ניצן בראש ועדת עובדים זרים: המדינה ברחה מאחריותה

חילופין מעניינים ובהחלט בלתי-שגרתיים בכנסת: רגע לפני תום המושב, קיבלתי את ראשות ועדת העובדים הזרים, והחלפתי בתפקיד את ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) שעמד בראש הוועדה החשובה הזו בשנתיים האחרונות.

ועדת העובדים הזרים נוגעת בסוגיות החברתיות הקשות והסבוכות ביותר בישראל: עובדי סיעוד לקשישים, חולים ונכים, עובדי בניין, חקלאות, פליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה – מאות אלפי בני אדם שנמצאים בכל רחבי הארץ ובכל מיגזרי החברה הישראלית. המשותף לכל המיגזרים הללו הוא העובדה שהמדינה ברחה, הפקירה, התנערה מאחריותה: לזקנים, לנכים, לחולים, לדיור, וגם לעובדים הזרים עצמם. המדינה משליכה מיגזרים שלמים על העובדים הזרים, מבלי שטרחה להסדיר את התחום ולשאת באחריות למצבם, למגוריהם, ולתנאי העסקתם. כל הגורמים המעורבים סובלים מכך. כך למשל, בפועל כמעט לא מתקיים פיקוח כלשהו על מצבם של הנכים והחולים הסיעודיים המעסיקים עובד זר – האם הנכה והקשיש זוכים לטיפול נאות? האם העובד הזר זוכה לתנאים הולמים? האם מישהו בכלל מקשיב ומסייע לשניהם בעת הצורך?

הדרך הנאותה לטפל במצוקתם האמיתית של הנכים והקשישים היא באמצעות תיגבור שירותי הרווחה, כיאה למדינה מתקדמת, הקצאת תקציבים נאותים לטיפול בחולים, וביקורים סדירים של עובדי רווחה בקרב האוכלוסיה הנזקקת.

אי אפשר להימנע מהמסקנה שהממשלה משחקת משחק כפול: מצד אחד היא שמה לה למטרה להילחם במהגרי העבודה ומשקיעה מליוני שקלים בבתי מעצר, גירוש, והקמת הגדר בגבול מצרים, ואילו מהצד השני מגדילה ללא הרף את מכסות העובדים הזרים שהיא מביאה לארץ בעקבות לחצים שונים. כל זאת במקום להסדיר את מעמדם של עובדים שכבר נמצאים בארץ, לרשום אותם במאגר שיאפשר ניוד עובדים על-פי הצרכים השונים, וכן לאכוף את חוקי העבודה על העסקת אותם עובדים כדי לדאוג לרווחתם ובמקביל למנוע את הוזלת העסקתם, מצב אשר פוגע בצורה חמורה בעובדים ישראלים שמתקשים להשתלב בענפים אלה. ועוד לא אמרנו מילה, אך עוד נגיד בהחלט, על הבעיות החברתיות שנוצרו באזורים שונים בארץ כתוצאה מהגטאות של מהגרי העבודה.

כך שבכוונתי למקד את פעילות הוועדה בעידוד קליטת עובדים ישראלים בכל המיגזרים, ובלימת הדלת המסתובבת של הבאת עוד ועוד עובדים זרים תוך גביית דמי תיווך ובתנאי העסקה פוגעניים.

התייחסתי לכל הבעיות האלה בדברים שאמרתי בטקס חילוף יושבי הראש לוועדה: