משבר הקורונה מטלטל את מציאות החיים בישראל. כבר ידענו משברים בישראל, בעיקר ביטחוניים, אך משבר הקורונה הוא משבר מזן חדש אשר מציב את מדינת ישראל ואזרחיה בפני אתגרים חדשים. מעבר להיותו משבר בריאותי, בו אזרחי ישראל צריכים להתמודד עם מציאות חיים חדשה של סכנה מתמדת לבריאותם והגבלות תנועה, משבר הקורונה הוא אולי קודם כל משבר כלכלי, אשר מאיים לדרדר באופן דרמטי את איכות החיים בישראל. קריסת עסקים, פיטורים בקנה מידה אדיר וקריסת המנגנונים החברתיים הן רק חלק מההשלכות הברורות והמיידיות של משבר הקורונה על הכלכלה. המשבר פוגע דרמטית ברבים מאזרחי ישראל ועלול עוד לפגוע ברבים נוספים. נדרשת התערבות מיידית של המדינה על מנת לבלום את המשבר ולהפוך את המגמה. למדינת ישראל יש חובה לדאוג לרווחתם ובריאותם של אזרחיה, בעיקר בשעת משבר.
משרד האוצר הכריז על שורת צעדים בעלות של כ-10 מיליארד ש"ח, פחות מ1% מהתמ"ג. צעדים אלו רחוקים מלהספיק ומשקפים את המדיניות הקפיטליסטית בה נהגה הממשלה עד עתה. זאת השעה להשקעה ממשלתית מאסיבית בכלכלה ובמשק הישראלי, בדמות תמיכה בשכירים, עצמאיים ובעלי עסקים קטנים אשר נפגעו מהמשבר וכן סיוע ישיר לאוכלוסיות המוחלשות אשר נפגעות כפליים מהמשבר – הקשישים, אנשים עם מוגבלויות ומקבלי קצבאות הקיום. מעבר לבלימת הקריסה הכלכלית של עובדים ומשקי בית, השקעה שכזאת תרחיב את המשק ותהווה מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית.
תכנית "עזרה ראשונה חברתית" הינה תכנית חירום לייצוב הכלכלה הישראלית ב3 החודשים הקרובים, אשר משקפת את עקרונות הסוציאל-דמוקרטיה וההשקעה הממשלתית בכלכלה. תכנית זאת תציג שורה של צעדים אשר יתנו מרווח נשימה כלכלי לאזרחים אשר נפגעים מהמשבר, יעצרו את התדרדרות המשק, יבנו מנועי צמיחה מחודשת ויהוו "טיפול נמרץ" לכלכלה הישראלית. עלות התכנית היא כ 100 מיליארד ש"ח, שהם כ7.5% מהתמ"ג והיא תמומן באמצעות הגדלת החוב הלאומי. לשם ההשוואה, ממשלות רבות בעולם יוצאות בתכנית דומות, לדוגמא: גרמניה (כ 10% מהתמ"ג), צרפת (כ 12.5%) ובריטניה (כ 15%). יש לציין שהמשבר מייצר מציאות דינאמית ומשתנה ובהתאם לכך – עלויות התכנית עלולות להשתנות.
יישום התכנית במהלך 3 החודשים הקרובים יביא להקטנת הנזק הכלכלי לשכירים, העצמאיים, בעלי העסקים הקטנים והאוכלוסיות המוחלשות ויאפשר למשק להשתקם מהמשבר. באמצעות פעולות כלכליות אמיצות וזריזות ניתן לבלום את התפתחות המשבר, לצמצם נזקים לאוכלוסיות השונות ולאפשר לכלכלה הישראלית להשתקם.
"עזרה ראשונה חברתית" – תכנית 6 הצעדים:
חופשה בתשלום על חשבון המדינה במקום חל"ת:
אחת ההשלכות הקשות ביותר של המשבר היא בתעסוקה. עשרות אלפי ישראלים חווים אובדן עבודה זמני או קבוע ועתידם התעסוקתי לוט בערפל. ישראלים רבים מפוטרים ורבים עוד יותר מוצאים לחל"ת, כאשר לא ברור מתי ואם יחזרו לעבודה. להשארותם של מאות אלפי אנשים בכח העבודה בלי שאח"כ תהיה שאלה האם הם חוזרים או לא השלכות דרמטיות וארוכות טווח על הכלכלה הישראלית בכלל ומצב האבטלה בפרט.
על מנת למנוע פיטורים המוניים ומצב של ניתוק יחסי עובד-מעביד ולהבטיח את הכנסתם של השכירים במשק, המדינה תחייב מעסיקים שלא לפטר עובדים ולהחזיר לעבודה את מי שהוצא לחל"ת או לחופשה על חשבון ימי חופשה. המדינה תממן למעסיקים עד 90% מעלות השכר של עובדים אותם התכוונו לפטר, להוציא לחל"ת או לצמצם את משרתם, עד לשכר הממוצע במשק ולרבות עובדים שעתיים. המימון יתנן כנגד הצהרה מחייבת של המעסיק לגבי כמות העובדים המדוברת וכמות שעות העבודה בפועל ויתבצע על ידי רשות המיסים שתוכל גם לבצע מעקב אחר אמינות הדיווחים. למעשה העובדים יוצאו לחופשה בתשלום במימון המדינה ללא ניצול של ימי החופשה שלהם.
לחלופין, המדינה תעניק דמי אבטלה של 90% למפוטרים בגין המשבר (למשל במקרה של סגירת עסק), ללא כל צורך בתנאי סף או תקופת אכשרה.
בנוסף, הממשלה תפעל להנגיש לציבור את המידע וההליכים הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה או מימון למעסיקים, לרבות יצירת מסלול וירטואלי להגשת בקשות, ביטול חובת ההתייצבות בשירות התעסוקה בעת המשבר ותרגום כל החומרים הרלוונטיים באתרי האינטרנט לערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
עלות מוערכת – 36-39 מיליארד ש"ח
דמי אבטלה לעצמאיים:
העצמאיים נמצאים בקו החזית של המשבר ורבים מהם חווים פגיעה בפעילות העסקית עד כדי עצירה מוחלטת של ההכנסות, לצד ההוצאות שעליהם להמשיך לשלם. בעוד שלשכירים לפחות יש רשת ביטחון סוציאלית כלשהי ואפשרות לקבלת דמי אבטלה, העצמאיים נסמכים על עצמם בלבד ורבים מהם לא יודעים כיצד יוכלו לצלוח את המשבר.
על כן, המדינה תאפשר קבלת דמי אבטלה לעצמאיים ופרילנסרים, בדומה לשכירים, בגובה 90% משכר היסוד הקובע (כפי שמחושב לצורך חופשת לידה למשל), עד השכר הממוצע לעצמאיים. לא יהיו כל קריטריונים או תקופת אכשרה לקבלת דמי האבטלה לעצמאיים.
עלות מוערכת – 12-14 מיליארד ₪
הגדלת הקצבאות לקשישים, אנשים עם מוגבלויות מוגבלויות ונתמכי ביטוח לאומי ומניעת הליכי גביה ופינוי:
למדינה יש אחריות על אזרחיה, ובראש ובראשונה על החלשים בחברה שנסמכים על המערכות החברתיות כדי לנהל את חייהם – הקשישים, אנשים עם המוגבלויות, דיירי הדיור הציבורי ונתמכי הביטוח הלאומי. קבוצות אלו הן מי שנפגעים הכי קשה מהמשבר ויכולתם לצלוח אותו ללא סיוע המדינה נמוכה בהרבה.
על מנת לסייע לאוכלוסיות אלו להתמודד עם המשבר בהצלחה, המדינה תעלה את קצבאות הנכות והזקנה ל 6,000 ש"ח בחודש למשך תקופת המשבר. תשלומי הקצבאות יוקדמו וישולמו לפני חג הפסח ותינתן הארכה אוטומאטית של זכאות לקצבאות ולדיור ציבורי ללא צורך בכינוס ועדה.
בנוסף, המדינה תנקוט מספר צעדים נוספים אשר יאפשרו לכל אזרח לשמור על תנאי חיים בסיסיים בהמלך המשבר:
תקציב חירום מיידי יוקצה לארגונים חברתיים העוסקים בנושא וליוזמות קהילתיות לשם ליווי קשישים ובעלי מוגבלויות בתקופת המשבר.
הליכי גביית החובות לנתמכי הביטוח הלאומי בהוצעה לפועל ובמרכז לגביית קנסות יעצרו עד לסיום המשבר
תיעצר גביית חובות עירוניים והעברת הטיפול בהם למשרדים חיצוניים.
יעצרו הפינויים מהדיור הציבורי
יאסרו פעולות ניתוק חשמל או מים
עלות מוערכת – 15-17 מיליארד ש"ח
הלוואות בריבית 0% לעסקים:
הפגיעה בהיקפי הפעילות העסקית והאיסור המוחלט על פעילות בחלק מענפי המשק (תיירות, בידור ועוד) מביאות לסגירה של עסקים רבים. בעלי עסקים רבים רואים את הכנסותיהם נפגעות בעוד ההוצאות לא מפסיקות ומבינים שאין להם ברירה אלא לסגור את העסק, מה שמביא לפיטורי עובדים וכיווץ המשק.
על מנת שיוכלו להמשיך בפעילות ולא לפטר עובדים, המדינה תפעל אל מול המערכת הבנקאית ובאמצעות בנק ישראל כדי לספק הלוואות בריבית של 0% לתקופה של 5 שנים לעסקים בערבות המדינה, וכן לתת עיכוב ("גרייס") על חריגה ממסגרות אשראי של עסקים קטנים.
הלוואות אלו יאפשרו לעסקים להמשיך לפעול ולהוות מנוע צמיחה שהמשק צריך כמו אוויר לנשימה.
עלות מוערכת – 3-5 מיליארד ש"ח
פטור מארנונה ומיסים עירוניים וסיוע בהוצאות קבועות לעסקים:
סיוע תזרימי יהווה ברכה לעסקים רבים, אך הוא אינו מספיק, במיוחד עבור העסקים הקטנים. הבעיה המרכזית בניהול עסק בזמן משבר הוא שלצד הפגיעה בהכנסות, ההוצאות הן ברובן קבועות – מיסים, שכר דירה, חשמל, מים וכו. במצב שכזה, ההוצאה הגמישה היחידה של העסק היא תשלומים לעובדים וספקים, מה שמוביל לפיטורים והפסקת התקשרויות.
על מנת לאפשר לעסקים,הקטנים להמשיך בפעילות רציפה לאורך המשבר, המדינה תעניק לעסקים פטור מכל המיסים העירוניים עד לסיום המשבר, תוך שיפוי הרשויות המקומיות. מיסים אלו כוללים בראש ובראשונה את הארנונה, אך גם אגרות רישוי, שילוט וכו.
בנוסף, המדינה תקים קרן סיוע לעסקים קטנים, בדומה לנעשה לאחר מבצעים צבאיים, אשר תסייע לעסקים קטנים בתשלום ההוצאות הקבועות (שכ"ד, מים, חשמל וכו).
עלות מוערכת – 26-28 מיליארד ש"ח
דחיית תשלומי מיסים לעצמאיים ומעסיקים:
חלק גדול מהנטל הכלכלי של מעסיקים ועצמאיים הוא בתשלומי מיסים למדינה. מס הכנסה, מע"מ ותשלומי העסקה לביטוח הלאומי מהווים חלק נכבד ממחזור ההוצאות של עסקים קטנים ועצמאיים בישראל.
כצעד נוסף להפחתת ההוצאות החודשיות הקבועות ועל מנת למנוע פיטורי עובדים, המדינה תעניק דחייה של 3 חודשים בתשלומי מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי למעסיקים ועצמאיים.
בנוסף, המדינה תבטל את תשלום מס מעסיקים למשך חודשים אלו, כחלק ממדיניות ההקלה על מעסיקים והפחתת האבטלה.
עלות מוערכת – 2-3 מיליארד ש"ח
———
העלות המוערכת הכוללת של התכנית היא כ 100 מיליארד ש"ח והיא תמומן באמצעות הגדלת החוב הלאומי ביחס לתמ"ג בשיעור של 7.5% למשך 3 חודשים (2.5% בחודש). יש לציין כי ממוצע החוב הלאומי בOECD עדין יהיה גבוה בכ10% מגובה החוב הלאומי של ישראל לאחר יישום תכנית זאת.