במובנים רבים, אמש החלה להיקבע תוצאת הבחירות. המהלך האסטרטגי שאליו חתרתי יחד עם רבים מכם, ריצה משותפת עם מפלגת העבודה, הוא מהלך משנה מציאות.
זאת הבשורה הטובה ביותר שיכולה להיות למחנה המרכז-שמאל, והבשורה הרעה ביותר לגוש החסינות של נתניהו.
בשורה מעולה למי שרוצה ממשלת שלום, צדק חברתי, דמוקרטיה וזכויות אדם וחדשות רעות לשוחרי הסיפוח, הקפיטליזם החזירי, וההומופובים.
ההחלטה ללכת יחד מורידה מהפרק את האפשרות שבמחנה השמאל ילכו קולות לפח ונבזבז אנרגיה מיותרת במאבק במאבקים בתוך המחנה.
הריצה המשותפת עם העבודה מונעת מנתניהו כל סיכוי להגיע ל-61, מנפצת את תקוות החסינות שלו גם בכנסת הבאה, מונעת מהימין לנצח בבחירות – תאמינו לי חברות וחברים, רק עבור זה היה שווה להיכנס לפוליטיקה.
יתרה מזאת, לא רק שהחיבור עם העבודה והריצה תחת פתק אחד מונעת מביבי את הסיכוי להגיע ל-61, היא גם ומייצרת את התנאים האופטימליים למהפך פוליטי ואידיאולוגי, מהפך שבו מרצ חוזרת לממשלה.
שלא נתבלבל או נרגיש רגשי נחיתות. אף אחד לא עשה לנו טובות, מפלגת העבודה זקוקה לחיבור הזה לא פחות מאתנו, יש לנו קהל מצביעים אידיאולוגי מוצק, נאמן, שמחפש אלטרנטיבה לימין ורואה בנו בית אנחנו מפלגה שורשית ואידיאולוגית, מרצ חזקה אבל גם אחראית, אפילו לשלומה של חברתנו לגוש, מפלגת העבודה.
תפקידנו לומר למצביענו, עשינו הכול כדי למקסם את קולכם ולעשות את כל המלכים הפוליטים הנדרשים כדי שנוכל להשפיע בשמכם על המציאות.
לכן, אני בטוח ומשוכנע שרוב מוחלט של החברות והחברים מבינים את גודל השעה, את האחריות הלאומית, ויתמכו בהצעת האיחוד והריצה המשותפת.
לא יהיה למרצ פרצוף אם נגיד להצעה לא, ונרוץ לבד, זה יהיה מהלך התאבדותי וחסר אחריות, אני בטוח שהאופציה הזאת כלל לא על הפרק.
כן, יש עדיין מחלוקות וכעסים סביב השיבוצים ברשימה, ולמרות שגודל השעה מאפיל על כולן. אתייחס לכל סוגיה ואפרט באוזניכם את השיקולים שהביאו אותי ואת חבריי להביא לכם את הצעת ההחלטה שעל הפרק:
לפני כמה שבועות נפגשנו לא רחוק מכאן, חברות וחברי ועידת מרצ, וקיבלנו שתי החלטות, ההחלטה הראשונה הייתה להשאיר את רשימת מרצ כפי שהיא, כפי שנבחרו בבחירות המקדימות לכנסת ה- 22.
בהצעה שאנו מביאים לוועידה העיקרון הזה נשמר, ורשימת מרצ משובצת ברשימה המשותפת עם העבודה בהתאם לתוצאות הבחירות בוועידה.
להחלטת הועידה היה סעיף נוסף המסמיך את צוות המשא ומתן של המפלגה לפעול להשגת חיבורים, גם עם השותפים במחנה הדמוקרטי וגם עם שותפים נוספים, ולהביא את החיבורים האלו לאישור הועידה. לכן אנו מתכנסים כאן היום.
באותה ועידה ישבתי בשורה הראשונה, האזנתי רוב קשב לכל הדוברות והדוברים והמסר שעלה מן הישיבה היה ברור, חד-משמעי: אל תפרקו את המחנה הדמוקרטי, אל תשאירו את רשימת מרצ כפי שהיא ללא דמויות ושחקנים נוספים.
למעשה כל הדיון לא היה על רשימת מרצ בכלל, אלא על המחנה הדמוקרטי והצורך להמשיך עם שותפינו.
במקביל לדברים הברורים של מרבית חברי הועידה, קיבלתי אלפי ואני לא מגזים, אלפי פניות מתומכים ותומכות שלנו, צעירים וותיקים, שרצו לראות את מרצ ממשיכה במחנה הדמוקרטי, יחד עם יאיר גולן וסתיו שפיר. המסר מהוועידה היה ברור, שמרו על המחנה הדמוקרטי גם במחיר ייצוגה של מרצ ברשימה.
זאת גם הייתה עמדתי, ולא היססתי לומר זאת.
מדוע? כי כשרצים לבד קטנים ומקבלים פחות קולות, וכשרצים יחד גדלים, הבחירות האחרונות הוכיחו זאת ורשימתנו עלתה מארבע לחמש בזכות הקמת המחנה הדמוקרטי.
לכן פתחנו במשא ומתן גם עם יאיר גולן וגם עם סתיו שפיר על מנת לראות כיצד ממשיכים את השותפות, אך בו בעת שומרים על מעמדה של מרצ וייצוגה בסיעה בכנסת. לשמחתי, עוד בטרם הבשילו המגעים עם העבודה, המשא ומתן עם יאיר גולן צלח והגענו להסכמה על שיבוצו במקום השלישי ברשימת המחנה הדמוקרטי.
אני מאוד שמח וגאה על ההסכמה עם יאיר, יאיר גולן הוא אדם רב זכויות, דמות חדשה יחסית בפוליטיקה הישראלית (רק שתי קדנציות☺) אדם שיש לו פוטנציאל ציבורי ופוליטי עצום.
שנים שאנו בשמאל מנסים לבנות שותפיות עם אישים ראויים ודמויות בולטות, כדי לחזק את עמדותינו המוסריות, המדיניות והכלכליות, וכשהן באות, אסור לנו לטרוק בפניהם את הדלת. במיוחד לאחר שחתמנו בסכם!
ראיתי את יאיר בחוגי בית, בהופעות מול קהלים מגוונים, היכולת שלו לומר את המסרים שלנו כאלוף במיל, לשעבר סגן הרמטכ״ל, היא נכס עצום לא רק למרצ, אלא למחנה כולו.
יאיר הוא לא הדמות הרגילה שאנחנו רואים בשורות מרצ ואם אנחנו רוצים שבעתיד דמויות בסדר גודל כזה ירצו לחבור אלינו, עלינו לכבד את ההסכם עם יאיר ולהציבו במקום השלישי המיועד למרצ ברשימה. כי כך התחייבנו, בהסכם כתוב, ואין לי שום כוונה להפר את ההסכם הזה. יום לפני הגשת הרשימה לכנסת. זה דבר שלא ייעשה!
אנחנו לא יכולים לנפנף מועמד שעד לפני כמה ימים רצינו שיהיה חלק מאתנו, רק בגלל החיבור עם העבודה, כך לא מתנהגים, גם לא בפוליטיקה. בוודאי שזו לא דרכה של מרצ.
אנחנו לא רוצים ולא צריכים עוד מאבק אישי כפי שהיה לנו בשבועות האחרונים עם דמות פוליטית אחרת, שהתאכזבה מהצעתנו במשא ומתן, ועוד אגיע לזה בהמשך.
אם אנחנו רוצים שמרצ תגדל ותהיה אטרקטיבית גם בעתיד, עלינו לכבד את ההסכם עם יאיר לברך ולשמוח עליו ולאשר אותו.
יתרה מכך, יאיר יצטרף לרשימה לא כסיעה נפרדת, אלא יהיה חלק מאתנו בפעילות בכנסת ובתקווה בקואליציה הבאה.
לצערי, המשא ומתן עם סתיו לא צלח בשל חוסר ההסכמה שלה להשתבץ במקום החמישי. בנוסף, סתיו לא הסכימה להצטרף למרצ, התעקשה להישאר מפלגה עצמאית, משוחררת מכל מחויבות מפלגתית, אבל להשתבץ ברשימה על חשבון המיקום של מרצ, כשיום לאחר הבחירות היא נטולת כל מחויבות למרצ ויכולה לעשות במנדט כבשלה.
אני מודע למחירים, אבל במצב הנוכחי זאת התוצאה האופטימלית האפשרית.
כמו בכל מהלך של איחוד וריצה משותפת כל הצדדים נדרשים לשלם מחירים אישיים, גם אני, אבל ברגע האמת, בחרתי לנהוג באחריות לאומית על פני צרכים אישיים,
בחרתי בטובתה של המדינה, של הגוש, של מרצ, גם על פני המיקום שלי כמספר אחד במפלגה נפרדת. מול עתיד האומה וילדיה צריך גם מעט פרופורציות בחיים.
נכון, לא כולם מיוצגים במקומות הראשונים ויש גם אכזבות אישיות, אבל כל תזוזה של אדם אחד משמעותה תזוזה של אדם אחר. הדרך היחידה לפתור זאת היא להשיג עוד מנדטים ולדאוג שכל האנשים המצוינים שלנו יהיו במקומות ראליים.
לגביי סוגיית ייצוג הנשים, כן, הייתי רוצה לראות יותר נשים ברשימת מרצ האורגנית, אבל כפי שאמרתי, ההחלטה של ועידת מרצ על הקפאת הרשימה הייתה ברורה, אין יכולת להקפיץ או לשנות את המיקומים בתוך הרשימה.
יחד עם זאת, אני שמח וגאה בכך שמספר שתיים שלנו היא תמר, ושברשימה המשותפת יש לנו שתי נשים בחמישייה, שלוש בשישייה, וארבע נשים בעשיריה.
ובאשר לחברנו עיסוואי וייצוג המגזר הערבי, כזכור לכם, מספר פעמים בשנה וחצי האחרונות ועידת מרצ נמנעה מלקבוע שריון למועמד ערבי למרות שהנושא היה על הפרק. אני סבור שלאחר הבחירות, אנחנו צריכים לדון בעמדה זאת מחדש, מתוך הבנה של מכלול השיקולים, במיוחד כשמדובר במפלגה קטנה יחסית עם מספר מנדטים חד ספרתי. יש לשריון כזה יתרונות וחסרונות אבל כרגע הוא לא על הפרק.
בבחירות האלו עיסוואי משובץ בהתאם לתוצאות הבחירות בוועידה ובהתחשב בהסכם עם יאיר גולן, במקום ה- 11. זה לא שיבוץ אישי בעד או נגד עיסוואי, זה תרגום הלכה למעשה של החלטות הועידה לשמר על מקומות מרצ ולפעול לחיבורים נוספים, ולחיבורים יש גם מחירים.
כיום אנו עומדים על 11 מנדטים, זהו כוחן של שתי המפלגות בכנסת הנוכחית, בעבודה נכונה ובשילוב כוחות של כולם, גם של עיסוואי, אנחנו יכולים להגדיל את המספר הזה ולהפוך גם את המקום של מוסי לריאלי.
אני משוכנע שאם נעביר היום ברוב גדול את ההצעה לרוץ יחד, זה יהיה צעד ראשון בדרך לשם.
החיבורים שאנו מביאים היום לא רק יכולים להגדיל את כוחה של מרצ בכנסת, אלא מביאים אותנו לעמדת זינוק לממשלה הבאה. האפשרות שבכינוס הועידה הבא למרצ יהיו שרים נמצאת בהישג יד.
הצטרפות לממשלה גם שלנו וגם של מפלגת העבודה, יכולה באמצעות החוק הנורווגי לאפשר לנציגים נוספים לייצג את מרצ בכנסת, אני מתחייב לעשות ככל שביכולתי על מנת שהאופציה הזאת תמומש, גם לגביי, אם וכאשר יגיע הרגע המיוחל.
לקראת סיום – אני רוצה להגיד כמה מילים לעובדי המפלגה ובעלי התפקידים בה. זו מערכת בחירות רביעית , בשנה אחת, שהאנשים האלה, ובראשם המזכ״ל תומר רזניק, קורעים את התחת ועובדים כמו משוגעים עבור המפלגה. תחשבו רק על מספר הוועידות שהיו בחצי שנה האחרונה – אני חושב שבעשר שנים לא היו כל כך הרבה ועידות. בשם כולכם וכל חברי המלפגה אני רוצה להודות לעובדים ולצוות המעולה שלנו!
חברות וחברים, אין לנו את הפריבילגיה להתאבד, אין לנו את הפריבלגיה לא לכבד הסכמים, אין לנו את הפריבילגיה להסתגר ולרוץ לבד.
כבר שתי מערכות בחירות שבזכות החיבורים מרצ היא ציר מרכזי בפוליטיקה הישראלית, מסגרת מבוקשת שרוצים לחבור אליה, להיות חלק ממנה. בזכותכם ובזכות רבבות אנשי השמאל בכל רחבי הארץ שתומכים בנו ומצביעים לנו, אנו משפיעים ומעצבים את המפה הפוליטית בישראל. המצב הזה דורש מאתנו אחריות רבה וראיה רחבה של המתרחש גם מחוץ למרצ.
אני משוכנע שחברות וחברי ועידת מרצ יבינו את גודל השעה ויתמכו בהצעה לאשר את הצעתי ומכן לצאת יחד, כבר מחר בבוקר, למערכת הבחירות שתביא אותנו אל שולחן הממשלה והגה השלטון.
אנחנו צריכים להרים את הראש, לתת את כל האנרגיה בחודש הקרוב, ולנצח!!
(נאום בוועידת מרצ בת״א לאישור החיבור עם העבודה)