מרגיש לי שעברו כבר שנים, אבל בסך הכל נכנסתי למשרד הבריאות לפני חודשיים וחצי. בכל אופן, מהיום הראשון בתפקיד, הבהרתי שהמדיניות שלי היא לחיות לצד הקורונה באמצעות מעטפת הגנה שתאפשר את זה. מדוע? כי לצערנו הקורונה לא עומדת להיעלם בקרוב, וגם כי אי אפשר ולא מתקבל על הדעת לסגור את המדינה כל כמה חודשים ולהשבית את הלימודים, העבודה, התרבות והתנועה לתקופה בלתי ידועה, לשלוח מאות אלפים לאבטלה ולהקריס רבבות עסקים. כך למשל, בתקופת הממשלה הקודמת, בתי הספר בישראל היו סגורים הכי הרבה ימים בהשוואה לבית הספר במדינות מפותחות, באירופה למשל. לתלמידים נגרם נזק עצום. לא עוד.
ומהי מעטפת ההגנה הזו שמאפשרת לנו לחיות לצד הקורונה, ולא בסגרים בלתי פוסקים? מכלול של המון צעדים שנקטנו בממשלה הזו, שמאפשרים להשאיר את הכל פתוח בישראל, ולקיים שיגרת חיים כמעט מלאה. הנה רק חלק ממה שעשינו: בדיקות מלאות בנתב"ג (מדהים שבמשך שנה וחצי של קורונה זה לא קרה), הכנסה לארץ של בדיקות מהירות וגם בדיקות עצמיות במקביל לתו הירוק, חובת מסיכות במקומות סגורים, מבצע חיסונים רחב ומהיר, כולל היוזמה שלי "חיסון עד הבית", הבטחת רצף חיסונים גם לעתיד, חיזוק בתי החולים ומערך האישפוז באמצעות תקנים קבועים של אחים ואחיות, רופאים, וכל מקצועות הבריאות והתחזוקה, וכמובן הדבר הכי חשוב – "מגן אבות ואמהות" – הגנה על הקבוצות הפגיעות ביותר, ובראשן המבוגרים מאוד והמוסדות הגריאטריים והסיעודיים.
למדיניות הזו יש כבר תוצאות. צריך עדיין להיות זהירים מאוד, אבל יש סיבה לאופטימיות: בשבוע האחרון יש בלימה במספר החולים קשה ובמספר המונשמים. אלה חדשות טובות. אבל מוקדם לחגוג. המסקנה ברורה: ככל שתמשיך העלייה בהתחסנות, ובמקביל ננהג באחריות אישית, נקפיד על אמצעי הגנה, ניבדק ונקיים את הבידודים, וגם אנחנו במשרד הבריאות נשלים את חיזוק בתי החולים, עניין שאני גאה בו מאוד, לאחר ההזנחה העמוקה בשנים האחרונות – אנחנו נעבור את הדלתא הזו, ונעבור אותה בלי סגר, וגם נהיה מוכנים לכל צרה אחרת אם תגיע.
אז מה זה אומר, שהממשלה טובה? כן. האם היא ממשלת החלומות שלי? לא. אבל אני שמח מאוד שהיה לי חלק בהקמת הממשלה הזו. זוכרים איך כל ישיבת ממשלה היתה מופע של הסתה נגד הפרקליטות והיועץ המשפטי, נגד האוייבים והבוגדים בשמאל, "ותומכי הטרור" במפלגות הערביות – זוכרים את כל הרעל הזה? את השנאה, את הארס שפיעפע בסביבת ראש הממשלה? איזו חרפה זו היתה. אז זה נגמר. לא שזה נעלם – זה עבר לאופוזיציה עם ביבי וסמוטריץ' ובן-גביר. ומה שחשוב שממשלת ישראל כבר לא מלבה את שיח "האוייבים והבוגדים". השמאל הסוציאל-דמוקרטי שותף חשוב בממשלה, וחייבים להתחשב בעמדות שלנו, כמו שהוכחנו במאבק השבוע על חוק ההסדרים. ולראשונה מאז קום המדינה שותפה בקואליציה גם מפלגה ערבית, וניכר שיש שינוי בגישה. אז יש לנו מחלוקות בתוך הממשלה, אבל אנחנו מתמודדים איתן בלי לעשות דה-לגיטימציה לצד השני, בלי גזענות, בלי שנאה. רק בשביל היה כדאי להקים את הממשלה הזו, כי זה כל כך חשוב.
זוכרים את השיתוק השלטוני שהיה כאן? טרפת של 4 מערכות בחירות תוך שנתיים, שנים ארוכות בלי תקציב, בלי מינויים של בעלי תפקידים בכירים, ומעל כל זה ראש ממשלה שעומד לדין על עבירות פליליות חמורות? איך חיינו במשך שנים במציאות עקומה כזו? אז גם זה נגמר. עידן ממשלות המעבר האין-סופיות הסתיים. הממשלה הזו עובדת. בעלי תפקידים ממונים בזריזות ויעילות. העברנו תקציב (פעם זה היה מובן מאליו, אבל אחרי עידן ביבי גם זה הפך למשהו חריג), הכנסת התחילה לעבוד אחרי שיתוק ממושך, נפסק העליהום המחריד על שופטים ופרקליטים, על עיתונאים ואנשי תרבות ואקדמיה.
אני יכול להעיד שגם מאחורי הקלעים אנחנו משתפים פעולה ובסך הכל עובדים יפה יחד. לא שאין מחלוקת ואפילו ריבים. יש. אבל זה כל כך רחוק מהמיפלס הרעיל שהיה כאן עד ממש לא מזמן. אין גידופים, אין גסות רוח. האווירה טובה ועניינית, וכך גם ביחסי העבודה שיש לי עם שרים אחרים ובראשם עם ראש הממשלה. למרות שלעיתים אנחנו מאוד חלוקים בדיעותינו. אבל זה כאילו ברור מאליו שבממשלה צריך להתנהג בכבוד, נכון? אז זה ממש לא היה ברור עד שקמה הממשלה הזו.
אז מה אאחל לשנה החדשה? שנצליח לשמור על הממשלה הזו ולקדם את ערכינו בתוכה, ובראשם את שיוויון ערך האדם, כמו שקובע הסעיף הראשון במגילת זכויות האדם העולמית: "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה." זו השליחות של התנועה שלנו, של מרצ: לפעול בממשלה ובכנסת, ברשויות המקומיות, בהסתדרות, במוסדות הלאומיים, בתנועה הקיבוצית, בגופים בינלאומיים ובכל מקום בו אנחנו מיוצגים, למען השיוויון, החופש והשלום.
תודה גדולה לכולכם על העידוד והמילים הטובות שאתם שולחים לי. מאחל לכם שנה של אושר ואהבה, והרבה הרבה בריאות!