יש שופטים בירושלים

מנחם בגין החזיק ביראת כבוד כלפי מערכת המשפט. הוא החשיב את עליונות המשפט עד כדי מתן סמכות לבית המשפט העליון לבטל חוק הסותר את החרויות האזרחיות. "יש שופטים בירושלים", אמר וביטא בכך את אמונו המלא במשפט הישראלי.

בקיץ 1969 אותו בגין הוזמן להיות הסנדק בברית המילה של עולל קטן בשם יריב לוין. שר ההיסטוריה נוטה לעיתים להיות אירוני. יריב לוין, המכהן כיום כח"כ ויו"ר ועדת הכנסת,  גדל והפך עם השנים להיות סנדק בעצמו: סנדק של פגיעה באותו בית משפט עליון ואביהם של חוקים רבים שכל מטרתם להרתיע את בית המשפט, להצר את צעדיו ולסתום פיות לכל מי שאינו חושב כמוהו. ח"כ יריב לוין איננו לבד, ח"כים רבים בליכוד, בישראל ביתנו ואף בקדימה מסייעים לו בהצלחת המשימה.

הלהיט האחרון מבית מדרשם של צאצאי ז'בוטינסקי: הצעת חוק לשימוע בכנסת למועמדים לשיפוט בעליון. לפי ההצעה יוכלו חברי הכנסת להטיל וטו על מינוי שופטי העליון ונשיא בית המשפט העליון באמצעות שימוע פומבי בוועדת חוקה שנשלטת איך לא, על ידי סנדק אחר: דוד רותם מהמפלגה "הדמוקרטית" ישראל ביתנו. המשמעות: מי שישראל ביתנו והליכוד לא ירצו בהם על רקע חשד לשמאלניות יתר – לא יהיו שופטים בישראל. או כמו שיריב לוין בעצמו דאג לומר: "זהו קץ לשלטון המשפטנים של השמאל הרדיקלי".

קואליציית הטרור החוקתי לא נחה לרגע ומנסה להשפיע על זהות 3 השופטים הבאים לעליון בתרגיל נוסף: הכנסת נציג מלשכת עו"ד שתומך במועמדים של שר המשפטים לעליון והדחתו של זה שקבוע בחוק אך נתפס בעיניהם כמשת"פ של נשיאת ביהמ"ש העליון. וכל זאת בחקיקת בזק שלא היתה מביישת אף מדינת עולם שלישית. כנראה שבשביל להכניס שופטים שלא יפריעו לשלטון – כל האמצעים כשרים. מדינת עולם שלישי כבר אמרנו?

כמובן שהמהלכים האחרונים כנגד בג"צ לא עומדים לבדם והם חלק ממסע של קואליציית הטרור החוקתי כנגד כל ערך דמוקרטי שעלול להפריע לרוב לדרוס את מי ומה שבא לו. מסע סתימת הפיות כולל עוד כמה הצעות רבות ומסוכנות וביניהן ההצעה לחקור ארגוני שמאל, חוק החרם, שינוי חוק לשון הרע כדי להצר את צעדי העיתונות, התנכלות לעיתונאים "דעתניים" כנגד השלטון, הטלת מורא על גופי תקשורת שלא מיישרים קו עם השלטון והרשימה נמשכת ונראה שאין לה סוף. רק השבוע נרשם שיא חדש כשהקואליציה הובילה מהלך לסגירת ערוץ 10 ובמקביל היה מי שדאג לפיטוריה של הכתבת "הדעתנית מדי" קרן נויבך מהגשת מבט שני. הדמוקרטיה בישראל מעולם לא נראתה שברירית יותר.

כפי שכבר ציינו, שר ההיסטוריה נוטה לעיתים להיות אירוני. כמה עצוב שדווקא המפלגה שהיתה באופוזיציה במשך 29 שנים והיתה צריכה להיאבק על זכותה הדמוקרטית והראויה להביע את קולה, דוקא ממנה יוצאים חוקים שמטרתם להשתיק אחרים. אפשר רק לדמיין מה היה אומר על זה מנחם בגין.