כיום החוק מתיר לשר הדתות לקבוע תקנות כדי להבטיח כי המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת העלולות לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם. התקנות שהתקין השר קובעות כי לא ייערך טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום.
הצעת החוק קובעת כי התקנות יכבדו את רגשותיהם וחופש הגישה והפולחן של כלל הזרמים והתנועות הדתיות וכן יאפשרו שוויון מלא לנשים בבואן להתפלל במקומות הקדושים. הצעת החוק נוגעת לכלל המקומות הקדושים בישראל ובכללם רחבת הכותל.
הכותל המערבי בירושלים הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי כולו. הכותל, שאמור לסמל את שיבתו של העם היהודי לביתו, את אחדותו ואת חוסנו, מבטא היום את ההפך- מקום שמתיר רק למיעוט להתנהל בקרבו כרצונו. מרבית העם היהודי בעולם משתייך לקהילות הרפורמית והקונסרבטיבית. כיום בפועל הכותל מופקע לידי נוהגי הקהילה האורתודוקסית בלבד, ובכך להלכה מדיר חלקים נרחבים מהעם וחוטא לקדושת המקום.
שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר קבע בבג"צ התנועה המסורתית נגד שר הדתות: "חופש הדת והפולחן הוא מחירויות היסוד המוכרות לפי שיטתנו המשפטית ומהוות חלק ממנה. ביטוייה של החרות האמורה הם, כמובן, בעיקרם, בחופש ההבעה והמעשה הדתיים, אולם בכך לא סגי. בין היתר, נובע מקיומה של החירות האמורה, שינהגו במאמינים במידה של שוויון, וכי רשויות השלטון ירחיקו עצמן מכל מעשה או מחדל כלפי המאמינים על זרמיהם, לרבות ארגוניהם ומוסדותיהם, שטעם של הפליה פסולה מתלווה אליו. מכאן, כי פעולה כללית של רשות שלטונית בתוקף תפקידה הממלכתי מחייבת גישה פתוחה והוגנת, שאינה מותנית דווקא בהזדהות עם השקפתו של זרם זה או אחר אלא מבטאת יחס של שוויון, אשר לו זכאים כל הזרמים."
הצעת החוק באה להבטיח את חופש הדת והפולחן בישראל ולמנוע מצב בו מקומות קדושים כמו הכותל יהיו למקום שאוסר על רבים להתפלל בהם על פי אמונתם.