בסיכה אדומה

עירומה בגרביונים, נעליים אדומות ועם סיכה אדומה שמעטרת את ראשה, צילמה עליא אל-מהדי את עצמה והפיצה את תמונותיה במייצג אומנותי בשם חופש הביטוי במצרים. תמונתה של אל-מהדי, בלוגרית צעירה מצרית בת 20 משגעת את הרשת במצריים בימים האחרונים. יותר מ3 מיליון גולשים מצריים צפו בתמונת העירום שפירסמה. התגובות של הגולשים לא איחרו לבוא ורבים מהם גינו את המעשה והגדירו אותו כפורנוגרפיה זולה, כזנות והיה גם מי שדרש להוציאה להורג. בינתיים הוסרה תמונת העירום שלה אך דפי פייסבוק רבים הוקמו נגדה במחאה.

אל-מהדי שהגדירה עצמה "כחילונית, צמחונית ומובטלת" אמרה בראיון ברשת סי.אן.אן: "אינני מתביישת להיות אישה… התמונה היא ביטוי של האני שלי, ואני רואה את הגוף האנושי כייצוג אומנותי הכי טוב של זה.. הצבעים החזקים שחור ואדום מעוררים  השראה בעיני." רוצה לומר, השתמשתי בגופי לצרכי אומנות וזו זכותי הבלעדית והיא רק שלי.

בסוף חודש נובמבר יצויין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. המאבק שמנהלת אל-מהדי בשם נשות מצרים על הזכות שלה על גופה, ועל זכות הביטוי שלה, מצטרף למאבק שאנחנו מנהלים כאן בישראל נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, שמוביל בצורה ישירה למעמדן הנחות של נשים בחברה ולבסוף גם לאלימות נגדן. לאל-מהדי כמו לכל אישה, יש הזכות על גופה שלה ורק לה, וכך גם הזכות לחשוף אותו לצרכי אומנות או כל צורך אחר שהיא תחליט עליו. בימים האחרונים שמחתי לשמוע על מעשה הסולידריות שהפגינו עשרות נשים ישראליות עם אל-מהדי. הן הצטלמו בעירום ב"בית העם" ברוטשילד תחת הכותרת: "אהבה ללא גבולות" תוך שהן חותמות כאחיותיה של עליא בישראל. כל זאת מתוך תחושת גאווה והזדהות תוך שהן מכנות אותה -גיבורה. מעשיהן של אל-מהדי ושל הנשים הישראליות מעיד על גבורה וסולידריות אמיתית אך גם על הצורה בה חופש ביטוי אמור להיות מקויים במדינות מתוקנות.