תעשיית הפרווה היא תעשייה אכזרית, הגורמת סבל נורא ומיותר ליונקים רבים בעבור מותרות המיועדות לפלח מצומצם מהאוכלוסייה בלבד. מוערך כי מדי שנה ברחבי העולם 75 מיליון בעלי חיים נפשטים מעורם בעודם בחיים בעבור תעשייה זו.
בחוות להפקת מוצרי פרווה מסביב לעולם מגדלים בעלי חיים רבים, בהם כלבים, חתולים, חורפנים, שועלים, ארנבונים, צ'ינצ'ילות ואחרים, בתת תנאים. בהגיעם לגודל המתאים, מומתים בעלי חיים אלה למען פרוותם. כדי שלא לפגוע בחומר הגלם, פעמים רבות מהממים את בעל החיים, ממיתים אותו בעזרת חשמל או גז, ואף פושטים את עורו מעליו בעודו בחיים.
פרוות אחרות מגיעות מחיות בר שניצודות במיוחד בעבור מטרה זו. דוגמה בולטת לכך היא גורי כלבי ים, שכחצי מיליון מהם ניצודים מדי חודש מרס במדינות כמו קנדה. ציידים לוכדים את הגורים והולמים בהם בחפצים קהים עד לאובדן הכרה, ואז פושטים מעליהם את עורם. מלבד האכזריות הכרוכה בהפקת הפרוות, נגרם גם נזק חמור לחיות בר בסכנת הכחדה וכך למערכות אקולוגיות שלמות.
לאחרונה נחשף כי בגדי פרווה שנמכרו ברשתות אופנה בישראל כפרוות סינתטיות, היו למעשה פרוות של כלבים וחתולים שגודלו בסין ונמכרו כפרוות סינתטיות תוך הטעיית הצרכנים. למרבה הצער והתדהמה, מתברר כי הפקת פרוות כלבים וחתולים זולה יותר מהפקת פרווה סינתטית. גורמים המצויים בעניין מדווחים כי קיימת תופעה המכונה "mislabel", בה היצרן מצמיד תגית שגויה בכוונה תחילה, כדי להציג פרוות של כלבים וחתולים כפרוות סינתטיות או כפרוות של חיות בר, וזאת על מנת למנוע רתיעה מרכישתן.
בלחץ הסיעות החרדיות ומשרד התעשיה והמסחר מתנגדת הממשלה להצעת החוק: