ליגה אחרת

ארדואן לא המתין אפילו יממה. שעות ספורות בלבד לאחר שיחת הטלפון האומללה, בה העניק לו טראמפ אור ירוק ״לפלישה מתונה״, יצאה טורקיה להתקפה בצפון סוריה נגד הכורדים והאופוזיציה הסורית: בני הברית הנאמנים של ארה״ב והלוחמים הנחושים ביותר בדאע״ש. ״מעיין השלום״ – זה השם שבחרו באנקרה להתקפה הנואלת הזו. אז מה היה לנו כאן? בגידה בחברים, הפקרת האוכלוסיה האזרחית, גל של רבבות פליטים, ופרס לביריונים. ידיד אמת הוא טראמפ, אין מה לומר.

למי מחסידיו כאן שעדיין מעדיפים לעצום עין לנוכח משמעות הדברים, הבהיר טראמפ עצמו את כוונתו: ״השגיאה הגדולה ביותר שארצנו עשתה בהיסטוריה שלה היתה הכניסה לחול הטובעני של המזרח התיכון״.

ההתקפלות של טראמפ חושפת את מערומיה של מדיניות נתניהו. במשך שנים, עוד בתקופת המימשל הקודם ולמרות כל האזהרות, נתניהו דרך ברגל גסה על האינטרס הישראלי העמוק של שמירה על יחסים טובים עם שתי המפלגות בארה״ב. הוא התייצב בגלוי ובמוצהר לצד הרפובליקאים וחולל משבר קשה עם הדמוקרטים. לא הועילו הפצרות הקהילה היהודית – גם מולה פער נתניהו תהום של דחיה וחוסר אמון.

נתניהו הריע לטראמפ כאשר הוציא את ארה״ב מהסכם הגרעין עם איראן. הוא זקף זאת כמובן לזכות פעילותו הבלתי-נלאית. כעת הוא רואה בעיניים כלות כיצד אותו טראמפ, ידידו הגדול, משגר אותות חיזור לטהרן, אשר מבססת את אחיזתה בסוריה ופועלת בתוקפנות במפרץ הפרסי. האמת היא, שטראמפ יצא מהסכם הגרעין כחלק ממדיניות מופקרת של ביטול הסכמים בינלאומיים ובריחה מאחריות. כך פרש גם מההסכם למאבק במשבר האקלים, מהסכמי סחר אזוריים, מסיוע לארגונים בינלאומיים, וממחוייבות ארה״ב כלפי הדמוקרטיות בעולם. אכן ״ליגה אחרת״, אין מה לומר.

בעיני, החלק הבזוי והמקומם ביותר בכל הגישה העקומה הזו, נוגע להזדהות ולחבירה של הימין הישראלי, ונתניהו בראשו, עם משטרים וגורמים חשוכים בעולם. כאן כבר לא מדובר רק בעניינים אסטרטגיים בינלאומיים, אלא בציפור נפשנו. בארה״ב יש בשנים האחרונות עליה עצומה בהתקפות ובתקריות האנטישמיות. בעוד מספר ימים נציין שנה לפיגוע המחריד בבית הכנסת בפיטסבורג. כמה חודשים לאחר מכן התרחש פיגוע נוסף בבית כנסת בקליפורניה. זו היתה השנה הקטלנית ביותר של יהדות אמריקה. בשני המקרים הללו, ובשורה ארוכה מאוד של תקריות, ונדליזם ואיומים – הרוצחים והפוגעים היו אנשי ימין קיצוני, גזענים חסידי תורת הגזע. ממש כמו הרוצח הגרמני בעיר האלה ביום הכיפורים האחרון. יהודים, שחורים, מוסלמים – כולם, כולנו, ״זרים מסוכנים״ בעיני הגזענים הניאו-נאצים הללו.

אלא שלמרבה הזוועה, גורמי ימין ישראלים, יחד עם שורה ארוכה של נציגים, ״בעלי דיעה״ ופרשנים למיניהם, מטפחים ומצדדים בקשרים עם משטרים ומפלגות של ימין קיצוני בעולם, ואף מעניקים להם הכשר ישראלי, בטענה שהם ״נגד המוסלמים״ או ״שונאים את הערבים״ ולכן הקשר איתם מועיל לנו… משום כך, את עיקר המאמץ והמשאבים משקיעה ישראל, וכאן זו כבר מדיניות ישראלית רשמית וכסף ישראלי רב, במאבק ״בשמאל הרדיקלי״ בקמפוסים באמריקה, או בתנועת החרם. למרות שאלה תופעות שלא נמצאות באזורים האלימים של הימין הקיצוני הגזעני.

יש קשר עמוק בין המדיניות הזו, בין החבירה הנלהבת לגורמים אנטי-דמוקרטיים בעולם, גם במחיר של פגיעה קשה בקהילות היהודיות, לבין מה שמתחולל אצלנו כאן. העניין הזה פועל בשני צירים מקבילים. בציר האחד, האינטרסנטי, הימין הישראלי מחפש בנרות גורמים בעולם שיעניקו הכשר להתנחלויות ולסיפוח, ומוצא אותם באגפים הטראמפיסטים והימנים-קיצוניים בשורה של מדינות. בציר השני, יש מאמץ גדול ורב-שנים לייצר הקבלה תודעתית בין המאבק נגד השמאל והמוסדות הדמוקרטיים כאן לבין תופעות דומות בעולם. מערכות המשפט, התקשורת, התרבות, האקדמיה, זכויות האדם והאזרח – כל אלה מתוייגות ״שמאל״ ומתוארות ״כאנטי ישראלי״, ״עוין״, ״נגדנו״ – בישראל או בעולם. לכן היהודים הליברלים באמריקה, עיקר מניינה של הקהילה המפוארת הזו, שסולדים מטראמפ וחרדים מהאנטישמיות, מקבלים כתף קרה מנתניהו. ומה הפלא? הרי זה נתניהו שהשקיע מאמץ גדול להכניס את הכהניסטים לכנסת. מדוע שתהיה לו בעיה לחבק את בני דמותם בעולם?

הרבה רעות הביא עלינו נתניהו. בעיני, המדיניות הבינלאומית שלו שהוא דווקא כל כך מתגאה בה, היא הרעה החולה הקשה ביותר. הלגיטימציה לתנועות ניאו-פאשיסטיות, הגישה המחפירה ליהודים, החיבוק למנהיגים נלוזים, ההתנערות מערכים דמוקרטיים, מוסריים וגם ציוניים.

כשמביטים על ״הליגה״ המסוכנת הזו, על מגדל הקלפים הטראמפיסטי הקורס, על הפיאסקו המזרח-תיכוני, אין ספק ששלטונו הארוך של נתניהו צריך להגיע לקצו. ישראל זקוקה בדחיפות למצפן עולמי ואזורי תקין.

בעוד מספר ימים יפקע תוקף המנדט שקיבל נתניהו מהנשיא להקים ממשלה. כל הנסיונות להשאיר אותו על כסאו, לפי מתווה כזה או אחר – פסולים בתכלית. אין להעניק פרס למושחתים. על גנץ לחתור להקמת ממשלת שינוי בראשותו. לשם כך המחנה הדמוקרטי המליץ עליו לנשיא. ברוח הזו נתרום את חלקנו ונעשה כל מה שביכולתנו כדי שממשלה כזו אכן תקום, שנהיה שותפים בה, ונזכה סוף-סוף להנהגה ראויה שתעלה את ישראל על דרך הישר.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *