הסכנה הגדולה

אלה אמורים להיות הימים המרגשים ביותר בלוח השנה הישראלי. קצת אחרי פסח, בין יום השואה לבין יום הזיכרון ויום העצמאות, כשהפעם נוספת אליהם גם הקמת ממשלה והשבעת כנסת חדשה, וגם תחילת חזרה לשיגרה שאחרי הקורונה. אלא שהימים האלה הם הכל מלבד מרגשים ומרוממי רוח. אלה ימים שחורים על רצף של הרס שיטתי של הדמוקרטיה שלנו.

שלילת פרס ישראל מפרופ׳ עודד גולדרייך, פתיחת שלב העדויות במשפטו של המושחת, ההתקפה האלימה על הרב אריק אשרמן בידי מתנחלים רעולי פנים, פעולת השנאה המכונה ״תג מחיר״ בכפר כמאנה, אלימות המשטרה כלפי ח״כ עופר כסיף בירושלים, ומעל כל זה ההתרחשות הפוליטית האסונית.

למרות שאני מתורגל כבר במעמד הזה, עדיין התרגשתי מאוד בהשבעת הכנסת החדשה. מרצ הכפילה את כוחה, קיבלנו מנדט ברור לשינוי מהמון צעירים מצביעי פעם ראשונה שנתנו בנו אמון, ויש לנו סיעה טובה ורצינית. אלא שההתרגשות שלי חלפה חיש מהר. הבטתי סביב: בן גביר, מעוז, סמוטריץ׳ – אנשים שאם היו נכנסים לממשלה אירופית כלשהי, היתה קמה מחאה חריפה, בוודאי מצד הקהילה היהודית המקומית. אבל אלה האנשים שמחזיקים את נתניהו במקום רגיש, ויחזיקו גם בתפקידי מפתח בממשלתו, אם יצליח להקים ממשלה ואם אנחנו לא נבלום אותם.

רשימת הקיצונים הזו שהרכיב נתניהו ושניכסה לעצמה באופן מביש את השם ״הציונות הדתית״ (כציוני אני מתבייש), הופיעה בקלפי עם האות ט׳. זו האות שקיבל בזמנו רחבעם זאבי (גנדי), לרשימתו תומכת הטרנספר. ט׳ – טרנספר. וכך בדיוק אמר השבוע סמוטריץ׳ עצמו: מוסלמי אמיתי חייב לדעת שארץ ישראל שייכת ליהודים, וערבים שלא מכירים בכך לא יישארו כאן.

פה טמונה החשיבות הגדולה ביותר בהוצאת המושחת מבלפור. אפילו יותר מעצירת מסע ההרס שלו נגד מערכת המשפט. כי אם יצליח להקים ממשלה עם האנשים האלה, קלגסי עוצמה יהודית ונועם ושאר שותפים הדוגלים בכפייה, במדינת הלכה, בסיפוח ובעליונות הגזע היהודי, זו תהיה הממשלה הקיצונית ביותר מאז קום המדינה – ממשלה שמרכיביה רואים בדמוקרטיה אויב מסוכן ודוגלים בהחרבתה.

מוטלת עלינו אחריות היסטורית למצות כל אפשרות להקמת ממשלה חדשה, כדי למנוע את הרס החברה הישראלית. הדרך היחידה להביא לכך היא באמצעות שיתוף מפלגות שונות מהשמאל, המרכז והימין, כולל מפלגות ערביות. כמובן שזו מלאכה קשה ומורכבת, וזו אינה קואליציה ״טבעית״. אבל המציאות הנוכחית היא הכל חוץ מטבעית ונורמלית. וכך גם האפשרות של בחירות חמישיות (!) המעידה על מחלה קשה המקננת בגוף הישראלי, ומאיימת לכלות אותו.

עכשיו נמצא המנדט בידי נתניהו. לדעתי, ואמרתי זאת לנשיא ריבלין, לא היה ראוי (בלשון המעטה) להעניק לו את המנדט הזה, גם אם היו לו יותר ממליצים. אסור לנו לבזבז את הזמן ולהמתין בצד עד להודעת נתניהו אם הצליח או נכשל במשימה. צריך לנצל את הזמן הזה כדי לקדם את הסיכומים על הקמת ממשלה חלופית. מהנסיון העגום של השנתיים האחרונות, אני יודע וחוויתי זאת על בשרי, עד כמה הזמן הזה קצר.

אם נתניהו יצליח להקים את הממשלה האיומה שהוא מתכנן, מרצ תהיה האופוזיציה הלוחמנית ביותר מולם. אתם יכולים לסמוך עלינו ששישה חברי הכנסת שלנו ייאבקו בהם בכל הכוח. ואם נתניהו ייכשל ויחזיר את המנדט, אנחנו נמצה את כל האפשרויות להקמת ממשלה חלופית בהשתתפותנו, כדי להתחיל בצעדים ראשונים של שינוי שהארץ הזו כל כך זקוקה לו. יש לנו אחריות לעשות את זה ולשמור על עקרונות היסוד שלנו. כי זה סוד כוחה של מרצ: אנחנו נאמנים לבוחרינו ולעקרונותינו.

אלה האתגרים הגדולים העומדים בפנינו עכשיו, על משמר הדמוקרטיה: בכנסת, בבית המשפט וברחוב. אני נחוש לעמוד באתגרים האלה, ולהוביל את מרצ לעמדת השפעה. שוב תודה ענקית לכל המתנדבים שישבו מטעמנו בוועדות הקלפי והתייצבו מחוץ לקלפיות, ולכל מי שסייע בתרומה, בהפצת המסרים ברשתות, בשיחות שכנוע, ובפעילות שטח. ההישג הגדול של מרצ הוא לגמרי שלכם. עקבו אחרי ההודעות והחומרים שלנו, הצטרפו לפעילות שלנו, והמשיכו לחזק אותנו.