גאווה בחינוך?

רוב מוסדות החינוך בישראל סגורים בפני ארגוני הקהילה, ומיגזרים שלמים חוסמים פעילות מאורגנת לבני הנוער. על אפם וחמתם של צרי המוח ובעלי הדיעות הקדומות גם השנה נקיים את האירועים השונים של הקהילה הגאה בכל רחובי הארץ, ובראשם את כנס הגאווה בכנסת. הכנס אותו אני מקיים מדי שנה מאז בחירתי לכנסת, פותח את אירועי הגאווה ברחבי הארץ. השנה בחרנו להתמקד בנושא הקריטי של חינוך ובני נוער, על רקע העובדה העגומה שרוב מוסדות החינוך בישראל סגורים בפני ארגוני הקהילה, ומיגזרים שלמים חוסמים פעילות מאורגנת לבני הנוער.

חשוב להבין כי רק בזכות המאבקים הללו השיגה הקהילה הגאה את הישגיה, אל מול התנגדות בלתי פוסקת של הממשלה והרשויות השונות. גם כעת, חוסמת הקואליציה את יוזמות החקיקה לשיוויון זכויות לקהילה הגאה, והדבר רק מדרבן אותנו להגביר את המאבק. גופי שלטון שונים, ובראשם ראש הממשלה עצמו, משתמשים בהישגי קהילה הגאה כדי להציג לעולם עד כמה ישראל ליברלית וסובלנית. המצב בשטח רחוק מלהיות ורוד. מקרים של אלימות, אפליה, והשפלה כנגד קהילת הלהט"ב הם עניין של יום יום, בכל רחבי הארץ. המצב חמור במיוחד במערכת החינוך, שרובה אטומה לחלוטין לנושא, והתוצאה היא פגיעה קשה ביותר בבני נוער רבים.

בכנס מתקיים דיון בשיתוף ארגוני הקהילה ופעילים מרכזיים בחשיבות החינוך לערכי הסובלנות ויצירת מערכת תמיכה לנערים ונערות גאים ולהוריהם, ובשיתוף פעולה בין ארגוני הקהילה הגאה ומערכת החינוך, כמו גם קבוצות נוער ומדריכים מרחבי הארץ.

מערכת החינוך חייבת להתמודד עם המציאות בעיניים פקוחות. המטרה היא ליצור סביבה פתוחה ומקבלת לקהילה הגאה, לשנות סטריאוטיפים, ולפתח מודעות וכלים לפעילות חינוכית.