הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות

עקרונות יסוד:  1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

מטרה:  2. חוק יסוד זה מטרתו להגן על הזכויות החברתיות של האדם, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

זכויות חברתיות:  3. לכל תושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכלל זה בתחומי העבודה, השכר ותנאי עבודה, בתחומי ההשכלה, הלימוד והחינוך ובתחומי הבריאות, הדיור והרווחה החברתית; זכות זו תמומש או תוסדר בידי רשויות השלטון בחוק או לפי חוק ובהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה.

ארגוני עובדים וארגוני מעבידים:  4. עובדים זכאים להתאגד, לפי בחירתם בארגוני עובדים ומעבידים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני מעבידים; ארגונים אלה רשאים להתקשר בהסכמים קיבוציים, הכל לפי עקרונות משפט העבודה.

הזכות לשבות:  5. עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקיבוע ענייניהם הכלכליים והחברתיים.

שוויון תעסוקתי:  6. לכל אדם הזכות לשוויון תעסוקתי; אין מפלים בעבודה, להוציא הוראה שנועדה לתקן אפליה קיימת או לקדם שוויון בפועל של קבוצה שקופחה בעבר.

פגיעה בזכויות:  7. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

תחולה:  8. כל רשות מרשויות השלטון וכל הפועל מטעמה חייבים לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה.

יציבות:  9. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק –יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב חירום מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות יסוד לפי חוק יסוד זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה תהיה לתכלית ראויה ובמידה שלא תעלה על הנדרש.

נוקשות:  10. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת.

הוראות מעבר:  11. הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד זה היו תקפות ערב תחילתו של חוק יסוד זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אם לא בוטלו או תוקנו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה.

דברי הסבר

הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות מהווה לבנת יסוד ברעיון של מדינת הרווחה המודרנית.

הצעת החוק באה להבטיח ארבעה עקרונות חברתיים ראשונים במעלה:

א. לכל תושב במדינה תהיינה זכויות חברתיות בסיסיות, בהן: הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לעבודה ולשכר הוגן, הזכות לחינוך מתקדם, בטחון סוציאלי, בריאות ורווחה חברתית. זאת בכפוף למגבלות כלכליות סבירות ובלבד שעקב מגבלות אלו לא ייווצרו במדינה פערים חברתיים שאינם סבירים.

ב. זכות ההתאגדות של העובדים שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית.

ג. זכות השביתה, שהיא עקרון יסוד בזכויות העובדים.

ד. עקרון השוויון בעבודה – ללא הבדל גזע, לאום, מין ודת.

חוק יסוד זה חיוני כשלעצמו וחיוני עוד יותר במרקם החקיקתי בישראל, שבה קיים חוק–יסוד: חופש העיסוק המגן על זכויות המעסיקים, ואילו הזכויות החברתיות וזכויות העובדים אינן מעוגנות עדיין בחוק יסוד ולכן אינן מוגנות דיין.

עובדה זו יוצרת במדינת ישראל מצב חוקתי לא סימטרי, שיש בו פגם חקיקתי וסכנה ממשית להפרת האיזון בין העובדים והמעסיקים ובין השכבות החלשות והחזקות בחברה.

כמו כן, חוק יסוד זה חיוני לאור הפגיעה בזכויות החברתיות בשנים האחרונות במסגרת חוקי ההסדרים.