עוסקים רבים, המספקים טובין כאמור, חורגים ממסגרת הזמן שהם קובעים עם הצרכן ובהתאם למצב החוקי הקיים אין חובה החלה על עוסק לעמוד בזמן שנקבע, ואין לצרכן אפשרות להגשת תביעה או תלונה כנגד העוסק. חלקם האחר של העוסקים, חומק באמצעות נוהג שהשתרש בין העוסקים במשק, במסגרתו לא מתאמים העוסקים טווח שעות "רשמי" לאספקת הטובין בבית הצרכן, אלא קובעים עימו כי יתקשרו אליו בהתראה של מספר דקות ברגע שהטכנאי יהיה באזור.
במצב דברים זה, צרכנים, שלא יכולים להתנות על דרישת העוסקים מאחר שכבר רכשו את המוצר, נאלצים פעמים רבות להישאר מרותקים לביתם או לאזור מגוריהם למשך שעות רבות עד לקבלת המוצר. ההמתנה הממושכת בבית נעשית על חשבונם בלי שהעוסקים ייקחו אחריות על איחוריהם או על פרקי הזמן הארוכים לעתים שקבעו.
מטרת הצעת החוק והרעיון שבבסיסה, מתאפיינים בהעברת יכולת האכיפה לידי הצרכנים באמצעות מתן תמריץ כספי ועידוד תלונות צרכנים באופן שישפר את השירות לצרכן. הצעת החוק באה למנוע ניסיונות של עוסקים לעכב את הצרכנים על חשבונם למשך שעות רבות בהמתנה לאספקת מוצרים.
הצעת החוק קובעת, כי במקרים שבהם נדרש עוסק לספק טובין לביתו של צרכן במשלוח, לאחר ביצוע עסקה, והעוסק איחר בפרק זמן העולה על שעה, מעבר לשעתיים שתואמו עם הצרכן, ישלם העוסק לצרכן פיצוי בסך של 300 שקלים חדשים, ואילו על חריגה לפרק זמן העולה על שעתיים, ישלם העוסק לצרכן סך של 600 שקלים חדשים, בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 18א לחוק העיקרי. כמו כן, במקרים שבהם ינסה העוסק להתחמק מלקבוע מסגרת זמן ויתאם עם הצרכן הגעה לביתו בקריאה טלפונית ללא מסגרת זמן, ישלם העוסק לצרכן פיצוי בסך של 300 שקלים חדשים ללא תלות בנזק.