(כנס מנהלי בתי חולים, כפר בלום).
(תמונה: ביקור בבית חולים מאיר בכפר סבא).
אני שמח להיות כאן איתכם היום בכנס השנתי של איגוד מנהלי בתי החולים. האמת שהיכולת שלנו להיפגש פה במתכונת הזו היא בזכותכם ובזכותכן. בזכות העבודה המאומצת והמקצועית שלכם, ראשי מערכת הבריאות בישראל, והצוותים הרפואיים בהובלתכם. בזכות מערכת הבריאות הישראלית, ישראל הצליחה לצלוח 5 גלי תחלואה של קורונה.
קורונה
חשוב לי להגיד את זה במיוחד היום, על אף שאנחנו רואים עכשיו עליה מחודשת בתחלואה והקורונה מרימה שוב את הראש.
צפינו שהקורונה תישאר איתנו לאורך זמן, אך אנחנו מקווים כולנו להפוגה קצת יותר ארוכה. אני מקווה שנתוני ההדבקה יישארו מצומצמים, ושלא נראה את העלייה במספר החולים הקשים אותה חוויתם בגל החמישי.
אני רוצה להודות לכם ולכן על העבודה חסרת הפשרות שלכם עד כה, המלחמה היום יומית להצלת חיים ולהתמודדות עם המחלה. אני יודע שזה לא היה קל, אתם והצוותים שלכם חווים שחיקה משמעותית, וזה לא נהיה יותר קל. אני רוצה לחזק אתכם, ולהודיע לכם שבמידה ואנחנו נעמוד בפני גל תחלואה משמעותי נוסף, אתם לא תישארו לבד בחזית. אנחנו נצייד אתכם במה שיידרש כדי להמשיך לספק שירות רפואי איכותי לחולי קורונה, ולמטופלים כולם.
בזכותכם אנחנו מצליחים לשמור על שגרת החיים בישראל, על מערכת הבריאות פתוחה, על המשק, המסחר, ומקומות התעסוקה פועלים. בזכותכם נחגוג עוד כמה שבועות את חג הפסח עם משפחותינו, ועל כך אני באופן אישי ואזרחי ישראל כולם מוקירים לכם תודה.
אוקראינה
האמת היא, שמערכת הבריאות בישראל ועובדיה נחלצים לסייע במשברים משמעותיים לא רק בקורונה. גם במשבר ההומניטרי ובמלחמה באוקראינה אתם חוד החנית של הדיפלומטיה הישראלית – בית החולים "כוכב מאיר" שהוקם השבוע באוקראינה הוא דוגמה מובהקת להירתמות מערכת הבריאות ולנטייה הבסיסית שלכם שלא לעמוד מנגד. הפעילות שלכם והמשלחת הרפואית ששלחתם מטעם בתי החולים שלכם היא גאווה ישראלית.
גם פה בישראל, אנחנו נידרש להתמודד ולטפל בפליטים שמתדפקים על דלתנו ונזקקים לטיפול רפואי. אני רוצה להבהיר: מערכת הבריאות הישראלית לא תדחה אף אדם, בטח לא מי שזה עתה נמלט מאזור מלחמה, ועולמו חרב עליו ביום אחד. אמנם לא לכולם בממשלה זה מובן מאליו, אבל אנחנו לא נוותר בעניין הזה. זה עניין מוסרי ואנושי בסיסי.
מתמחים
אפרופו עניינים אנושיים בסיסיים, אנחנו נפגשים היום, בדיוק שבוע לפני כניסתו לתוקף של המהלך לקיצור התורנויות. שרת הכלכלה, שר האוצר ואני הצהרנו לפני כחצי שנה, בחודש אוקטובר, על החלטתנו להפסיק את מתכונת העבודה בתורנויות של 26 שעות ברצף.
אף אחד לא יכול ולא צריך לעבוד 26 שעות ברצף – לא אחות, לא נהג, לא מורה וגם לא רופא מתמחה. לכן קיצור התורנויות הוא קריטי. זו הדרך שלנו ומחוייבותנו כלפי רופאי ורופאות העתיד של ישראל. אתם פה כולכם שותפים בעיני למהלך הזה.
שלשום, המשנה למנכל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ הגיש לי את הדו״ח המפורט על יישום קיצור תורנויות המתמחים.
ראשית אני רוצה להודות למי מכם שלקח חלק בעבודת הצוות המשותף. התרשמתי עמוקות מרצינות עבודת הצוות לאורך החודשים האחרונים. הצוות עשה עבודה יסודית ויוצאת דופן, והדו"ח של ספי מראה כי אכן, הדרך ליישם המהלך לקיצור התורנויות אינה פשוטה. צפויים לנו אתגרים רבים בדרך. אני לא חושב שזה יהיה פשוט, אבל אני בטוח שזה נדרש.
אני רוצה להודיע לכם – אני יודע שלא הוקצו לכם המשאבים הנדרשים ליישום המהלך עד כה, ושעל כן, לא יכולתם עד כה להיערך באופן מעשי לתחילת העבודה במתכונת החדשה. ברור לי גם שעם הקצאת המשאבים, היישום יהיה מדורג. מצוקת כוח האדם במקצועות הרפואה ברורים לכולנו ואתגרי הפריפריה גם כן. אני אלך איתכם בכל צעד, ואתם לא תופקרו בחזית. נפגשתי השבוע גם עם שרת הכלכלה בנושא הזה והיא באותה עמדה כמוני. אף אחד מכם לא יהפוך להיות עבריין בגלל שלא יישם צעד שלא ניתנו לו המשאבים לבצע.
אבל, אני רוצה שיהיה ברור – אני נחוש להוציא את המהלך הזה אל הפועל. ממשלת ישראל החליטה כך, ההחלטה מעוגנת במשאבים מתוקף חוק תקציב המדינה, ועל אף המהמורות הרבות, זה יקרה.
כוח אדם רפואי
המשבר סביב קיצור התורנויות שם זרקור על אחד הנושאים האסטרטגיים והקשים במערכת הבריאות: מצוקת כוח האדם הרפואי. במשך שנים ישראל לא הגדילה באופן משמעותי את מספר הרופאים והאחיות החדשים הנכנסים למערכת. לצד רפורמת יציב הצפוייה להיכנס לתוקף, והמלחמה על עובדים מוכשרים לא רק בין גורמים שונים במערכת הבריאות, אלא גם מול מערכת הבריאות הפרטית ומול תעשיית ה-Health Tech והיי טק בכלל, אנחנו נאבקים על כל רופאה, אח, תזונאי, ופסיכולוגית במערכת הציבורית.
משרד הבריאות החל השנה לטפל בנושא ופועל באופן אינטנסיבי לתת מענה שורשי לבעיית כוח האדם. הוספנו כבר השנה 70 כיסאות לימוד בפקולטות לרפואה, כחלק מתוכנית רב-שנתית להגדלת מספר הרופאים שלומדים בישראל. לצד האוניברסיטאות שלא ששו עד כה להגדיל את מספר הלומדים באופן משמעותי, יש את אתגר השדות הקליניים, שרובם ככולם נמצאים אצלכם בבתי החולים. אני מפציר בכם להיות חלק מהמאמץ הזה ולבחון פתרונות יצירתיים להגדלת השדות הקליניים, בדגש על מקומות לסטודנטים הלומדים פה.
פתחנו השנה את תוכנית אילנות בנגב ובצפון כדי לתת מענה ממוקד על משבר כוח האדם בפריפריה. הנתונים מראים שמי שגר פה וחי פה נוטה גם להישאר פה לאורך זמן, וכי היכולת שלנו למשוך כוח אדם מהמרכז לפריפריה לאורך זמן היא מוגבלת ביותר. לכן צריך לפתח עתודה מקומית, גם בארץ קטנה כמו שלנו.
אנחנו לא מעלימים עין גם מהסטודנטים הלומדים בחו"ל ובוחנים פתרונות יצירתיים כדי להחזיר אותם לארץ, ולוודא שההכשרה שלהם הולמת וראויה. חטיבת האסטרטגיה במשרד הבריאות מפתחת פתרונות יצירתיים כדי קודם כל להבין את היקף הלומדים בחו"ל, כדי לתכנן את הצפי קדימה של השתלבותם אצלנו, ואף בוחנת מתן מלגות ומענקים ללומדים בחו"ל כדי שרפואה לא תהיה מחד מקצוע לבעלי יכולת כלכלית בלבד ומאידך כדי לשמור על הרמה האקדמית הגבוהה של הלומדים גם במוסדות עליהם איננו מפקחים.
עתיד מערכת הרפואה
מערך האשפוז הוא חלק משמעותי ממערכת הבריאות הישראלית, אבל הוא לא מהווה את כולה. לצד ניהול היום יום, אנחנו צריכים לחשוב על העיצוב הכולל של המערכת, וכיצד להכין אותה להתמודד עם אתגרי העתיד.
מתוך הבנה שהטיפול הרפואי בעתיד יהיה הרבה יותר מקצועי ומדוייק, ושאנחנו הולכים לכיוון של רפואה מותאמת אישית, לצד המשך הזדקנות האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית, הצרכים הרפואיים יהיו מורכבים יותר ונידרש להתאים את המערכת הישראלית לצרכים הללו.
אני לא חושב שנוכל לענות על הצרכים באותה אסטרטגיה שבה עבדנו עד כה. לא יהיה ניתן לתת מענה באמצעות הוספת עוד ועוד מגדלי אישפוז, עוד ועוד מיטות, עוד ועוד רופאות ואחים, ושאנחנו צריכים לחשוב על מודלים נוספים.
הקורונה סיפקה לנו הזדמנות בהקשר הזה להתחיל ללמוד את המודל של אשפוזי בית. טיפול ומעקב רפואי אינטנסיבי ללא הוצאת המטופל מביתו. חלק מהקופות לקחו חלק בפעילות הזו, וגם חלק מבתי החולים. בניגוד לאחרים, אני לא חושב שזה פתרון שנועד לחסוך משאבים למערכת הבריאות, אלא מנגנון טיפול נוסף למי שזה יכול להתאים לו. זהו מודל שאנחנו רוצים ללמוד ולהמשיך לפתח.
זה ידרוש ממנו לאפשר ליותר ויותר פעולות לקרות בחוץ, מחוץ למוסדות בריאות מורשים ומחוץ למבנים, להיות חדשניים ולהשתמש יותר ויותר ברפואה מרחוק, בניידות אזוריות עם צוותים מקצועיים, ולאפשר לגורמים נוספים לבצע פעולות רפואיות כגון פרמדיקים. אנחנו מתחילים להסדיר את הפעילות הזאת, ושואפים ללמוד מהניסיון של החודשים האחרונים.
גם פה, נשמח ללמוד מהניסיון שלכם בחודשים האחרונים ולפתח את המודלים האפשריים יחד.
איזון מול הקהילה ומניעה
לצד התמקצעות בתי החולים ומערך האשפוז, מערכת הבריאות נסמכת בראש ובראשונה ברפואת הקהילה. חשוב לי להגיד זאת דווקא בפורום הזה, קופות החולים בישראל הם סמל ומופת לרפואה ראשונית מקצועית. בכל תוכנית אסטרטגית נידרש לשמור על האיזון הזה, לוודא שכוח אדם איכותי, ציוד, ומכשור טכנולוגי מוקצה לקהילה בפריסה רחבה. צריך לזכור תמיד שהתפקיד של רפואת הקהילה הולך וגובר.
אחד הנושאים שאנחנו עדיין לא מצליחים לפצח זה נושא המניעה – הטיפול הרפואי הוא חשוב, אבל השקל הנכון מושקע במניעת תחלואה ולא בהבראה. אנחנו מהדקים את הקשר עם הרשויות המקומיות לפיתוח תשתיות מקדמות בריאות, אבל כלל מערכת הבריאות בישראלית צריכה לבחון כיצד היא מקדמת השקעה במניעה, ולא רק בטיפול. זאת גם בנושאים כמו מחלות לב וכלי דם, סכרת, מניעת השמנה וכדומה, וגם בנושאים אחרים כמו בריאות הנפש. כמעט בכל המחלות הקשות, זיהוי מוקדם וטיפול ראשוני טוב יכול למנוע התדרדרות משמעותית, אבל מערכת הרפואה מוכוונת באופן כמעט אוטומטי לפיתוח טיפולים מתקדמים, ולא לפעולות מנע.
השנה השקענו 50 מיליון שקלים במניעה, ונמשיך להגדיל את ההשקעה ולשנות קצת את האיזון בין מניעה לטיפול, כדי שמערכת הבריאות באמת תקדם בריאות, ולא רק רפואה.
בריאות הנפש
הזכרתי על רגל אחת את בריאות הנפש – אך זהו נושא אסטרטגי עבורי במשרד הבריאות. במיוחד לאחר הקורונה, יש צונאמי של צרכים בתחום הזה. חוסר הוודאות, הבדידות הכפוייה בסגרים, המתח והחשש נותנים את אותותיהם בחוסן הנפשי בעולם כולו. גם נשיא ארצות הברית ביידן בחר להזכיר את נושא בריאות הנפש בנאום מצב האומה שלו לפני מספר שבועות כאתגר אסטרטגי.
וכך גם בישראל.
מערכת הבריאות כולה הורעבה ויובשה לאורך שנים, ומערך בריאות הנפש סבל מהזנחה חמורה עוד יותר. התשתיות בבתי החולים הן חלקן במצב מכפיר שבאמת, אינו ראוי למגורי אדם, לא כך שכן לסביבה טיפולית ראויה.
הרצף הטיפולי הוא חסר – חסרים באופן אקוטי מענים ראשוניים בקהילה, משבר כוח האדם במקצועות הפסיכיאטריה והפסיכיאטריה של הילד הוא חריף ומידי, והצרכים הולכים ומתגברים.
השנה שמנו את בריאות הנפש במרכז העשייה במשרד הבריאות. הבאנו תקציב ייעודי רב שנתי לשיפור התשתיות הפיזיות בבתי החולים, יצאנו במכרז שעמלו עליו שנים להוצאת חולים כרוניים המתגוררים בבתי החולים עשרות שנים לקהילות משקמות, אנחנו רוצים להרחיב את השימוש בבתים מאזנים, להקים צוותי התערבות במשבר.
מי שמתמודד פעמים רבות עם המשבר בבריאות הנפש זה אתם – שנאלצים לקלוט את המקרים הקשים ביותר במיונים שלכם, במחלקות הפסיכיאטריות. אתם גם מתמודדים עם השלכות המענים החסרים – את חוסר היכולת למנוע התדרדרות, עם ריבוי מקרי האלימות שמסכנים אותכם ואת הצוותים שלכם.
המענים כיום חסרים, ואנו משקיעים מאמצים עצומים כדי לגשר על הפערים. השותפות אתכם בנושא הזה היא קריטית עבור הציבור הישראלי. נמשיך לתעדף את התחום הזה גם בתקציב הבא, ואני מקווה שגם אתם רואים ומכירים גם בחשיבות שלו, ובצורך לפתח מענים נוספים, וגם בפוטנציאל שבו – להיות תחום חדשני, ולהיות תחום בו אתם יכולים להוביל.
התקציב הבא
אנחנו נערכים כבר במשרד הבריאות לתקציב הדו-שנתי הבא. בחוסר היציבות הפוליטי הנוכחי, אינני יודע כמה זמן תימשך הקדנציה הזאת, אך דיוני התקציב הקרובים בכל מקרה יהיו חוק התקציב האחרון של הממשלה הנוכחית. יש בזה הזדמנות גדולה ואתגר משמעותי.
אנחנו נתייעץ אתכם באופן אינטנסיבי בשבועות הקרובים כדי להכין את תוכנית העבודה של מערכת הבריאות שתצטרך להתמודד עם נושאים אסטרטגיים ומורכבים: להכין את תוכנית המיטות העתידית של מדינת ישראל, לאזן באופן נכון יותר בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית בישראל, להמשיך לפתח ולשלב טכנולוגיות וחדשנות בעבודה היום יומית שלכם. השותפות איתכם היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי היום ואלו של מחר.
מודל התקצוב
כמה מילים על מודל התקצוב. בעיני, מודל התקצוב הוא אחת מהבשורות של חוק ההסדרים האחרון. אני חושב שהוא דבר שנכון לעשותו – הוא מנגנון שעושה סוף סוף סדר ומקנה וודאות בתקצוב מערך האשפוז.
עם זאת, אני שותף לדעתכם שעשיית סדר היא נכונה – אבל לא בכל מכיר.
במהלך החודשים האחרונים גורמי המקצוע במשרד הבריאות מנהלים שיח נוקב מול אגף התקציבים באוצר על אופן יישום מודל התקצוב. כמוכם, גם אני סברתי שהנוסח הראשון של התקנות היה בלתי מידתי, לא סביר, ולא מועיל.
אני מקווה שהגענו למתווה שיעשה סדר ויביא בשורה לבתי החולים בישראל. בהנחייתי, במהלך השבוע הקרוב יערכו פרופ' אש, מנכ"ל המשרד, וחיים הופרט, סמנכ"ל הכספים, שיח מולכם, המנהלים והמנהלות, כדי להציג בפניכם את ההתקדמות שהושגה בימים האחרונים ואת הנוסח הנוכחי, בשאיפה להגיע למודל מוסכם ונכון למערכת הבריאות.
חברים וחברות, עובדתכם לעולם אינה קלה. מזה שנתיים שאתם מחזיקים את המדינה על הכתפיים. מערכת הבריאות היא זו שהצילה את הכלכלה הישראלית מקריסה. היא זו שמונעת סגרים והגבלות על המשק. זה הזמן, לחזק את המערכת, לשפר אותה, לייצב אותה, ולדאוג לה כדי שתוכל לבצע את תפקידה גם בעתיד.
אני מקווה שתיקחו כמו רגעים במהלך סוף השבוע לנשום, לצבור כוחות, ולהמשיך להוביל את מערכת הבריאות הישראלית להישגים נוספים.