דברים בכנס השנתי של האיגוד לפסיכיאטריה של הילד, מעלות.
ראשית כל, ברצוני לברך את פרופ, יובל בלוך, מנהל מרפאת הילדים והנוער בביה"ח שלוותה,
המסיים היום את כהונתו כיו"ר האיגוד. ולברך את פרופ, דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה
של הילד בביה"ח שיבא, הנכנס לתפקיד יו"ר האיגוד.
אני שמח להיות פה היום. האיגוד שלכם מתמודד עם שתי בעיות מערכתיות הנמצאות בליבת
העשייה שלנו היום במשרד הבריאות: ההזנחה ארוכת השנים של כל תחום בריאות הנפש והמחסור
בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות.
בראשון בספטמבר השנה, יום חג לכל ילדי ישראל, פתחתי את שנת הלימודים בבית הספר באיתנים.
נפגשתי עם האוכלוסיה אותה אתם משרתים במצבי הקיצון, וראיתי איך מבית הספר המטופח והיפה
הנמצא בבית החולים, עוברים למחלקת האשפוז הסמוכה – מחלקה צפופה, ישנה, עם תשתיות
רעועות, וצוות מסור ומקצועי המנסה לעשות כמיטב יכולתו עבור הילדים בו הם מטפלים, בתנאים
בלתי אפשריים. שנים התחום הזה הוזנח, לא פותחו מענים, זה לא היה מקצוע נחשק.
כתוצאה מכך, פסיכיאטריה של הילד הוא מקצוע במצוקה הסובל ממחסור אקוטי של רופאים ושל
תקנים, והתפקיד שלכם קריטי לייצוב, טיפול ושיקום ילדים ומתבגרים המתמודדים עם קשיים
נפשיים. אתם קו ההגנה הראשון שלהם, בבתי החולים ובקהילה, ועל הכתפיים שלכם מוטלת
האחריות לנסות ולטפל בילדים הללו כדי שיוכלו לחיות חיים מלאים ככל הניתן.
אני מקווה שהדגש שאנחנו שמים במשרד על תחום בריאות הנפש ניכר בחברה הישראלית, ואולי
ישנה קצת את הסטיגמה, ישים את הנושא במרכז השיח הציבורי, ויעלה גם את קרנה של ההתמחות
החשובה הזאת. אני מקווה שנוכל לפתוח תקני התמחות נוספים כדי להכשיר את דור העתיד,
ושבכינוסנו הבא, המקצוע הזה יהיה במצוקה פחות קשה. בעיני זה מקצוע חשוב ביותר.
משבר הקורונה מציף אתגרים משמעותיים ומעלה את הצורך בשירותי בריאות הנפש ופסיכיאטריה
לילדים ולנוער. הסגרים הממושכים, שעות הלימודים הארוכות מול הזום, הבדידות והפגיעה בשגרת
החיים ערערה את בריאותם של רבים מילדי ישראל, והצורך שלנו בפסיכיאטריים מקצועיים המיומנים
בטיפול באוכלוסיית הגיל הזו, ובתתי ההתמחויות הספציפיים כמו הפרעות אכילה, נהיה אקוטי יותר
ויותר.
במשרד הבריאות, אנחנו מתחילים היום תהליכים שאולי נראה את הפירות שלהם רק עוד שנים
רבות, אבל חייבים להתחיל. הוספנו 70 כיסאות לימוד לפקולטות לרפואה, ונוסיף כ-100 כיסאות
נוספים בשנת הלימודים הבאה. זאת התחלה שצריך להרחיב יותר ויותר כדי לתת מענה ראוי
למחסור בכוח האדם במערכת. לצד זאת, חייבים לשפר את התשתיות האשפוזיות בבתי החולים
הפסיכיאטריים, לרווח את המחלקות לטובת המטופלים ולטובת אנשי הצוות. חייבים לפתח רצף
מענים מלא עבור המטופלים, החל מתוספת שירותים וקיצור זמני המתנה בקהילה, דרך טיפולי יום
ייעודיים, צוותי משבר ובתים מאזנים, וגם פיתוח מסגרות מגורים ארוכות טווח עבור אנשים שבאמת
לא יכולים לחיות חיים עצמאיים לגמרי, אך גם לא צריכים לגור בבית חולים במשך שנים ארוכות.
אני מודה לכולכם על המחוייבות למקצוע ועל העבודה החשובה שאתם עושים כל יום, ומאחל לכם
מפגש מוצלח ופורה.