תראו איזה פלא. הטיפול של נתניהו במשבר הקורונה הפוך מכל המדינות המפותחות, כולל מנהיגים שמרנים כמו בוריס ג׳ונסון או אנגלה מרקל. הנאשם מבלפור וחסידיו השטרסלרים הם היחידים בעולם שדבקים באולטרה-קפיטליזם של פעם, כדי להתמודד עם השבר העצום. אז או שנתניהו גאון וכל העולם מטומטם, או שבעולם מתחילים להתאושש ויוזמים מהלכים גדולים, ואילו האובססיה של ביבי והשטרסלרים לקפיטליזם ארכאי ולשלטון אטום, תוקעת אותנו במחדל המאה.
תפתחו את הראש. ״השוק״ הפלאי קורס, ״היד הנעלמה״ אכן נעלמה. שכירים שהתפרנסו בכבוד נהפכו למובטלים. עצמאים עומדים בפני כיליון. כולם נושאים עיניים אל הגורם היחיד שיכול לספק פתרון: המדינה. כן, אותה מדינה שהקפיטליסטים אוהבים להשמיץ. תמיד הם מטיפים לחיסול רשת הביטחון החברתית עם מנטרות עבשות בסגנון ״צפון קוריאה״ או ״השמן והרזה״. אבל למי הם רצים ברגע שתזרים ההון שלהם נפגע? למדינה כמובן.
לא ״כוחות השוק״ ריסקו את הבריאות הציבורית שלנו בעידן נתניהו. אלא מדיניות כלכלית שרואה בכל דבר ״ציבורי״ נטל מסוכן, ומקדשת את הרווח של כמה מקושרים על חשבון הקיום בכבוד של כלל האזרחים. המשבר הנוכחי, שהוא החריף ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30׳, חושף את המדיניות המופקרת הזו במערומיה. אבל האוצר והשטרסלרים בשלהם: יש ממי לקחת כסף. ״קיצוץ רוחבי״, הם קוראים לזה. כמה נוח. לא צריך להתמודד עם בעלי ההון, אפשר שוב לחתוך בבשר החי של השירות לציבור ולסמוך עליו שיקבל את הגזירה בהכנעה.
אז התור לקלינאי תקשורת עבור ילד בחינוך המיוחד יתארך בעוד חצי שנה? לא נורא, שיסתדר לבד. אז הטיפול של העובדת הסוציאלית במשפחה עם אלימות יידחה? נו, אז שהאישה תחטוף קצת מכות. אז המתמחים ימשיכו לעבוד במשמרות של 26 שעות ויחריף המחסור במיטות בבתי החולים? אז נשכב במסדרון ונצעק שעות לרופא. מה קרה? מישהו מת?
״החיסכון״ הזה לאוצר, ״הדיאטה לשמן״ כביכול, עולה ביוקר. נוצרת שכבה של עניים חדשים. מי שידו משגת ישלם עבור מרפאה בעיסוק, פסיכולוג או ניתוח פרטי. כל השאר נאלצים להמתין חודשים אינסופיים או לוותר. שירות מדינה טוב זקוק לאנשי מקצוע מעולים שירצו להישאר עובדי מדינה ולא עבדי מדינה כמו העבדים הסוציאליים.
שטרסלר מכנה אותי ״ניאו סוציאליסט״. בעיניו זה כינוי גנאי. מעניין איך הוא מכנה את ג׳ונסון שיוזם בבריטניה ״ניו דיל רוזוולטי״, או את מרקל שהזרימה לחשבונות הבנק של מושבתי הקורונה מיליארדי יורו כבר מהימים הראשונים. בכל העולם לומדים את המודל הגרמני לטיפול במשבר, אבל השטרסלרים, יחד עם ״הקבינט״ האנטי-חברתי של בנט ושקד, לא נותנים למציאות לבלבל אותם. רוזוולט אמר: "שמרן הוא אדם בעל שתי רגליים בריאות לחלוטין, אלא שהן לא למדו לצעוד קדימה”. ואכן הם טרם הבינו – לא הטייקונים יוציאו את ישראל מהבוץ, לא הרפואה הפרטית תקים מחלקות קורונה. בבריאות ובתעסוקה, המדינה היא הפתרון, לא כמה מיליארדרים.
עוד דבר שצריך להיפטר ממנו הוא הפחד המשתק מגירעון. כדי להציל ענפים שלמים ולבלום את המיתון, חייבים להגדיל את תקרת ההוצאה ולספק רשת ביטחון למיואשים. הממשלה צריכה להעמיד סיוע מאסיבי במענקים והלוואות, וליזום בעצמה פרוייקטים כלכליים. הגדלת גירעון עכשיו לצורך השקעה במנופי צמיחה היא המפתח להתאוששות.
למורת רוחם של השטרסלרים, המשבר מוכיח (שוב) כי אי אפשר לסמוך על טוב לבו של ״השוק״. ברעידת אדמה כזו המדינה אחראית לצקת תוכן למושג ערבות הדדית. זה כמובן בתנאי שאנחנו רוצים להיות חברה של בני אדם ולא להקת זאבים.
פורסם ב״הארץ״.