(דברים בוועידת מרצ לאישור דחיית הבחירות לוועידה – בזום).
ערב טוב לכם חברים, שלום לרן כהן נשיא הועידה, לעופר פרג, לתומר המזכ״ל, לחברי הסיעה שנמצאים כאן, תמי ויאיר, ליו״ר מרצ, ג׳ומס, זהבה, ערב טוב לכולכם חברות וחברי הועידה היקרים, שהתחברו למפגש מכל רחבי הארץ.
היום, לנו ולמפלגה הדמוקרטית בארה״ב, מעבר לקווי הדמיון האידאולוגיים, יש משהו אחד נוסף במשותף, גם הם וגם אנחנו מקיימים את הוועידות שלנו באופן וירטואלי, מהבית, בזום.
התאמת הפעילות המפלגתית לקורונה:
כן, גם הפוליטיקה נאלצת להסתגל למציאות חדשה, פחות מפגשים בין אישיים, פחות כינוסים גדולים, פחות אירועים חברתיים, את המגע האישי אנחנו מחליפים במפגשים וחוגי בית וירטואליים.
אני יודע, זה לא אותו הדבר, גם לי חסר מאוד המגע הישיר, השיחות והמפגש הבין אישי, אבל זאת המציאות שנכפתה ועלינו לדעת לנצל את הכלים הדיגיטליים כדי לגשר על המרחק, להפוך נגישים יותר ולהגיע לקהל גדול יותר, שלא נזקק לצאת מהבית כדי לדבר עמנו.
בשבועות האחרונים ערכתי מפגשים רבים בפייסבוק ובזום, כמויות המשתתפים שנחשפו הייתה גדולה מאוד, מאות ואלפים, כמות גדולה יותר מהכמות שאנו מורגלים בה במפגשים הפיזיים.
נכון, האפקט הוא לא אותו אפקט, אבל צריך לראות את היתרונות גם במצב החדש, ולנסות לנצל את הכלים הטכנולוגים כדי להגיע לקהל גדול יותר, ומגוון יותר. במשאבים המוגבלים, אנו שמים דגש על עבודה ברשתות ובכלים הווירטואליים.
כלכלי חברתי:
חברים יקרים, אנחנו נמצאים בתקופה דרמטית.
תקופה דרמטית לדמוקרטיה הישראלית, לכלכלה הישראלית, תקופה דרמטית לחברה בישראל.
מיליון מובטלים, עסקים שנסגרים, חוסר וודאות וקריסה של השירותים החברתיים, קריסה של תנועות הנוער, קריסה של ענף התרבות וסגירת פרויקטים חברתיים חשובים כמו הילה.
משבר הקורונה מחייב אותנו להגיד אמרנו לכם.
אמרנו לכם שיש מחיר לצמצום והפרטת מערכת הבריאות, אמרנו לכם שיש מחיר להזנחת מערכת החינוך, אמרנו לכם שיש מחיר לייבוש מערכות הרווחה.
את המחיר משלמים האזרחים, בעיקר אלו שזקוקים עכשיו למדינה יותר מתמיד.
חינוך:
תראו מה קורה במערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים. שבועיים לסוף החופש הגדול, מערכת החינוך לא מוכנה ולא ערוכה ללימודים בצד הקורונה, הכיתות גדולות וצפופות, אין הכנה מספקת ללמידה מרחוק, ההורים והתלמידים נמצאים באי וודאות.
מאות אנשי צוות, ללא תעודת הוראה, ללא. ניסיון בחינוך, ועם הדרכה מינמלית של כמה שעות בזום, ייכנסו לכיתות כמורים מתגברים, ללא הכשרה רצינית וברגע האחרון.
מחסור קשה בציוד קצה ומחשבים עבור הלמידה מרחוק, במיוחד ביישובים המוחלשים ובפרט היישובים הערבים והפזורה הבדואית, תשאלו את חברינו ברהט מה המצב שם.
שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, בכל הארץ, המערכת כולה, מורים, הורים ותלמידים נמצאים בכאוס מוחלט.
זה לא מקרי וזאת לא תוצאה רק של הקורונה, זאת תוצאה של שנים של הזנחה של מערכת החינוך, קבעון מתמשך של מסגרות ותוכניות הלימודים והגדלת הפערים בין השכבות הסוציואקונומיות בישראל.
בזמן כהונתי כיו״ר הועדה המיוחדת לחינוך בעת הגל הראשון של הקורונה, ערכתי מדי שבוע מספר דיונים וחשפתי את המחדלים, עבדנו מול משרד הבריאות, לצערי הלקחים לא נלמדו ואנחנו נמצאים בנקודה גרועה יותר משהיינו בה בגל הראשון
ביקורת על כחול לבן והעבודה:
ומה עושה הנאשם נתניהו במקום לדאוג לחינוך, לבריאות, לתרבות, לרווחה, הנאשם נתניהו דואג רק לדבר אחד – לעצמו.
גם כאן אין לנו ברירה אלא להגיד – אמרנו לכם. אמרנו לכם שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים לא יכול לכהן כראש ממשלה, אמרנו לכם שאסור להאמין לו, אמרנו לכם שמילה שלא היא לא מילה, אמרנו לכם שהוא ישתמש ויזרוק, וזה קורה מהר ומכוער מהצפוי.
כחול לבן, מפלגת העבודה, הלהיטות שלכם לבגוד בבוחרים ולהיכנס בפזיזות לממשלה, שיחקה לטובתו של הנאשם מבלפור, בגללכם מכהן ראש ממשלה עם כתב אישום, בגללכם אין חקיקה המונעת מאדם עם כתב אישום להתמודד לכנסת, הפכתם להיות כרטיס היציאה של ביבי מהכלא.
זאת לא ממשלת אחדות – זאת ממשלת שחיתות,
זאת לא ממשלה להתמודדות עם המגיפה – זאת ממשלת רדיפה.
קול המחאה- קולה של מרצ
אבל, לצד כל החושך הזה, התפרצה בחודשים האחרונים תקווה עצומה. רבבות הישראלים שלוקחים חלק במחאה ובהפגנות בכל רחבי הארץ הם הדבר הכי אופטימי שנראה כאן שנים.
פגשתי אותם, בצפון, בדרום, בתל אביב ובבלפור. המוני ישראלים שלא מוותרים ויוצאים להפגין ולדרוש עתיד אחר. ההפגנות האלו אחרות מכל מה שהיכרנו בשנים האחרונות, יש בהן. אנרגיה, זעם, חוצפה וצעירות וצעירים, דור חדש של מחאה, דור חדש שדורש עתיד.
וזאת לא מחאה ריקה או מתנחמדת, תקשיבו להם, תקראו את השלטים, קול המחאה הוא קולה של מרצ.
מאבק בשחיתות, שמירה על הדמוקרטיה, צדק חברתי, זכויות אדם ואזרח – צדק לאיאד, זכויות להט״ב וגם שלום, שלום אמיתי עם הפלסטינים, שלום עכשיו.
ההפגנות הן ספונטניות ואף מפלגה לא צריכה לקחת עליהן בעלות, אבל כשמקשיבים למפגינים וקוראים את השלטים, מוצאים בהפגנות את מצע מרצ. מבחינה רעיונות מרצ היא השופר הפוליטי והפרלמנטרי של ערכי מחאת הקורונה 2020.
מרצ היא המפלגה היחידה שנוגעת בכל קשת הנושאים, בלי לעגל פינות ובלי לגמגם, לא בשלום ולא בזכויות להט״ב, לא בנושאים החברתיים, ולא במאבק למען הדמוקרטיה.
המפגינים על הגשרים ובבלפור מזכירים לנו עד כמה אנחנו לא לבד ועד כמה הפוליטיקה הישראלית זקוקה למפלגת שמאל, גדולה ומשפיעה.
ומי שרוצה ראיה נוספת לצורך במסגרת שמאל אידיאולוגית, יכול למצוא אותה בסקרים האחרונים שמנבאים למרצ 6-8 מנדטים, ותאמינו לי חברים, הפוטנציאל גדול הרבה יותר.
חוק ההמרה
ואנחנו עושים ומשפיעים, במאת הימים שבהן מכהנת הממשלה, מרצ פעילה, שלושת חברי הכנסת שלנו מורגשים בתקשורת, בכנסת וברחוב כמו סיעה גדולה. הנציגים שלנו במישור המוניציפלי פעילים, עושים ונשמעים גם ברמה הארצית.
חברות וחברים, מרצ היא המפלגה היחידה באופוזיציה שהצליחה להעביר הצעת חוק בניגוד לעמדת הקואליציה, למרות התנגדות הליכוד והחרדים. ההצלחה עד כה בקידום חוק ההמרה הוא מעשה היסטורי ונקודת ציון חשובה במאבק קהילת הלהט״ב להכרה ושיווין.
מעבר להצלחה הפוליטית והפרלמנטרית, אני שמח לעדכן אתכם שכבר עתה יש להצבעה בכנסת השפעה על המציאות היום יומית.
בשבועיים האחרונים קיבלתי נתונים מאגודות הלהט״ב המצביעים על ירידה במספר הדיווחים על טיפולי המרה, המודעות לנושא גם היא עושה את שלה.
בכוונתי ללכת עם חוק ההמרה עד הסוף, ולנצל כל רגע שבו יש כנסת על מנת להביא להשלמת החקיקה ההיסטורית.
לצערי עמידה על זכויות להט״ב, שנראית לנו כדבר בסיסי, איננה מובנת מעליה במפלגות מימין לנו וגם לא לחלקים הנמצאים שמאלה מאתנו.
מדיני
בזירה המדינית, מרצ לקחה חלק פעיל במאבק נגד הסיפוח, גם בתוך ישראל וגם בזירה הבין לאומית, הפכנו עולמות כדי לעצור את המהלך,
בשבועות שקדמו למועד הסיפוח נפגשתי עם עשרות דיפלומטים במטרה להפעיל לחץ על וושינגטון וירושלים, כדי לטרפד את הרצון של הימין המתנחלי לספח.
ציבורית, בניגוד לכחול לבן או יש עתיד, אנחנו היינו ברורים מהרגע הראשון והתנגדנו לסיפוח חד צדדי גם של בית אחד.
עכשיו, כשנושא הסיפוח ירד מהפרק והמילה שלום חזרה להיות חלק מהשיח, מוטלת עלינו החובה לחזור ולהדגיש, לא יהיה באמת שלום ללא הסכם עם הפלסטינים.
ולא יהיה הסכם עם הפלסטינים ללא סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית על בסיס גבולות 67.
הכתובת לשלום היא לא רק אבו דאבי או דובאי, הכתובת לשלום נמצאת ברמאללה ובעזה, במזרח ירושלים.
היערכות אפשרית לבחירות והזדמנות פוליטית למרצ
מבחינה פוליטית, אנחנו בימים דרמטיים, הבחירות ככל הנראה יתקיימו בזמן הקרוב, ייתכן שהכנסת תפוזר כבר בשבוע הבא.
בחירות לישראל בעת הזאת, זה דבר רע. אבל אם ייגזר על ישראל ללכת לבחירות, עבור מרצ זאת יכולה להיות הזדמנות היסטורית להגדיל משמעותית את כוחנו והשפעתנו על הפוליטיקה הישראלית.
בגידתה של מפלגת העבודה, היחלשותה של כחול לבן והמחאה בחוץ, מייצרת לנו הזדמנות חד פעמית לקלוט מאות אלפי מצביעים, שחושבים מרצ אבל תמיד הצביעו פתק אחר.
בפוליטיקה הישראלית יש מקום רק למפלגת שמאל אחת בין יש עתיד לרשימה המשותפת והעוגן שלה הוא מרצ.
מה עושים?
כדי שלא נפספס את ההזדמנות, מרצ חייבת לפעול.
עלינו לפעול כדי לפתוח את הדלת והשורות ולגרום למצביעי העבודה ואפילו כחול לבן ויש עתיד לראות במרצ בית.
אני קורא לדמויות המרכזיות בעבר ובהווה במפלגת העבודה, להצטרף אלינו ולתת לציבור הישראלי אלטרנטיבה אידיאולוגית ופוליטית סוציאל דמוקרטית ושוחרת שלום.
עלינו לפנות לציבור הערבי בישראל ומציע אלטרנטיבה יהודית ערבית המקדמת שוויון, שלום, מאבק בגזענות, סגירת פערים וצדק חברתי.
וכדי שזה יקרה אנו חייבים ייצוג של נציגות ונציגים ערביים ברשימה לכנסת.
עם ההכרזה על בחירות, אנו חייבים לפעול מהר, לקצר ככל הניתן את ההליכים הפנימיים, לנסות ולהתגבר על המחלוקות ולהציג חזית אחידה ומגובשת לבוחר.
מרצ היא כמעט המפלגה היחידה שיש לה מוסדות פנימיים, אנו צריכים לדאוג שמהערכת המפלגתית מסייעת להצלחת המפלגה ופועלת בצורה יעילה וקונסטרוקטיבית.
ההצעה שמובאת לפניכם לדחות את הבחירות לוועידה, על רקע המשבר הפוליטי והבריאותי, היא ההצעה המתבקשת ואני קורא לצירים להצביע בעדה.
חברות וחברים, זאת הייתה שנה סוערת, מלאת תהפוכות, שנה שבסופה אנו יכולים להגיד בגאווה, לא התקפלנו, לא בגדנו, לא ערקנו ולא התקרנפנו, וכן השפענו.
כל מי שערק וגנב קולות, עומד עכשיו על אפס בסקרים.
מרצ נמצאת במומנטום חיובי, הסקרים משקפים זאת, יש לנו פוטנציאל עצום ואחריות גדולה לממש אותו, בתקופה הגורלית ביותר לעתיד הדמוקרטיה הישראלית.
יש לנו פוטנציאל אדיר, ועם תבונה וחריצות, אני משוכנע שנממש. אותו.