(דברים בכנס השנתי של המכון למדיניות הבריאות – ת"א).
(תמונה: ביקור פצועים מהפיגוע בבית החולים הלל יפה בחדרה).
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, יושבת ראש המכון לחקר מדיניות בריאות פרופ' אורלי מנור, יושב ויושבת ראש הכנס פרופ' יהודה ניומארק ופרופ' ניהאיה דאוד, פרופ' שרון אלרועי פרייס, אורחים נכבדים מחו"ל – פרופ' מרטין מקיי, מיסטר צ'יפ קהאן, פרופ' כריסטיאן לואיס (lovis). מנכ"לי קופות החולים, אורחים ואורחות יקרים.
אנחנו נפגשים ביום מורכב וקשה, לאחר שהשבוע נרצחו 11 אנשים בפיגועי טרור מחרידים. אני מבקש להשתתף בצערן של המשפחות ושולח תנחומים עמוקים למשפחת חורי, יחזקאל ושלום, ולמשפחותיהם של שני אזרחי אוקראינה שנרצחו בפיגוע אמש, ולמשפחות פלאח ואבוקרט, ומשפחות יחבס, קרביצקי, יצחק ויחזקאל שאיבדו את היקר להם מכל.
המטרה של הטרור הנתעב היא לרצוח ולזרוע חרדה, לפגוע בדו-הקיום בישראל בין יהודים וערבים ולעצור את ההתקרבות של מדינות ערב לישראל. לא נאפשר זאת. הטרור הזה הוא איום משותף לערבים וליהודים. הציבור בישראל מאוחד בגינוי ובהוקעת האלימות ושפיכות הדמים. נאבק בטרור בנחישות, ולא נאפשר לו לחבל בחיים המשותפים שלנו כאן. זו הדרך הנכונה, זו הדרך היחידה.
הכנס
אני נרגש להיות פה בכנס השנתי של המכון למדיניות הבריאות. כנס זה, אשר נערך בפעם ה-14, מהווה את השיא השנתי של עבודת החוקרים והחוקרות בתחום מדיניות הבריאות. במסגרת הכנס מוצגים עשרות מחקרים פורצי דרך בתחום מדיניות בריאות, השמים דגש על כלכלת בריאות, איכות בריאות, ארגון שירותי הבריאות ועוד. לכם, חוקרי המדיניות ולנו, קובעי המדיניות, יש הרבה מן המשותף. על שנינו להסתכל על המערכת ולאתגר את הפרדיגמות הישנות. עלינו לזהות את אתגרי הליבה של מערכת הבריאות ולהצביע על נקודות החולשה שלה. המטרה שלנו משותפת – לקדם מדיניות אשר תהיה מיטיבה לכלל האוכלוסייה, מדיניות השואפת לצמצום פערים ולהפוך את מערכת הבריאות הישראלית לספינת הדגל של שוויון וצדק.
קורונה
תקופת הקורונה חשפה בפנינו באופן תקדימי את חשיבותה של קביעת מדיניות בריאות על כל תחומי החיים. מדיניות בריאות נכונה מאפשרת שמירה על שגרת החיים בעת מגפה, על מערכת הבריאות פתוחה, על המשק, המסחר, ומקומות התעסוקה פועלים. בזכות העובדים והעובדות המסורים של מערכת הבריאות, הצלחנו לשמור על חיים לצד הקורונה. זאת המדיניות בה ננקוט גם בעתיד, בעודנו לומדים ומתאימים את עצמנו למציאות המשתנה.
אוקראינה
האמת היא, שמערכת הבריאות בישראל ועובדיה נחלצים לסייע במשברים משמעותיים לא רק בקורונה.
גם במשבר ההומניטרי ובמלחמה באוקראינה ישראל נדרשת לבסס מדיניות בריאות. למשל, בתקופה הקרובה נידרש להתמודד ולטפל בפליטים שמתדפקים על דלתנו ונזקקים לטיפול רפואי.
אני רוצה להבהיר: מערכת הבריאות הישראלית לא תדחה אף אדם, בטח לא מי שזה עתה נמלט מאזור מלחמה, ועולמו חרב עליו ביום אחד. אמנם לא לכולם בממשלה זה מובן מאליו, אבל אנחנו לא נוותר בעניין הזה. זה עניין מוסרי ואנושי בסיסי.
עתיד מערכת הרפואה
מערך האשפוז הוא חלק משמעותי ממערכת הבריאות הישראלית, אבל הוא לא מהווה את כולה. לצד ניהול היום יום, אנחנו צריכים לחשוב על העיצוב הכולל של המערכת, וכיצד להכין אותה להתמודד עם אתגרי העתיד.
מתוך הבנה שהטיפול הרפואי בעתיד יהיה הרבה יותר מקצועי ומדוייק, ושאנחנו הולכים לכיוון של רפואה מותאמת אישית, לצד המשך הזדקנות האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית, הצרכים הרפואיים יהיו מורכבים יותר ונידרש להתאים את המערכת הישראלית לצרכים הללו.
אני לא חושב שנוכל לענות על הצרכים באותה אסטרטגיה שבה עבדנו עד כה. לא יהיה ניתן לתת מענה באמצעות הוספת עוד ועוד מגדלי אישפוז, עוד ועוד מיטות, עוד ועוד רופאות ואחים, ושאנחנו צריכים לחשוב על מודלים נוספים.
הקורונה סיפקה לנו הזדמנות בהקשר הזה להתחיל ללמוד את המודל של אשפוזי בית. טיפול ומעקב רפואי אינטנסיבי ללא הוצאת המטופל מביתו. חלק מהקופות לקחו חלק בפעילות הזו, וגם חלק מבתי החולים. בניגוד לאחרים, אני לא חושב שזה פתרון שנועד לחסוך משאבים למערכת הבריאות, אלא מנגנון טיפול נוסף למי שזה יכול להתאים לו. זהו מודל שאנחנו רוצים ללמוד ולהמשיך לפתח.
זה ידרוש מאיתנו לאפשר ליותר ויותר פעולות לקרות בחוץ, מחוץ למוסדות בריאות מורשים ומחוץ למבנים, להיות חדשניים ולהשתמש יותר ויותר ברפואה מרחוק, בניידות אזוריות עם צוותים מקצועיים, ולאפשר לגורמים נוספים לבצע פעולות רפואיות כגון פרמדיקים. אנחנו מתחילים להסדיר את הפעילות הזאת, ושואפים ללמוד מהניסיון של החודשים האחרונים.
גם פה, נשמח ללמוד מהמחקרים הרבים בתחום ולפתח את המודלים האפשריים יחד.
התקציב הבא
אנחנו נערכים כבר במשרד הבריאות לתקציב הדו-שנתי הבא. בחוסר היציבות הפוליטי הנוכחי, אינני יודע כמה זמן תימשך הקדנציה הזאת, אך דיוני התקציב הקרובים בכל מקרה יהיו חוק התקציב האחרון של הממשלה הנוכחית. יש בזה הזדמנות גדולה ואתגר משמעותי.
זאת ההזדמנות המשותפת שלנו, כבר בשבועות הקרובים, להכין את תוכנית העבודה של מערכת הבריאות לשנים הקרובות, ולנסות להתמודד עם נושאים אסטרטגיים ומורכבים: להכין את תוכנית המיטות העתידית של מדינת ישראל, לאזן באופן נכון יותר בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית, להמשיך לפתח ולשלב טכנולוגיות וחדשנות בעבודה היום יומית שלכם. השותפות איתכם היא קריטית כדי להתמודד עם אתגרי היום ואלו של מחר.
מחקר מדיניות – יחסי גומלין בין בריאות ורווחה
אסיים בכמה מילים על יחסי הגומלין בין בריאות ורווחה. בכנס הוצגו מספר מחקרים המצביעים באופן חד משמעי על הצורך במערכת בריאות שרואה את המטופל והמטופלת כמכלול ולא רק את המחלה והחולי. הראתם את ההשפעה הישירה של מערכות יחסים אלימות על שיעור האשפוז של נשים הנמצאות בהן, והצבעתם על מערכת הבריאות כמקום שיכול להוות גורם מאתר ותומך.
הצבעתם על הצורך במנגנונים נגישים למיצוי זכויות בתחום הבריאות עבור אוכלוסיות מוחלשות. הדגמתם ממצאים סוציאליים המדגישים את הקשר בין תחלואה נפשית, פגיעות מיניות ופיזיות לבין התמכרויות לאלכוהול ולסמים.
הראיתם כיצד משבר הקורונה העמיק את הפערים בבריאות בין האוכלוסיות השונות וכמובן ערכתם מחקרים רבים נוספים אשר מסקנותיהם מהדהדים את הצורך במערכת בריאות ציבורית חזקה, תוכניות מניעה רבות ובקרת איכות, שימת דגש על תחום בריאות הנפש והנגשה והתאמה תרבותית של שירותי הבריאות.
אנו במשרד הבריאות מאמינים שלכל אזרח מגיעה גישה לשירותי בריאות ברמה הגבוהה ביותר, ללא קשר למגדרם, נטייתם המינית או הרקע החברתי או סוציאלי אליו הם משתייכים. זה הזמן, לחזק את המערכת, לשפר אותה, לייצב אותה, ולדאוג לה כדי שתוכל לבצע את תפקידה גם בעתיד.