פורסם באתר "וואלה".
החורף כמעט נגמר, והממשלה חייבת להציג תוכנית חירום אמיתית לחיסכון במים. על מסע הפירסום הקודם ציפצפו כולם, ולמרות הרצון הטוב וההתגייסות של השחקנים והדוגמניות בקמפיין הנוכחי – זה לא מה שיעזור
מאת ח"כ ניצן הורוביץ
אל תתנו לגשמים הברוכים של השבועות האחרונים להטעות אתכם. דווקא כשהכל מסביב ירוק ופורח, צריך להכיר במציאות: גם אם יירדו עשרות מילימטרים נוספים באיזורים כמו אגן ההיקוות של הכנרת, הגירעון הכולל במשק המים שלנו הולך וגדל. חודש פברואר הסתיים באופן סוער ונפלא, אבל ברוב אזורי הארץ, כמויות הגשמים מאז תחילת החורף קטנות מהממוצע הרב שנתי. ירושלים, למשל, זכתה מאז תחילת החורף רק ב-60 אחוזים מכמות הגשם שהיתה אמורה לקבל, והחורף כבר בעצם נגמר. פברואר היה השלישי והאחרון בחודשי הגשם העיקריים. כך שגם אם שארית מארס תהיה גשומה באופן חריג, התמונה הכללית תשתנה רק במעט.
אנחנו כבר נמצאים במשבר מים חריף, ולקראת הקיץ הוא עלול להעמיק. ישראל ירדה מזמן מתחת לקו האדום העליון, וגם מתחת לקו האדום התחתון, ועכשיו היא מאוד קרובה לקו השחור. מצב הכינרת כה גרוע, שגם אם בשנה הקרובה יפסיקו את השאיבה כליל, הרי האידוי הטבעי לבדו, בקיץ הלוהט, צפוי להוריד אותה מתחת לקו השחור. ולמרות זאת אין במדינה תפיסה מערכתית של טיפול במקורות המים, ואין תכנון הולם לטווח ארוך. הגישה היא סקטוריאלית וקצרת מועד, כאשר שלל גופים שלטוניים מתקוטטים ביניהם על סמכויות ותקציבים.
בבעיות היסוד הקשות של משק המים, כולל בחקלאות, צריכה לטפל הכנסת באמצעות תהליך יסודי של שינויי חקיקה. אני מקווה שבכנסת הזו יימצאו מספיק חברים אחראים, כדי שנוכל לשתף פעולה בין המפלגות ולחולל את השינויים הללו. אולם גירעון המים החריף מחייב לנקוט כבר עכשיו במספר צעדים דחופים. וזאת צריכה לעשות הממשלה. אין להמתין לנס שימלא את 5 המטרים שחסרים בכינרת ואת האקוויפרים המידלדלים שלנו.
מסעי פירסום עם דוגמניות, כבר לא יעזרו. וגם הקמפיין שעולה בימים אלה, עם שלל אמנים מלאי כישרון ורצון טוב, איננו הפתרון.
עם סיומו של החורף, צריכה הממשלה להציג לציבור תוכנית חירום אמיתית של חיסכון במים. אלה צריכים להיות העקרונות הבסיסיים של תוכנית כזו:
מחיר
יש לקבוע מכסת מים סבירה לשימוש ביתי, במחיר הקיים, כאשר כל חריגה ממנה תחוייב בתעריף חירום גבוה בהרבה. מי שממלא בריכות, או שוטף את המכונית כל יומיים – ישלם. ללא שינוי דראסטי בתימחור המים, לא תהיה מוטיבציה אמיתית לחיסכון.
חיסכון
יש לאכוף ולמנוע ביזבוז מים בגינון לנוי – פרטי וציבורי- על ידי בחירת צמחים מתאימים לאקלים או חלופות לצמחייה, ועל ידי השקייה בשעות מתאימות. על המלצות החיסכון של הקיץ שעבר, ציפצפו כולם, כולל הרשויות המקומיות. חריגה מהמכסות הפעם, צריכה להיענות ביד קשה ובקנסות כבדים. אין לנו את המותרות להמשיך ולהציף כאן גינות טרופיות, כאילו היינו בברזיל, או מדשאות ענק, כאילו היינו בצפון אירופה. ישראל נמצאת ברובה באזור שחון. אנחנו חייבים להבין את זה.
ניתן להשיג חיסכון גדול מאוד במים על-ידי טיפול הולם בדליפות ובצנרת לא תקינה. מעטים יודעים שיותר מ-15% מהמים הנשאבים בישראל אובדים בשל דליפות וצנרת לקויה.
מאבק בזיהום
העניין הצורם ביותר הוא הזיהום: למרות המחסור החמור במים, נמשך הזיהום השיטתי של מאגרי המים בישראל. הזיהום פוגע באופן אנוש במשק המים. במדינה ששרויה במשבר מים חריף, זיהום מים הוא פשע. החוקים כבר קיימים. צריך לאכוף אותם. מי שמזהם מקור מים, חייב להיענש בחומרה. אם סוף-סוף תוטל אחריות אישית, פלילית ונזיקית, על מזהמי מים, אם סוף-סוף מישהו ירגיש על בשרו את מחיר הזיהום הפושע של מי תהום ונחלים, אולי יתחולל כאן שינוי.
מיחזור
העתיד טמון במיחזור מים. לאו דווקא בהתפלה. התפלה היא תהליך יקר, שדורש אנרגיה רבה ומזהמת, וצריך בה לראות מוצא אחרון בלבד, ולא אופציה מועדפת. העדיפות צריכה להינתן למיחזור ושימוש חוזר, גם ברמה הביתית. יש לעודד שימוש חוזר ב"מים אפורים" (מי מטבח, כביסה, מקלחת) בהיקפים מירביים, במיוחד לצורך הדחת אסלות: יותר מ-40% מצריכת המים הביתית בישראל. לא יתכן שבמדינה שנמצאת במשבר מים חריף, נמשיך להדיח את האסלה במי שתייה. בתים חדשים צריכים להיות מצוידים בצנרת שתאפשר שימוש חוזר כזה במים האפורים. השימוש החוזר יביא לחיסכון של כמעט חצי (!) בצריכת המים הביתית, וכמובן שיקטין בהתאם את כמויות הביוב שאנו פולטים, על כל המשמעות העצומה שיש בכך. יש לעודד גם אגירת מי גשמים, ובמיוחד למנוע את האיוולת של הזרמתם במערכת הניקוז אל הביוב, כפי שקרה בשבועות האחרונים.
הצעדים הללו, של חיסכון, תימחור הולם, וענישה, בשילוב שינויי חקיקה שיטפלו בבעיות היסוד של משק המים בישראל, יבטיחו שכל צרכני המים יוכלו ליהנות מאספקה של מים ראויים לשימוש, ובכלל זה המגזר הביתי, החקלאי, התעשייתי והטבע. כן, גם הטבע. שימוש מושכל במים שלנו ותכנון חכם לטווח ארוך, ישאירו מים גם לטבע: לנחלים, לשמורות, ואפילו לים המלח שנמצא בסכנת כליה. ובינתיים לא יזיק לנו איזה חוני המעגל שיביא עלינו גשמי רצון, ברכה, ונדבה אפילו במארס ואפריל.