עשן לבן לא היתמר מעל כפר המכביה, ואיש לא יצא אל המירפסת והכריז Habemus imperium – יש לנו ממשלה, אבל כל ילד בישראל כבר מכיר את צמד המילים ״עלה בידי״, וכן, עלה בידינו! הנאשם יעזוב את בלפור ובפעם הראשונה אחרי 21 שנה, מרצ תהיה בממשלה.
נכון, אתם צודקים, הכל עלול להתרחש עד רגע ההצבעה בכנסת, ומייד נפרט כמה מהסכנות שיש מי שכבר מלבה אותן כדי להצית כאן תבערה גדולה. ובכל זאת, ההבנות הושגו, ההסכמים סוכמו, ההודעות נמסרו, וממשלת השינוי עומדת לקום.
זה מעשה היסטורי. לא היתה ממשלה כזו מאז קום המדינה – שותפות של מפלגות כמעט מכל הקשת הפוליטית – מהשמאל, המרכז והימין, כולל מפלגה ערבית. אין ספק שיש בינינו המון מחלוקות. בכל ראיון אני נשאל שאלה קבועה, בגירסה כזו או אחרת – ״מה תעשו אם תהיה מחלוקת על…״ אין שום בעיה למצוא אינספור מחלוקות, והמשתוללים שמסיתים ומאיימים עלינו בימים האלה, יעשו הכל כדי להדגיש אותן ולהחזיר לשלטון את הביביזם. אבל לממשלה הזו יש עקרון מכונן: הסכמות ושיתוף. במקום שנאה ואיבה, גזענות והסתה נגד ציבורים שלמים – התמקדות במה שכן ניתן להסכים ולעשות. תרגיל מעניין, לא ממש אופייני למקומותינו ואולי זו באמת התחלה של תרבות שלטונית אחרת: לראות את מה שכן ולהניח לרגע את מה שלא.
האם זו ממשלת החלומות? לא. היינו מעדיפים הרכב אחר, זה ברור. אבל אנחנו לא חיים על ענן בסרט הוליוודי אלא במציאות פוליטית מחרידה, ולכן אין שום צורך להתנצל ולהצטדק. החלופה היחידה לממשלה הזו היא בחירות חמישיות (ושישיות ושביעיות), כאשר הנאשם נשאר בבלפור. אז אחרי ארבע (!) מערכות בחירות, משבר שלטוני חסר תקדים, אחרי שנים של שיתוק, בלי תקציב, בלי כנסת מתפקדת, עם התקפה נוראה על מערכת המשפט והכפפת האינטרסים הלאומיים לצרכים האישיים של הנאשם – אחרי כל אלה, החלטתי לעשות הכל כדי שמרצ תהיה חלק מרכזי במאמץ לשבור את המעגל המרושע הזה ולפרוץ אל האור. וכך היה. מאז הבחירות, ואפילו לפניהן, מרצ היתה שחקן בולט במהלכים להקמת ממשלה חדשה.
מרצ תקבל תיקים חשובים: הבריאות, הגנת הסביבה, שיתוף פעולה אזורי. שרי מרצ (כל פעם שאני שומע את הצירוף הזה – שרי מרצ – אני חושב כמה שנים עברו מאז ששמענו את זה בפעם האחרונה), אז שרי מרצ יהיו חברים בקבינט המדיני-בטחוני, בקבינט החברתי-כלכלי ובוועדת השרים לחקיקה. חברות וחברי הכנסת שלנו יחזיקו בראשות ועדות חשובות ובתפקידי מפתח בכנסת. הגענו להישגים בתחומי הלהט״ב ודת ומדינה. הכל כתוב בהסכמים שיפורסמו בימים הקרובים.
זו הזדמנות לעשות שינוי גדול. אלה תיקים ותפקידים שמתמודדים עם המשברים הכי גדולים – הקורונה ופערי הבריאות, האקלים, החיים המשותפים בין יהודים לערבים… מרצ לוקחת את זה עליה, כי זו האג׳נדה שלנו: אנחנו סוציאל-דמוקרטים שדוגלים בשיוויון, בחופש ובשלום.
ובדיוק בגלל זה, בגלל ההזדמנות לחולל שינוי אחרי שנים של חידלון, יש מי שמנסים לשרוף. כבר שבועות ארוכים שאנחנו, חברי הכנסת של מרצ, נמצאים תחת מיתקפה של שנאה ואיומים. איומים מפורשים ברצח. הדג מסריח מהראש והראש הוא ראש הממשלה. זה האיש שנותן את הטון, שמסית נגדנו בכל נאום, נוקב בשמותינו כשמות נרדפים לבוגדים ואויבים, אומר שאנחנו חוברים לתומכי טרור, שנפקיר את בטחון המדינה, ואפילו לא התבייש לומר שאנחנו מסכנים את חיילי צה״ל…
אין לו קווים אדומים, והוא יעשה הכל, ה-כ-ל, כדי להכשיל את הממשלה החדשה. כך למשל, המשטרה אישרה לקיים השבוע עוד ״מצעד דגלים״ שיעבור ברובע המוסלמי בירושלים, כאשר כל המטרה היא להתסיס ולהבעיר את השטח מחדש. נתניהו גם מונע עכשיו, לפתע פתאום, את העברת הכסף לחמאס לאחר שעשה זאת שנים. עוד פעם צירוף מסוכן של ירושלים ועזה. לאן זה מוביל?
ראיתי את המשתוללים מחוץ לכפר המכביה, ראיתי את השנאה היוקדת בהפגנה של בן גביר נגד מצעד הגאווה בירושלים. בימים הקרובים זה יתגבר, כי יש פה אינטרס פוליטי ואישי קריטי של הנאשם וחבורה של סייענים. המשטרה וגם השב״כ חייבים להתייחס לכל איום ברצינות, כי זה עלול להיגמר בדם. וכן, זה כבר קרה בעבר.
בימים האלה התמיכה שלכם חשובה מאוד. בואו לאירועים למען ממשלת השינוי. בואו לאירועי הגאווה בכל רחבי הארץ. הפיצו את החומרים שלנו ברשתות. חברות וחברים – לא רק שאנחנו לא מפחדים מהם, אלא שהשנאה שלהם היא התמריץ הכי חזק להקמת הממשל. אסור שהאנשים האלה ימשיכו להחזיק בהגה ולהדהיר אותנו לתהום. אנחנו נעמוד מולם ונקים את הממשלה על אפם וחמתם, ונתחיל לעשות כאן תיקון.