לא נפנה את הגב לפליטי אוקראינה

(מאמר לעיתון "הארץ").

(תמונה: עם שר החוץ יאיר לפיד בארוע הוקרה למתנדבי בית החולים הישראלי באוקראינה. הילדה בתמונה הובאה מאוקראינה לטיפול בישראל).

מיליוני אוקראינים נמלטים מביתם בגלל הפלישה הרוסית האכזרית. רוב הפליטים מוצאים מקלט במדינות השכנות. אירופה לא עשתה חשבונות ופתחה את השערים. היא גם מעניקה אשרות שהייה למספר שנים, אפשרות לעבודה, מגורים מסובסדים. ובכל זאת, כמה אלפים, קומץ קטן, מהפליטים הללו מגיע גם לישראל. חלקם יהודים וזכאי חוק השבות, וחלקם לא יהודים. מדוע הקומץ הזה בא לכאן? כי יש להם פה קרובי משפחה או מכרים, והם מבקשים להיות איתם עד יעבור זעם. אני מכיר ישראלית שיש לה אחות יחידה באוקראינה, לא יהודיה. לאחר פרוץ המלחמה האחות הזו באה אליה. וכי לאן תלך? האם אנחנו צריכים לגרש את הפליטה הזו רק כי איננה זכאית חוק השבות, למנוע ממנה טיפול רפואי ואפשרות קיום?

גם אם לא היינו מדינה שהוקמה על-ידי ולמען פליטים, עדיין יש לנו חובה מוסרית, להושיט יד למי שברחו מאש המלחמה. לצערי, יש מי שמערימים קשיים מיותרים ומבישים על המעטים שכבר הידפקו על דלתנו, לאחר שנמלטו ממכונת ההרג הרוסית, אבל פשוט לא נולדו לדת הנכונה.

אפשר רק לדמיין את גודל השבר, המצוקה וקשיי ההסתגלות של מי שלא דוברים את השפה, השאירו את כל חייהם ורכושם מאחור, ונאלצו לעיתים להותיר גם חלק מהמשפחה מאחור. לעניין אחד דחוף, אנחנו חייבים לתת מענה מיידי: הבריאות הפיזית והנפשית של מי שהגיעו לישראל. במילים פשוטות, מדינת ישראל צריכה להעניק ביטוח רפואי לכל פליטה ופליט, הורים, ילדים, זקנים. זאת איננה מתנה או ״טובה״, זאת זכות אדם יסודית שיש לספקה ללא תנאי.

האמת שגם אני הופתעתי לגלות, שמימוש הזכות הבסיסית של טיפול רפואי לפליטים, נתקל בקשיים פוליטיים, ועד עתה לא הועבר התקציב להסדרת את העניין. משרד הפנים יוצא מגדרו כדי למנוע זאת, באוצר גוררים רגליים ולא מעבירים את התקציבים (הפעוטים) הנדרשים. הפליטים שוהים כאן ללא ביטוח רפואי, ידם אינם משגת ולכן נמנעים מלבקש טיפול רפואי, ומצבם עלול להידרדר.

המצב בו ישראל מאשרת הכנסת פליטים אך איננה מאפשרת ביטוח רפואי, הוא בלתי הגיוני, בלתי מוסרי, ומסכן את בריאות הפליטים וגם את בריאות הציבור. מעבר לכשל המוסרי והערכי, המצב בו אלפי פליטים אינם זוכים בטיפול רפואי, עלול להשליך על מערכת הבריאות ובמבחן התוצאה תג המחיר רק יעלה.

פליט שנדרש לטיפול רפואי ושידו אינה משגת, יימנע מקבלת הטיפול, מה שיביא להחמרה במצבו ויחייב בעתיד את המערכת לקלוט אותו במצב קשה יותר, בעלויות גבוהות יותר, תוך סכנה לחייו ולעיתים גם לסובבים אותו. המחיר של אי מתן הטיפול בזמן יילך ויעלה בריאותית, מוסרית, ואפילו כספית. לא צודק, גם לא חכם.

המאבק הזה נגרר, המערכת תקועה ולא במקרה. שיקולים לא עניינים מונעים את פתרון הבעיה הפשוטה הזו, על גבם של הפליטים ובריאותם. יש מי שרואים בבריאות של מספר קטן של פליטי מלחמה "סכנה דמוגרפית". שלא נטעה, טיפול רפואי בסיסי לא ידרבן מיליוני אוקראינים להציף את ישראל, אין שבריר של סכנה כזו. האיום היחיד של גרירת הרגליים הוא פגיעה רפואית במי שזקוק לטיפול.

״ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר או אם נוכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד״. זו שבועת הרופא העברית אליה מחוייבת מערכת הבריאות בישראל. הרופאים, הצוותים הרפואיים ,ראשי קופות החולים, כולם מחויבים לשבועה, לצו המוסרי הכל כך בסיסי הזה, ורוצים להעניק טיפול לכל מי שזקוק לו. שיהיה ברור: מערכת הבריאות הישראלית לא תדחה אף אדם, בטח לא פליטי מלחמה שעולמם חרב עליהם ביום אחד. אנחנו נעמוד על כך.