איסוף ופינוי פסולת למיחזור
הגידול המהיר של האוכלוסייה על פני כדור הארץ והשיפור ברמת החיים מביאים לעליה חדה בצריכת מוצרים ולעלייה מתמדת בניצולם של חומרי גלם. קצב הגידול של כמות הפסולת בישראל כפול מקצב גידול האוכלוסייה. רוב הפסולת מורכבת מחומרים הניתנים למיחזור כמו נייר, פלסטיק, וזכוכית. מיחזור מהווה פתרון אידיאלי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית, משום שהוא חוסך בחומרי גלם ובעתודות קרקע רבות ומפחית נזקים שמקורם בהטמנה (מזבלות).
בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מיחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מיחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המיחזור במרחב הפרטי של כל אדם. המשרד להגנת הסביבה רכש 16,000 מכלים לאיסוף נייר והפיצם ביותר מ-90 משרדים ממשלתיים ברחבי הארץ. מאז חולקו המיכלים, חלה עלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף. מנתון זה ניתן לראות כי הצבת מתקני מיחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, תביא לעלייה משמעותית ברמות המיחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מיחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המיחזור לקל ונגיש.
העדפת טובין ממוחזרים במכרזי המדינה
התיקון המוצע לחוק יאפשר לקבוע מסגרת חוקית, אשר תחייב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להעדיף במכרזים המפורסמים על ידם רכישת מוצרים ממוחזרים, כדוגמת מוצרי הדפסה מתכלים ממוחזרים הדומים באיכותם למוצרים מקוריים.
בעולם כולו מקובל למחזר את ראשי הדיו והטונרים למדפסות ופקסים וזאת ממספר טעמים. מן הבחינה הכלכלית, שימוש במוצרי הדפסה מתכלים וממוחזרים מאפשר חסכון גדול בעלויות המגיע לכ- 40% – 30% ביחס לעלות מוצר מקורי. משרדי הממשלה ויחידות הסמך צורכות מוצרי הדפסה בהיקף של כ- 60 מליון ש"ח בשנה. מעבר לשימוש במוצרי הדפסה ממוחזרים יוביל לחסכון כספי בתקציב הממשלה המוערך בכ-24 מליון ש"ח לשנה. כמו כן, יש לציין כי המרכיב העיקרי של ראשי הדיו והטונרים, הפלסטיק, מתכלה רק לאחר כ- 100 שנה. במידה ולא ימוחזרו, יוטמנו מוצרי ההדפסה במטמנות הפסולת מבלי להתפרק ויזהמו את הסביבה.
מבחינת שיקולים ערכיים וסביבתיים, בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות המיחזור למניעת הצטברות זבל וחומרים מזהמים שונים הפוגעים באיכות הסביבה.
ראוי לציין, כי התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה בעניין מיחזור והפחתת פסולת במשרדי הממשלה וגופי הסמך , לפיה נאספים מוצרי ההדפסה המשומשים, והם נמכרים ליצרנים העוסקים במיחזורם והשבתם לצריכה.
התיקון המוצע יסייע לקידום המיחזור והשמירה על איכות הסביבה מהיבט הרכישה, והוא משתלב במדיניות הממשלה לקידום פיתוח בר קיימא.
איסוף ומיחזור פסולת אלקטרונית
פסולת אלקטרונית מעוררת דאגה גוברת והולכת באירופה, בארה"ב וברחבי העולם כולו. דאגה זו נובעת הן מכמויות הפסולת הגדלות בהתמדה, פי שלושה מקצב הגידול של הפסולת הביתית והן מההכרה בגודל הסיכון הסביבתי והבריאותי הטמון בטיפול הלקוי בפסולת זו.
מוצרים אלקטרוניים רבים הנמצאים בשימוש יומיומי בבתי המגורים ובמשרדים בישראל מכילים חומרים מסוכנים. במצב הקיים כיום בישראל, לא מתקיימת כל הפרדה של המוצרים האלקטרוניים בתום השימוש בהם מכלל הפסולת. הפסולת האלקטרונית המכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת ומתפרקת, ולכך השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, ביניהן כספית, קדמיום ועופרת עשויות להיפלט לסביבה ולהביא לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, דהיינו, הטמנה באתרי סילוק פסולת, אינו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהמצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית. על פי מחקר שנערך בארה"ב משקל הפסולת האלקטרונית הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה 70% מתכולתה הרעילה.
חוק זה מתבסס על הדרישות הקבועות בדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת אלקטרונית משנת 2003 (Waste Electrical and Electronic Equipment Directive, European Community directive 2002/96/EC), המאמצת את התפיסה המקובלת בעולם, לפיה יש להטיל את האחריות לטיפול בזיהום על הגורם המזהם (עיקרון אחריות היצרן המורחבת). לפי עקרון זה, היצרנים (והיבואנים) אחראים למוצריהם בסוף מחזור החיים של המוצר.
הצעת החוק נכתבה בשיתוף ארגון "אדם,טבע ודין”.
חובת מיחזור בבית עסק גדול
הגידול המהיר של האוכלוסייה על פני כדור הארץ והשיפור ברמת החיים מביאים לעליה חדה בצריכת מוצרים ולעלייה מתמדת בניצולם של חומרי גלם. קצב הגידול של כמות הפסולת בישראל כפול מקצב גידול האוכלוסייה. רוב הפסולת מורכבת מחומרים הניתנים למיחזור כמו נייר, פלסטיק, וזכוכית. מיחזור מהווה פתרון אידיאלי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית, משום שהוא חוסך בחומרי גלם ובעתודות קרקע רבות ומפחית נזקים שמקורם בהטמנה (מזבלות).
בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מיחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מיחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המיחזור במרחב הפרטי של כל אדם. המשרד להגנת הסביבה רכש 16,000 מכלים לאיסוף נייר והפיצם ביותר מ-90 משרדים ממשלתיים ברחבי הארץ. מאז חולקו המיכלים, חלה עלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף. מנתון זה ניתן לראות כי הצבת מתקני מיחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, תביא לעלייה משמעותית ברמות המיחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מיחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המיחזור לקל ונגיש.
איסוף תרופות
סקרים מצביעים על כך שכ-80% מהציבור בישראל נוהגים להשליך תרופות אשר אין בהם צורך, לפחי אשפה או לאסלות השירותים. השלכת תרופות לפחי האשפה או לאסלות השירותים גורמת לחלחול של שרידי אנטיביוטיקה, הורמונים וחומרים כימיים לקרקע ולמי התהום. חלחול זה עלול לגרום לנזקים בריאותיים וסביבתיים קשים, בהם התפתחות חיידקים עמידים, בעיות פריון, עלייה בתחלואה בסרטן וליקויים פסיכולוגים ונוירולוגים.
חוק זה נועד למנוע היווצרות מפגעים בריאותיים וסביבתיים אלו, באמצעות הטלת חובת איסוף של תרופות הנמצאות בידי הציבור, על בתי המרקחת, לשם טיפול מסודר בהשמדתם.
הפחתת פסולת אריזות ומחזורה
פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל. משקל פסולת האריזות הוא כ-21% מסך משקל כלל הפסולת הביתית, ונפחה מתוך סך הפסולת הוא 50%. כמות הפסולת הביתית והמסחרית בישראל בשנת 2006 הסתכמה ב-4,180,560 טונות, ופסולת האריזות מהווה כ-800,000 עד 900,000 טונות מתוכה באותה השנה, אשר רובה הגדול מטופל באמצעות הטמנה. בנסיבות אלה, הפחתה בכמות פסולת האריזות תוכל להפחית בצורה משמעותית גם את כמות הפסולת הכוללת בישראל ומחזורה יכול לתרום רבות לשיפור מאזן המחזור בישראל. בנוסף, על פי הערכת ארגון אדם, טבע ודין, טיפול נכון בפסולת האריזות יגרור אחריו הפחתה של פליטת כמיליון טון גזי חממה בשנה.
חובת המחזור שבדין מטילה על כל רשות מקומית למחזור לפחות 25% מסך כל הפסולת בתחומה. מרביתן המכריע של הרשויות בישראל אינן עומדות ביעדי המחזור ושיעורי המחזור בהן עומדים על אחוזים בודדים בלבד. הדבר נובע מטעמים של כדאיות כלכלית בהם נאחזות הרשויות כצידוק לכך שהן מעדיפות את ההטמנה על פני המחזור.
הצעת החוק מעבירה את האחריות למחזור על יצרני ויבואני האריזות בהתאם לעיקרון "המזהם משלם". מוצע בזאת כי תקבע חובה על חייב במחזור לאסוף ולמחזר אריזות ופסולת אריזות של מוצריו, האחריות למחזור האריזות תועבר ליצרני ויבואני המוצרים הארוזים, שיפעילו תשתית מתקדמת, הכוללת התאגדות בתאגידים שיוקמו לצורך כך, לאיסוף וטיפול בפסולת. מוצע שבשנה הראשונה יפעל חייב במחזור למחזור של פסולת אריזות בשיעור של 50% מסך משקלם הכולל של כל האריזות שייבא או שיווק בישראל, 65% מהשנה הרביעית ו-70% מהשנה השישית. היעדים יעודכנו מדי מספר שנים בהתאם לנהוג בעולם בתחום. השר להגנת הסביבה ימנה ממונה שייפקח על ישומו של חוק זה, אשר היצרן או היבואן יחויב בדיווח לו, ואשר תהיה לו הסמכות לקנוס באמצעות עיצום כספי חייב במחזור אשר יחרוג מיעדים אלה. כן ימונו מפקחים אשר יפעלו לאכיפת הוראות החוק.