מטרת חוק-יסוד זה היא להגן על חופש הביטוי ועל חופש ההתאגדות של האדם, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוקי-יסוד הינם הבסיס החוקי לכינון חוקה לישראל, חוקה שהוחלט עליה כבר במעמד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.
חוק יסוד זה קובע את הזכויות הבאות: לכל אדם חופש הביטוי והדעה, לרבות החופש לפרסם דעות ומידע בין ברבים. לכל אדם חופש היצירה. לכל אדם החופש לקיים אסיפות, תהלוכות והפגנות. לכל אזרח או תושב של המדינה הזכות להתאגד.
בעת כהונתה של הכנסת ה-14, נערכו במשרד המשפטים דיונים מעמיקים על-מנת להניח את חוק-היסוד על שולחן הכנסת – אך הקדמת הבחירות מנעה זאת. חוק היסוד המוצע (חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות), נדון בשעתו באופן יסודי בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אך מלאכת כינונו לא הושלמה.
ח"כ הורוביץ הציע לחדש את הליך החקיקה ולקדמו, כחלק מן המאמץ הכולל להשלים את חוקתה של מדינת ישראל, אך הכנסת דחת את ההצעה בקריאה טרומית.