמצא לאורך כל הרצף – במניעה שחסרה בקהילה, דרך הצורך בצוותי
משבר שיתערבו בעת חירום וימנעו התדרדרות לאשפוז, בטיפולי יום אינטנסיביים, וגם בטיפולים בשגרה כדי
להחזיק את המטופל מתפקד בביתו, ובטח במערך האשפוז הצפוף.
יש לנו תוכנית נרחבת שתזרים משאבים נדרשים למערכת. אני יודע שרבים מכם סבור שהיא לא מספקת, ושיש
עוד הרבה צרכים מעבר למה שמתוקצב כרגע. אני במשרד הבריאות, בניצוחו של נחמן אש, רוצה שנמצה את כל
המשאבים שהוקצו, שהתוכניות יצאו לפועל. השאיפה שלי היא לא שהתוכנית תהיה טיפה בים, ושלא תרגישו את
השפעותיה, אלא שנממש אותה ונפעל להרחיב אותה.
אנחנו גם פועלים כדי לתת מענה מיידי לצורך במאבטחים למחלקות, ואני מקווה שתהיה לנו בשורה בעניין זה
בימים הקרובים.
מודל התקצוב
אנחנו כרגע בעיצומו של משא ומתן מול האוצר על תקנות מודל התקצוב, אני יודע שזה בוער פה בכולכם. זה
מנגנון שאני מאמין שנכון ונחוץ למערכת, ושראוי להפעיל אותו. הוא יכניס סדר באופן חלוקת המשאבים לכל מערך
האשפוז. אני יודע שאתם מודאגים מהתקנות האלה, חלקכם מתנגד להם נחרצות בשלב הזה. אנחנו מכירים את
ההתנגדויות, ופועלים לקביעת תקנות שיעשו סדר – לא נזק. אנחנו רוצים לייצב את המערכת, לא לייצר לה
אתגרים בירוקרטים מיותרים. אבל, יהיו גם פרמטרים שנתעקש עליהם, ויהיו כלים לבקרה ואכיפה שנפעיל בעת
הצורך. אני מקווה שבאוצר יבינו שהם חייבים וללכת אתנו יד ביד לתהליך הזה, כי אחרת לא נוכל להשלימו.
קיצור תורנויות
אתגר נוסף היושב לפתחכם ממש בימים אלו הוא נושא קיצור שעות התורנויות. רבים מכם פעילים ומעורבים
בעבודת צוות היישום בהובלתו של ספי מנדלוביץ, ואני מודה לכם על המחויבות והפעילות. גם זה שינוי נדרש,
מחוייב המציאות, שאינו פשוט כלל. האתגר שלי הוא להזרים את המשאבים הנדרשים למערכת – תוספת
בתקנים, הסדרת ותקנון תפקיד עוזר הרופא. האתגר שלכם הוא להישאר עם ראש פתוח ובאמת להיות השותפים
המובילים למהלך הזה. לחברים פה מטעם הר"י יש תפקיד קריטי להצלחת המהלך הזה – גם בעדכון תוכניות
ההתמחות, וכמובן שבכל היבטי השכר. יהיו חריקות לאורך הדרך, אבל ביחד נצלח גם את זה.
אומיקרון
חברים, אנחנו לקראת גל תחלואה נוסף בעקבות וריאנט האומיקרון, אנחנו עדיין לא יודעים לצפות את היקפו, אך
אנחנו מבינים ששוב מערכת הבריאות תידרש לתפקד. אנחנו נפעל מול האוצר, בעזרת משרד ראש הממשלה
וכולכם, כדי להזרים את המשאבים הנדרשים עבורכם – כדי שתוכלו לעמוד במשימה הזאת. אני מקווה שלא נראה
פה עליה דרסטית בתחלואה הקשה, ומקווה שניתן יהיה להסתמך על הגברת ההתחסנות ועל התרופות התרופות.
אני שמח שאתם השותפים שלצידי בחזית המאבק הזה.
אני שמח להיות שר הבריאות שלכם, אני יודע שהמצב כרגע לא קל, אני לא יודע אם הוא אי פעם היה קל, אבל יש
במשבר הזה גם הזדמנות. אנחנו נפעל לחזק את איתנות המערכת, ולהזרים אליכם את המשאבים שאתם כל כך
צמאים אליהם. אני מקווה שבכינוס הבא נוכל להיפגש פיזית, לנשום קצת לרווחה, ולהתמודד עם אתגרי המחר
במערכת הבריאות.