לפני כמה ימים הסתובבתי ברמת גן, וכמו שקורה לי כמעט כל יום בזמן האחרון, ניגשה אלי מישהי ושאלה ״אז מה אתה אומר ניצן, מה יהיה?״. אתם מכירים את זה כי גם אתם נשאלים ושואלים את אותו הדבר בדיוק. כ-ו-ל-ם רוצים לדעת מה יהיה. אז אמרתי לאישה החביבה שיהיה טוב. ״לא נכון״, הגיבה מייד. ״איך אתה יכול להגיד דבר כזה?״, שאלה-קבעה בזעזוע. אחרי שווידאתי שהיא לא מתכוונת לגורל קבוצתי האהובה הפועל ראשון לציון בליגת העל בכדוריד, אלא למצב הפוליטי ולבחירות, אמרתי שלדעתי אנחנו בדרך לנצחון: בבחירות אפריל גוש הימין היה 60, בבחירות ספטמבר הוא כבר ירד ל-55, ועכשיו עם עבודה נכונה שלנו, הגוש שלנו יגדל עוד יותר, ונגיע לממשלת שינוי. היא הביטה בי בפליאה, הנידה את ראשה מצד לצד, ובשום אופן לא הסכימה להרפות מהפסימיות שלה. לא כי לא הסכימה עם הניתוח, אלא, והיא אמרה את זה במפורש, כי היא לא מאמינה שיכול להיות פה שינוי. נגזר גורלנו, ביבי לנצח.
האמת, אפשר להבין את זה. הימין מחזיק בשלטון כל כך הרבה שנים, בכל מקום מפמפמים הפרשנים ״שהעם ימני״, המילה ״שמאלני״ הפכה לגידוף, וביבי נאחז בשלטון למרות שהפסיד בבחירות פעמיים ולמרות כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדו. אז מאין תבוא הישועה? האמת – רק מעבודה קשה.
קודם כל בגוש. אם יש משהו שהוכח מעל לכל ספק בשנה המטורללת הזו, הוא שרק הגוש קובע. אשליית ״המפלגה הגדולה״ התפוגגה. לא המפלגה הגדולה ביותר וגם לא המפלגה השניה הגדולה ביותר, אלא רק הגושים קובעים. בגוש הימין המצב ברור: הליכוד הביע אמון גורף בנתניהו. ומה קורה בגוש השני? כחול-לבן ממשיכים לדבר על ״אחדות״. אבל אם נתניהו חזק בראש הליכוד והסיסמה של כחול-לבן זה ״רק לא ביבי״, אז איך אפשר לעשות ממשלת ״אחדות״?
האופציה היחידה של כחול-לבן היא ממשלת מרכז-שמאל. ואין מרכז-שמאל בלי שמאל, ואנחנו השמאל הזה – המחנה הדמוקרטי. לכן צריך לבצר את הגוש ולהגיע ל-61, וכל מי שלא מבין את זה, והולך על פיצולים וסיעות נפרדות וחוסם חיבורים, הוא חסר אחריות – לא רק ביחס לעצמו ולמפלגתו אלא ביחס לגורל הגוש והמדינה, לא פחות.
בתוך הגוש שלנו, אנחנו אלה שנילחם על חופש, שיוויון ושלום – נילחם באמת. מאבק בכיבוש, הפרדת דת ומדינה, צדק חברתי, זכויות אדם ומיעוטים. הרי מי יעשה את זה במקומנו? חברי הכנסת הימנים בכחול-לבן? אף אחד אחר במערכת הפוליטית לא מוביל את העקרונות והערכים הללו כולם. רק אנחנו, ובלעדינו זה לא יהיה.
אז מה הולך לקרות עכשיו? הולך להיות צפוף – בימים הקרובים נשלים את גיבוש הרשימה של המחנה הדמוקרטי, תוך כדי מאמץ לחיבורים רחבים. נכנס את ועידת מרצ כדי לאשר זאת, ובעוד עשרה ימים יוגשו כל הרשימות לכנסת, וייחל קמפיין הבחירות.
זו תהיה מערכה קשה. היא כבר קשה. אבל בסופה יש הזדמנות גדולה. בכל מצב, נבטיח פעולה משותפת של הנהגת מרצ ואיחוד השורות, נעדכן אתכם בכל עניין, וכבר אנו מתניעים את פעילות השטח והסניפים. אנחנו זקוקים לכם יותר מאי-פעם. תקציב הבחירות שלנו קטן בהרבה מהפעם שעברה, אין לנו אלפי עובדים בשכר כמו למפלגות הגדולות, אבל יש לנו אתכם. אני מכיר אתכם: הפעילות והפעילים, התומכים, התורמים, המחזקים. אתם טובים ויעילים פי כמה, כי אתם באים על הרעיון ועל הדרך, אתם מתנדבים ועושים את זה מכל הלב. זה הקישור להתנדבות.
אנחנו נשלב ידיים, נשלב כוחות, ונסתער על הבחירות יחד.