ליברל – גיליון דצמבר 2016
ניצן הורוביץ, וושינגטון
על פי כל המדדים – רייטינג, הקלקות, סקרים – תשדיר הבחירות הפופולרי ביותר במירוץ לנשיאות, היה תשדיר שמאלני, רדיקלי אפילו. לא היו בו שום אפקטים מיוחדים. זה היה אוסף של קטעי וידיאו בנאליים מאסיפות בחירות, עם קצת אימאג׳ים של דולרים, וושינגטון, ובורסה. מה שבלט בו, והפך אותו ללהיט רשת וטלוויזיה, זה הטקסט. הוא מזכיר את גיא רולניק במגש הכסף, ונראה כאילו הועתק מנאום בחירות של ברני סנדרס. אבל לא, הדברים יצאו מפיו של דונלד טראמפ, והיכו חזק בבטן של המצביעים באוהיו, פנסילבניה ומישיגן. הנה, מילה במילה:
״המטרה של התנועה שלנו היא להחליף מימסד פוליטי כושל ומושחת, בממשלה חדשה בשליטתכם: בשליטת העם האמריקאי. מבחינת המימסד, מיליארדי דולרים מונחים על הכף בבחירות האלה. מי ששולטים במסדרונות הכוח בוושינגטון, יחד עם בעלי האינטרסים הגלובליים, לא רוצים בטובתכם. המימסד הפוליטי שמנסה לעצור אותנו הוא זה שאחראי להסכמי הסחר ההרסניים שלנו, ולמדיניות חוץ וכלכלה ששתתה את הדם מארצנו. המימסד הפוליטי הביא להרס המיפעלים שלנו והמישרות שלנו, שהוברחו למכסיקו, לסין, ולכל רחבי תבל… מערך הכוח הגלובלי הזה אחראי להחלטות הכלכליות ששדדו את מעמד העובדים שלנו, רוששו את ארצנו, ושמו את הכסף הזה בכיסים של קומץ תאגידים גדולים וישויות פוליטיות. הדבר היחיד שיכול לעצור את המנגנון המושחת הזה – זה אתם. הכוח היחיד שחזק מספיק להציל את ארצנו – זה אנחנו. אני עושה את זה למען האנשים ולמען התנועה, ואנו ניקח בחזרה את הארץ הזו – למענכם״.
כבר בשלב מוקדם של המירוץ, ובסתירה לציונים הכלכליים המחמיאים של מימשל אובמה, טראמפ הצליח לזהות את הכוח העממי החזק ביותר בארה״ב כיום: מצוקת הבלתי–מחוברים. אלה שנותרו בצד הדרך, מביטים בעיניים כלות ברכבת השפע הדוהרת אל האופק הליברלי. ההסבר השחוק לזעם ההמונים, בוודאי ביחס לאוהדי טראמפ, התמקד לאורך כל השנה בגזע וצבע: ״אמריקה הלבנה״ מול המהגרים שמשנים את אופייה. אלא שארה״ב תמיד היתה מדינת מהגרים מובהקת. מה שכן משתנה בה עכשיו באופן מהותי הוא הפער החברתי.
אחד הביטויים הקשים ביותר הוא הירידה בתוחלת החיים של אמריקאים לבנים מהעשירונים התחתונים. לא היה כדבר הזה בארה״ב מאז השפל הגדול של שנות ה-30׳, וגם לא בשום מדינה מפותחת אחרת. מה שהיה במשך דורות נחלתם של שחורים ומיעוטים, מכה עכשיו בלבנים ממעמד בינוני–נמוך: תחלואה ומוות כתוצאה מסמים, אלכוהוליזם והתאבדות. אמריקאים עניים מתים בגיל צעיר בהרבה מאמריקאים עשירים והפער ביניהם בתוחלת החיים ובאיכות החיים גדל במהירות.
נקודת המפתח היא שהקדנציה הכפולה של אובמה, לא שינתה את המצב באופן מהותי. חמור מכך: ספינת הדגל של נשיאותו, ביטוח הבריאות ״אובמה–קייר״, עלתה על סוג של שרטון וגרמה נזק אדיר לקמפיין של קלינטון – הרבה יותר מפרשת האימיילים וההחלטות התמוהות של ראש האף–בי–איי. ב-1 בנובמבר, שבוע לפני הבחירות, קיבלו עשרות מיליוני אמריקאים דרישות תשלום לביטוח הבריאות שלהם, בסכומים כפולים: פרמייה ממוצעת של 500 דולר לחודש, קפצה לאלף. הזעם על ״אובמה קייר״ שממילא היה גדול, התפרץ. טראמפ היכה על הברזל הלוהט הזה בכל נאום ונאום בימים האחרונים של המירוץ.
אין הרבה סיכוי שטראמפ יממש אפילו חלק קטן מהבטחת הבחירות העצומה הגלומה בתשדיר המהפכני שלו, כמו בקמפיין כולו. המינויים האחרונים לתפקידי מפתח במימשל החדש, הם מעומק הביצה הוושינגטונית ומצמרת ההון–שלטון. אבל הצלחתו המדהימה מלמדת שהציבור בשל למסרים כלכליים–חברתיים מרחיקי לכת בהרבה מכפי שמקובל לחשוב. זה המסר המרכזי של 2016, והרשתות החברתיות הן גורם מכריע בשינוי הזה. מי שמעוניין להיאבק בגל הפופוליזם השוטף את העולם, וגם את ישראל, מוטב שיפנים את הלקח.