השמדה הדדית מובטחת

בתחילת ספטמבר רעדה האדמה בצפון קוריאה. זה היה הפיצוץ הגרעיני החזק ביותר שבוצע שם אי פעם: ניסוי ראשון בפצצת מימן. עכשיו יש בידי השליט השלישי בשושלת קים את כל כלי ההרס שפיתחה האנושות: פצצות אטום ומימן, נשק כימי וביולוגי, טילים מכל הסוגים כולל חוצי יבשות, וגם צבא של יותר ממיליון חיילים בסדיר ועוד שמונה מיליון במילואים וכוחות עזר – המערך הלוחם הגדול בעולם. ביחס לגודל האוכלוסיה, שום מדינה לא מתקרבת אפילו להיקף החיול בצפון-קוריאה: מדינה שהיא צבא, חברה על מדים.

קים לא המציא כלום. כבר יותר מ-70 שנה, האדם מסוגל להשמיד את העולם: לאנושות יש יכולת מוכחת לחסל את עצמה כליל, יחד עם מרבית צורות החיים בעולמנו. כנראה שזה השינוי המשמעותי ביותר של המאה ה-20: אפשרות ההשמדה המוחלטת, בלחיצת כפתור. כל הנסיונות למנוע את הסכנה הזו, להטיל מגבלות אפקטיביות על מאגרי הנשק ובראשם פצצות הגרעין, עלו בתוהו. שתי פצצות הוטלו על יפן ב-1945. מאות אלפים נהרגו והמונים סבלו מנזקי הקרינה כל חייהם המרים. יכולת ההרס הזו כנראה לא הספיקה כי שנים ספורות לאחר מכן, ארה״ב כבר ניסתה פצצת מימן, בעוצמה של פי 700 מהירושימה. אחרי כמה שנים, הרוסים שברו את השיא עם הפצצה החזקה ביותר שנוסתה אי פעם: פי 3,300 מהפצצות על יפן. זה היה כבר לפני יותר מ-50 שנה. והיום? מכוני מחקר קובעים כי ארסנל הנשק הגרעיני בעולם עומד על יותר מ-16,000 ראשי נפץ – 4,000 מהם במצב מבצעי.

אנשים הגונים, כמו ברק אובמה, דיברו על עולם ללא נשק גרעיני. הוא אפילו חתם עם הרוסים על הסכם סטאר״ט החדש – סוג של משחק מילים שמשמעותו גם ״התחלה חדשה״. ההסכם הזה  הביא בשנים האחרונות להפחתה של מאות ראשי נפץ. אבל למרות הכוונות הטובות, התחלה חדשה לא היתה. טראמפ תוקף את ההסכם הזה, וכבר הכריז שיתגבר באופן משמעותי את המערך הגרעיני. צריך גם לומר שעוד בתקופת אובמה, שתי המעצמות החלו לבצע תוכניות נרחבות לחידוש מערכות השילוח, ראשי הקרב ואמצעי הייצור, וגם שאר מדינות הגרעין לא ישבו בחיבוק ידיים.

פוטנציאל ההרס הוא אינסופי. אין פלא שהדוקטרינה הצבאית השלטת היא ״השמדה הדדית מובטחת״ – Mutually Assured Destruction. ראשי התיבות שלה הן MAD, וזה אכן הטירוף בהתגלמותו: יש כל כך הרבה נשק גרעיני ובעוצמה כל כך גבוהה, עד שלכולם ברור שכל שימוש בנשק כזה יוביל להשמדת התוקף, ובדרך – גם של העולם כולו. האם ההבנה הזו היא אכן מחסום יעיל בפני שימוש בגרעין? למרבה החרדה, לא ממש. זו אולי הסיבה שהמדינות הגרעיניות משכללות כל הזמן את מערכי הנשק שלהן. יועצים רבים מדי, שסמוכים על אוזנם של גנרלים ופוליטיקאים, עדיין מגלגלים רעיונות של ״עימות גרעיני נקודתי״ או ״השמדה מובטחת עבור צד אחד בלבד״ ושאר הבלים.

דברי הטעם היחידים שיצאו מוושינגטון בחודשי ההסלמה האחרונים היו דווקא של סטיב בנון: אין שום אופציה צבאית רצינית מול תכניות הגרעין והטילים של צפון קוריאה, כי כל התקפת-מנע על פיונגיאנג תגרום לקטסטרופה במזרח-אסיה. האם טראמפ מבין זאת? לא ברור. ביד אחת הוא מאיים ״בהרס מוחלט״ של צפון קוריאה, שרואה בכך הכרזת מלחמה מצדו, וביד השנייה הוא משגר את בנון לפגישות מסקרנות עם הצמרת בבייג׳ין. מה שבטוח הוא שבתוך כל קרבות התרנגולים והציוצים, המהלך המשמעותי ביותר מול צפון קוריאה הוא החלטת סין להטיל עליה סנקציות נפט. בלי נאומים בומבסטיים, אלא כאמרתו של נשיא אמריקאי דגול, תיאודור רוזוולט: ״דבר בשקט ותחזיק מקל גדול – ותגיע רחוק״.

פורסם ב״ליברל״.