אי אמון בממשלה עקב חוק הלאום – ״לצורך קומבינות עלובות אתם הורסים את המסד שעליו קמה המדינה״

הפגנה נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית, ת״א - 2012

נאום במליאה.

חברות וחברים,
הממשלה הזו לא ראויה לאמון. זה נאמר פה לא פעם, אבל אני חושב שאני מבטא עכשיו את דעתם ותחושתם של רבים מאוד בבית הזה ומחוצה לו בימים האלה, שראש הממשלה הזה ושרי ממשלתו, מועלים באמונם של אזרחי ישראל וצריכים לפנות את מקומם.
צביעות, תככים, כזבים, וקומבינות – כך נראית עכשיו כהונת הממשלה הזו, ממשלתו השלישית של בנימין נתניהו.
וחמור מכך – לצרכים פוליטיים קטנים, פריימריז, כותרות בעיתונים וסקרים – מפקירים ומבזים את ערכי היסוד שלנו: הדמוקרטיה, החתירה לשיוויון, זכויותיו של האדם בכלל והאזרח בפרט.

הרי מה משמעותה של מדינה? לשם מה קיימת ממשלה, אם לא כדי לדאוג בראש ובראשונה לזכויות האלה?! אמר השופט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יצחק זמיר: ארגוני זכויות האדם, הפעילים היקרים האלה, עושים בעצם את מה שהממשלה אמורה לעשות, אבל בעולם ההפוך שבו אנחנו חיים כאן בקריית הלאום בירושלים, הממשלה הזו רודפת את ארגוני זכויות האדם ורואה בהם אויב. היא רואה בנו אויב. היא רואה בדמוקרטיה ובזכויות האזרחים אוייב.

ואלה המילים, שאין ברורות מהן, זהו הבסיס המכונן שלנו, שגם הוכר בפסיקה לאורך השנים, ואת זה אתם רוצים לערער עכשיו. וכך הכריז דוד בן –גוריון, במוזיאון ת"א, הלא הוא ביתו לשעבר של מאיר דיזנגוף בשדרות רוטשילד בת"א:
"לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל. מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ־ישראל בשלמותה. אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת־הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כולו.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל־אביב, היום הזה, ערב שבת, ה׳ אייר תש״ח, 14 במאי 1948."

ואת זה אתם לא מתביישים לקרוע לגזרים?!
חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. קשרו באופן מפורש בין חוקי מדינת ישראל ובין מגילת העצמאות.
הסעיף הראשון בכל אחד משני חוקי יסוד אלה, שכותרתו "עקרונות יסוד", קובע: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

בגלל הקומבינות העלובות והקטנות שלכם אתם לוקחים את המסד המכונן שלנו, שעליו קמה המדינה שלנו, וזורקים אותו לפח.
ומי שמובילים את זה הם אנשים שמכנים את עצמם "המחנה הלאומי", אנשי הליכוד מיסודה של חרות. בגין היה זורק אתכם מכל המדרגות. ז'בוטינסקי היה בז לכם.
וזה מה שאמר זאב ז'בוטינסקי:
"לו היה לנו רוב יהודי בארץ, היינו קודם כל יוצרים פה מצב של שוויון זכויות גמור, מוחלט ומושלם, בלי שום יוצא מן הכלל: יהודי או ערבי…אין הבדל בפני החוק… כל הדרכים פתוחות לפניו.
לא רק לאזרחים בתור יחידים היינו נותנים שוויון זכויות גמור, אלא לשפות ולאומות….שיווי זכויותיהם של כל הערבים, לא זו בלבד, שיובטח, אלא גם יוגשם"…

היהודים מוכנים לערוב למיעוט הערבי בארץ ישראל העברית את מקסימום הזכויות, שתבעו הם לעצמם, אבל לא קבלו במדינות אחרות…

בכל קבינט, שבו ישמש יהודי במשרת ראש הממשלה, תוצע משרת סגן ראש הממשלה לערבי וכן להיפך"…. "

"תובטח השתתפות פרופורציונלית של יהודים וערבים הן בחובות והן בטובות ההנאה של המדינה… כלל זה יחול על הבחירות, על השירות האזרחי והצבאי ועל המענקים והתקציבים…

"על משרדי מדינה לענות לכל פונה, בעל פה ובכתב, בלשון פנייתו, בין בעברית ובין בערבית…
הקיבוצים הלאומיים, היהודי והערבי יוכרו בתור גופי ציבור אוטונומיים בעלי מעמד שווה בפני החוק"…

"לאחר שיושבחו הקרקעות על חשבון המדינה…הן תימסרנה בפיקוחו של בית המשפט לענייני קרקעות למגישי בקשות יהודים וערבים ולקבוצות, בלי אפליה"…

ועוד אמר ז'בו: "איני סבור שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופייה הלאומי. סימן טוב הוא לחוקה אם נמעט למצוא בה סעיפים כאלה"…..

ונבואת זעם – לסיום (שוב מפי הנ"ל ב-1939) "…עתה מוכרחים אנחנו לחשוש, כי אין להימנע גם בארץ הזאת (קרי – בא"י) מ'מלחמת קולטורה' בצורותיה היותר מחודדות. תוצאות בלתי נעימות תיראינה בארץ, ואם תיראינה, לא החרדים, שאין להם חינוך מדיני, אשמים בזה, כי אם אלה, אשר להם חינוך מדיני ….אך שכוח שכחו, שאסור לשחק באש ואין לתת פתחון פה למגמות שמקומן בקבר"
ואלה בדיוק המגמות שהממשלה הזו מובילה עכשיו: מגמות שמקומן בקבר.
אני תקווה שהחוק הזה ימצא את מקומו הראוי – בפח הזבל של ההיסטוריה, ואנחנו נשוב לדרך המלך שלנו, כפי שביטא אותה בנימין זאב הרצל שאמר:
"צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם."
וכפי שביטא אותה דוד בן גוריון:
"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."
ודמותה המוסרית וערכיה האנושיים של מדינת ישראל סופגים עכשיו מכה קשה מאוד.

ואסיים בדבריו של יהודי גדול, אלברט איינשטיין:
היהדות הוכיחה שהאינטלקט הוא הנשק הטוב ביותר הקיים בהיסטוריה… מחובתנו, אנו היהודים, להציע לעולם את ניסיוננו העצוב בן אלפי השנים, ותוך נאמנות למסורת המוסרית של אבותינו – להיות חיילים במאבק על השלום, שכם אחד עם הכוחות הנעלים ביותר בכל החוגים.

תודה רבה