רק לעיתים רחוקות קורה שקרן של אור מצליחה לחדור את מסך האטימות והזלזול של הממשלה הזו, להאיר באור גדול ולהביא לשינוי אמיתי וממשי. מקרה מעודד שכזה, קרה לי בדיון במליאת הכנסת, בעקבות פנייה שלי כיו"ר שדולת התרבות בכנסת, למשרד האוצר לבחון את נוהל התמיכות בגופי התרבות. אותו נוהל שלכל הדעות מהווה מסמך חסר כל הגיון, שנראה כאילו נכתב באותה אטימות ידועה לשמצה.
בתקופה האחרונה פרסם החשב הכללי במשרד האוצר נוהל חדש לקבלת תמיכות מתקציב המדינה, המקשה מאוד על גופי התרבות בישראל. בין היתר, הנוהל החדש לא מאפשר שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות, אוסר על שימוש בכספים למימון פעילות משנים קודמות, מה שמגביל את יכולת המוסדות לתכנן ולבצע פעילות רב שנתית, כדוגמת הפקות ארוכות ומתמשכות, ואינו מתייחס כלל למצבים חריגים כגון משבר כלכלי, שאינם בשליטת מוסדות התרבות. ברור לכל כי הנוהל במתכונתו הנוכחית פוגע קשות, וללא כל הצדקה, במוסדות התרבות בישראל, אשר ממילא פועלים תחת אילוצים תקציביים קשים. הוא פוגע בעיקר במוסדות התרבות הקטנים המאפשרים גישה לקהלים רחבים ומהווים נדבך חשוב בפריחת היצירה התרבותית המקומית.
על משרד האוצר לתקן את הנוהל כך שיקל על מוסדות התרבות, יאפשר שיתופי פעולה בין תחומים ומוסדות שונים וירחיב את שיקול הדעת של הפקידות במקרים חריגים. גם כך, תקציבי התרבות בישראל דלים ביותר ומוסדות התרבות קורסים תחת נטל בלתי-אפשרי.
פורום מוסדות התרבות בישראל הציג מסמך המבקר את הנוהל הקלוקל, והציע להכניס בו שורה של שינויים ראויים. בעקבות המסמך הגשתי שאילתא, עליה ענה במליאה סגן שר האוצר, יצחק כהן. בדינמיקה שנוצרה במליאה עם התערבותו של יו"ר הכנסת, נראה כי הנושא אכן יבדק לעומק ואולי בפעם הזו יצליחו קרני האור לחדור את האטימות, והנוהל המדובר ישתנה.
צילום: מיכאל יעקובסון :cc