מידע שעיתונאים מקבלים ממקורות חסויים חיוני לדיון הציבור בדמוקרטיה. זהו כלי מרכזי בחשיפת עוולות חברתיות, פרשיות שחיתות, וליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות ברשויות השלטון. חסיון יוצר מעין הסכם בין עיתונאי למקור המידע: האחד מספק מידע והאחר מתחייב לא לפרסם את זהות המקור ולעתים גם את תוכן המידע. בתי המשפט והמשטרה זקוקים מעת לעת, לצורך עבודתם, למידע אשר מצוי בידיו של העיתונאי. האינטרס העיקרי העשוי להתנגש במקרה כזה הוא הרצון לעשיית צדק.
במטרה לפתור בעיה זו הוקמה בשנת 1993 ועדה לבדיקת סוגיית החסיון העיתונאי בראשות ד"ר אשר מעוז. הוועדה קבעה כי יש לתקן את פקודת הראיות וליצור חסיון עיתונאי יחסי גם על זהות מקור המידע וגם על המידע עצמו, שבית המשפט רשאי לבטלו במקרים מסוימים. בהצעת חוק זו מובאים עיקרי המלצותיה של ועדת מעוז.