מדינת ישראל משופעת בקרינת השמש, בידע רב שנצבר בשנים של מחקר ופיתוח ובמיוחד בטכנולוגיה חלוצית מוכחת פרי פיתוח ישראלי אשר הביאה להקמתה של תחנת הכוח הסולארית בקליפורניה כבר לפני 20 שנה. ישראל משמשת דוגמא חיובית לשימוש נרחב בדודי השמש אשר התאפשר הודות לחקיקה חשובה משנות ה-80. עם זאת, לא נעשה די לניצול הפוטנציאל האדיר הגלום בקרינת השמש בישראל.
מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לייצר חשמל מאנרגיות ממקורות מתחדשים בשיעור של 2% עד לסוף שנת 2007. למרבה הצער, עד לסוף שנה זו לא עלה השיעור בפועל על 0.1%.
אנרגית השמש מספקת מענה לבעיות סביבתיות הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי. במישור המקומי – החשמל הקונבנציונאלי מזהם את האוויר, הים, היבשה ומי התהום. במישור הגלובלי – החשמל הקונבנציונאלי פולט לאוויר גזי חממה הגורמים להאצת משבר האקלים.
מדינות רבות בעולם כבר אימצו את מקורות האנרגיה המתחדשים ובכלל זה גם מדינות מתפתחות. מדינות בעלות קרינת שמש פחותה בעוצמתה מזו שבישראל, כגון גרמניה, יפן, ספרד, קליפורניה ואוסטרליה, מצאו לנכון להנהיג מדיניות ממשלתית תומכת, הן באמצעות תמריצים עקיפים והן באמצעות השקעה תקציבית ישירה. גם מדינות פחות מפותחות כגון מצרים, אלג'יריה ומרוקו מצויות בהליכים מתקדמים להקמת תחנות כוח סולאריות. אפילו סין מתעתדת להפוך למעצמה בתחום אנרגיית הרוח.
הצעת החוק נדחתה במליאת הכנסת. על התגובות להצבעה ניתן לקרוא בקישור הבא: