"בהצלחה ניצן!", צועק לי מישהו ממכונית.
"זה תלוי בך", אני צועק בחזרה.
האיש עוצר. "בי? אבל אני רק בנאדם אחד"…
ככה זה כל יום, כל היום. אינספור אנשים מאחלים בהצלחה, תומכים, מעודדים, אבל חושבים שהתוצאה בבחירות נקבעת על ידי אנשים אחרים, ולא באמת משנה מה הם יעשו.
זה אולי יישמע לכם מוזר, אבל רוב האנשים שאני פוגש, ומדובר במאות כל יום, לא מבינים את הקשר בין מה שהם עושים או לא עושים, לבין התוצאה הסופית. המון אנשים באים עם בטן מלאה של תלונות על מעללי העירייה או משיאים בהתלהבות שלל עצות לקמפיין, ובדרך כלל גם וגם, ובאותה נשימה מספרים שאף פעם לא הצביעו בבחירות… וכשאתה אומר להם שבדיוק בגלל זה לא מצליחים ליצור שינוי, אז מקבלים את התשובה הבאה, כמעט באותן מילים, מאלפי אנשים: "אבל מה זה משנה, אני רק בנאדם אחד"… בחיי, אם כל מי שאמר לי את זה היה נותן לי שקל, היייתי כבר עשיר גדול.
אז חברות וחברים: לכל אחת, לכל אחד, יש קול אחד. אין חדר סודי עם אנשים שיש להם אלף קולות. אדם אחד, קול אחד. וביום הבחירות האנשים באים לקלפי ומצביעים, ובסוף היום סופרים את הפתקים בקופסא, ומי שמקבל יותר קולות – מנצח. ככה זה עובד.
לכן, כל מי שחושב שתוצאות הבחירות כבר נקבעו מראש איפשהו, ושבעצם אין טעם להצביע כי "מה זה משנה, אני רק בנאדם אחד" – פשוט לא מבין את השיטה. אולי תתפלאו, אבל המון אנשים לא ממש מבינים את השיטה ובעיקר מרגישים שהקול שלהם משפיע פחות מקול של מישהו אחר. מי משפיע יותר מהם? לא ברור, אבל זה לא הם.
בעיני, זה משקף מצב כללי של חברה שמתקשה להאמין בעצמה, ביכולת שלה, של כולנו, לחולל שינוי. איך אמר לי מישהו לא מזמן: "אם אני אדע שאתה מנצח, אני אתמוך בך". לא חביבי, זה לא עובד ככה. אם תתמוך בי, אני אנצח. ואז מה אומר האיש? "אבל אני רק בנאדם אחד…"
לכן, לפני כל האסטרטגיות והניתוחים המלומדים והתרחישים חובקי העולם שאני שומע בכל קניון ושוק, כל אחד צריך לעשות את מה שתלוי בו ונמצא בידיו ממש: להצביע. בסופו של דבר, זה העניין המשמעותי ביותר בבחירות: הקול האישי שלך ושל הקרובים לך, וטיפה לטיפה מצטרפות לנהר גדול.
בשלב הנוכחי, בישורת האחרונה של מערכת הבחירות, אנחנו זוכים לתמיכה רחבה מאוד. יש המון חום ואהדה, וגם רצון עז בשינוי. הסקרים מצביעים על כך בצורה מאוד חזקה. הפער ביני לבין ראש העיר הנוכחי זעיר (הנה התוצאות של סקר הפרופ' קמיל פוקס) והמאבק צמוד ופתוח לחלוטין.
אם התומכים בנו, אם כל חפצי השינוי, יבואו להצביע – ננצח. זה האתגר הגדול בשבועיים הקרובים: להאמין באפשרות של שינוי ולהביא את התומכים לקלפי. שם ורק שם מתרחש הדבר האמיתי. לא בפייסבוק, לא באולפן הטלוויזיה, וגם לא בבית הקפה.
שיעורי ההצבעה בבחירות העירוניות, ובמיוחד בת"א, נמוכים מאוד. בעצם, אני לא בטוח עד כמה זה בכלל דמוקרטי כאשר רק שליש מבעלי זכות הבחירה טורחים לממש אותה. ובמצב כזה, מי שמצביע משפיע הרבה יותר, כי כל השאר נשארים בבית. אז תהיו אתם המשפיעים, תהיו אתם הקובעים. אל תתנו לאחרים להחליט בשבילכם בעניינים שהם בסופו של דבר החשובים ביותר בחיינו: המגורים, החינוך, הסביבה שלנו, התחבורה… בואו להצביע, ותביאו אתכם את המשפחה ואת החברים.
ומילה אחרונה לכל הידידים והתומכים שלנו ברחבי הארץ: זה גם העסק שלכם. תל אביב-יפו היא העיר החשובה והמשפיעה בישראל. היא בירת הכלכלה, התרבות, והתקשורת. מה שקורה כאן משפיע על המדינה כולה. תעזרו לנו כדי שהתנועה שלנו תוביל את העיר החשובה הזו, ונוכל ליישם בה את העקרונות והחזון שלנו: צדק חברתי, שיוויון, ואהבת אדם – מודל לישראל.
אז גם אם אין לכם זכות בחירה בתל-אביב-יפו, יש לכם אינטרנט ופייסבוק – תשתמשו בהם. יש לכם אפשרות לתרום כסף שמאוד עוזר לנו, ויש לכם חברים וקרובים בעלי זכות הצבעה בעיר – דברו ועודדו אותם. ובמלוא המרצ, תעזרו לנו לנצח.
ולסיום – הציצו בסרטון הדיור שלנו שזוכה להצלחה גדולה.
חזק ואמץ, ניצן