הפגנת החופש בבית שמש – ״אנחנו לא נרפה, לא נוותר על החופש, לא נהיה איראן!״

ערב טוב אנשים חופשיים!

ערב טוב לאנשים שבאו להגיד כן למדינה יהודית-דמוקרטית, מדינה ברוח ערכי מגילת העצמאות.

ערב טוב לאנשים שאומרים "לא לגזענות", "לא לאפליה", לא להשפלת  נשים, לא לקיצוניות, ולא לאלימות!

ההפגנה הזו כאן היא בעלת חשיבות עצומה, היא סמל למאבק גדול בהרבה – מאבק על השפיות במדינת ישראל!

ואנחנו לא נרפה, לא נוותר על החופש! לא נהיה איראן!

באנו לכאן להגיד שאנחנו רוצים לחיות במדינה עם ערכים, במדינה שבה כל אדם, כל איש וכל אישה, יכולים לחיות לפי אמונתם ולפי השקפתם – כל עוד הם שומרים על החוק ועל הערכים הבסיסיים של מדינת ישראל,

והערכים האלה לא כוללים השפלת נשים, ולא כוללים השתמטות, ולא כוללים סחטנות וכפייה דתית, ולא כוללים ביזיון של בית המשפט!

בשבועות האחרונים רבים מאתנו חשים שהמדינה שלנו מתאבדת, שאם הדברים ימשיכו בכיוון כזה, לא יהיה כאן עתיד. לכן באנו הנה לחזק את הערכים הדמוקרטיים שהם המגן האחרון על השפיות במדינה הזאת.

והנה, שרים, חברי כנסת, רבנים גדולים, הצמרת החרדית, מעניקים גיבוי לביזיון הזה.

דיכוי ואפליה ומשחקי כוח ופוליטיקה מכוערת – זה מה שזה!

אבל האשמים האמיתיים הם אנחנו: האנשים החופשיים. אנחנו אפשרנו להם לקיים מערכות חינוך סקטוריאליות, לא ממלכתיות, נטולי השכלה כללית – והכל במימון של המדינה, במימון שלנו.

תחבורה ציבורית שמושבתת כל סוף שבוע, ואשה שמעזה לעלות על אוטובוס מקדימה, קוראים לה זונה ודוחפים אותה לאחור.

 

אנחנו אפשרנו את האפליה בין דם לדם, את הפטור הגורף משירות בצה"ל, את ההשתמטות חסרת הבושה הזאת

אנחנו אפשרנו לבתי הדין הרבניים להפלות נשים, להתעלל בעולים , להוציא את הנשמה לגרים, לכפות דינים והלכות של ימי הביניים!

 

תראו לאן הגענו במדינת ישראל:

אוטובוסים עם הפרדה בין נשים וגברים – בושה וחרפה.

גדר בחצר של בית ספר כדי שאשכנזיות חלילה לא יבואו במגע עם ספרדיות – בושה.

התפרעויות בגלל עצמות וכל מיני קברים פגאניים – בושה

מקום אחרון בעולם בתרומת איברים – בושה (אנשים מתים בגלל הבורות והנבערות הזו)

אינספור ג'ובים ושחיתויות במועצות הדתיות, במנגוני הכשרות, בתקציבים – בושה וחרפה

התעמרות באתיופים ובעולים מרוסיה – בגיור, בנישואין – בושה

התקפות על בתי כנסת רפורמים וקונסרבטיבים – בושה.

 

והם עוד קוראים לשוטרים "נאצים"… בלי בושה.

אז לנוכח הקרביות ורוח הלחימה  שהפגינו כאן אנשי העדה החרדית – יש לי בשבילכם המלצה: אם אתם כל כך חזקים, כל כך נחושים ולהוטים – לכו לצבא!

להתפרע בבית שמש זה בסדר, לאבל לצבא אסור ללכת!?

 

זו לא המדינה שבה אנחנו רוצים לחיות. זו לא מדינת ישראל. אין לזה דבר וחצי דבר עם ערכי היהדות – זה הכל פוליטיקה עסקנית מכוערת, ביזיון אחד גדול.

אם קבוצה חרדית כל כך בזה למדינה ולחוקיה, היא  מוזמנת לצאת מהממשלה ולהפסיק את הסבל הנורא הנגרם לה בקבלת תקציבים ותמיכות מהמדינה בה היא אינה מכירה…

אבל הם ממשיכים לשבת בממשלה – בכל הממשלות, מאז קום המדינה – וגם לירוק בפרצופה של המדינה.

ומול הביזיון הזה – הממשלה שותקת. ראש הממשלה, שר החינוך – שותקים כמו דגים אילמים. כאילו כל זה קורה במדינה אחרת, כאילו זה קורה על הירח.

ראש הממשלה שותק כי פוחד להרגיז את השותפים שלו בקואליציה.

ביבי שותק, אבל אנחנו לא שותקים. אנחנו לא ניתן לזה לקרות – אנחנו עדיין הרוב במדינה הזאת, הרוב השפוי, ויש לנו הכוח לשנות.

כי אנחנו יודעים שאם שליש מהילדים בכיתות הנמוכות במדינה הזאת שלא מקבלים השכלה כללית, לא ישרתו בצבא, ולא יעבדו – לא תהיה לנו כאן מדינה.

כי אם לא נציית לחוק, אם לא נקיים את החלטות בתי המשפט – לא תהיה לנו מדינה.

כי אם המדינה הזאת תהיה מדינת הלכה – לא תהיה לנו מדינה – לא לחילונים ולא לדתיים ולא לחרדים.

המפתח לכל העניין הוא הפרדת הדת מהשלטון. זה העניין, וזה השורש. ואסור להרפות מהמאבק הזה. אנחנו הענקנו למימסד החרדי את המדינה על מגש של כסף – תרתי משמע… וזה המפתח לפתרון .

הגיע הזמן שהקול הזה שיוצא מכאן, שיוצא מהלב שלנו, יביא לשינוי במדינת ישראל.

אנחנו רואים את ההתעוררות בכל רחבי הארץ: במאבקים של שכונות וקהילות על מרחב ציבורי חופשי, במאבק על החינוך והתרבות, במאבק למען שלטון החוק – במאבק למען ישראל יהודית-דמוקרטית.

אנחנו רוצים מדינה נורמלית, שפויה – זו הציונות שלנו!

ועם הדגל הזה, הדמוקרטי, עם ערכי מגילת העצמאות – אנחנו ננצח!

זו הציונות שלנו, זו המדינה שלנו, ואנחנו לא נעצור עד שבאמת נהיה עם חופשי בארצנו!

חג שמח!